הבעסה היא שכואב לי הראש ויש לי היום יום עמוס בעבודה לפני שהחגיגות יתחילו ושוב התעוררתי לפני השעון המעורר מה שאומר שאני אהיה מאוד עייפה לפני שהעבודה תיגמר.
אבל החלק הנחמד הוא שיש היום חגיגות
וגם מחר, ועשיתי החלטה שאני שלמה אתה וכבר מרגישה את האנרגיות שלה משפיעות עלי לטובה. ולא רק זה, אלא שבחזרה מהחגיגות יש לי יום עבודה אחד ואז סופ"ש שאני מחכה לו הרבה זמן (שירה, את מגיעה בסוף ?).
הזמנתי לטיול 3 זוגות חברים. עם הזוג הראשון אין בעיה הזוג השני ביטל את הזוג השלישי הזמנתי בגלל הזוג השני. הזוג השלישי לא ביטל. בכלל כבר לא בא לי לצאת לטיול.
היום בערב יפה? יפה. אתמול היא מתקשרת, נקרא לה "זותי" ואומרת לי "תשמעי. אמרתי לבעלי שנתחיל מוקדם את ה
" (למה?) "והוא אמר לי שיום הזיכרון יוצא רק בסביבות 8" (נו אז?) "אז החלטנו לוותר" ?!?!?! טוב באמת שהודיעו שניה לפני. כמה מעצבן! זהו. הקיטור הראשון שלי באפי. עברתי?
ושלי ספרי לנו איך היה. לפני שנתיים עבדתי בבית ספר יסודי ביפו וכל טקס שהיה להם הוציא ממני בכי משתפך. אין כמו טקסים של בית ספר, לא יודעת למה, אבל זה נורא מרגש אותי. אולי כי אותו בית הספר היה יהודי-ערבי והכל היה בולט בו יותר, אולי סתם כי אני מתבגרת
אולי כי זה תמיד היה מרגש אבל היתי עסוקה בלפטפט עם חברות ולא שמתי לב... לא יודעת. אז איך היה ?
לנו מחר 8 חודשים ביחד אבל יש בעיה עם הרכבות וכאלה דברים כי היום איכשהו אני יכול להסתדר אם אני אגמור להתארגן עכשיו ממש מהר... אבל מחר תיהיה בעיה... כי אני אצתרך לצאת ממנה ב12 כדי להגיע לבית שלי ב2 וחצי