עזוב
עזוב....
אנחנו נמצאים בשני עולמות כל כך מקבילים שלעולם לא יפגשו.
"חשבון נפש"? "... הנטייה להכשל מול הורינו ומורינו"? "לקבל הכל באהבה גדולה"?
כל אלה ביטויים שמטרתם היא לשמר סוג מסויים של הגמוניה שאני נמצאת (נמטלית) מעבר אליה. מעשית צריך לשמר את היחסים ההיררכיים התקינים להמשך העבודה.
שמחתי לראות איך הקיטור חסר המשמעות שלי התגלגל ל"פסיכולוגית מכלילה אבל בהחלט נכונה ואוניברסלית".
- כל דבר שיהיה מספיק מכליל, יהיה נכון
- ישנם מעט מאוד דברים שהם "נכונים אוניברסלית"
- חז"לנו היו בני אדם, עם שאיפות ומטרות פוליטיות וארציות לחלוטין, אין שום מצב בעולם שאני הולכת להכפיף את עצמי לפוליטיקה בת 1800 שנה, אם אני ממש לא צריכה.
- ועכשיו לקטע האד-הומינם המתבקש, אני בטוחה שגם אתה לא מכפיף את עצמך ויוצא לחשבון נפש על בסיס כל מאמרי חז"ל, ולו מהסיבה שחלקם לא רלוונטיים או סותרים מאמרים אחרים. אז למרות הערכתי להצעתך לחשבון נפש, אני אדחה אותה.
(תנוח דעתך, על מנת להשלים את 'על חטא בזלזול הורים ומורים', גם בהוריי אני מזלזלת פה ושם, מה שנקרא: win-win).