קצת מתבאסת
למצוא את עצמי אחראית על הפינה הזאת
, אבל ניחא - אם לא יבינו אותי פה - איפה כן? כואב לי. ממש כואב. הברכיים בעיקר, ומפרקי הירך גם (הראשונות ככל הנראה מוחות מחאה צודקת על רצוני לצעוד ולרוץ. האחרונים סתם מתערבים איפה שלא ביקשו אותם ומבשרים את בוא החורף). עד כדי כך כואב בהליכה (ובישיבה, וגם בשכיבה - עד שהתעוררתי בלילה מהכאב), שאני הולכת עקום, והגב מתחיל לכאוב מהעומס המוזר שנוצר עליו, ועכשיו אני מתחילה להרגיש את זה זוחל גם למטה לקרסול ימין. הייתי אצל רופאת המשפחה לאחר שהארתופד לא מצא כלום, פשוט כדי שתעזור לי בנושא הכאב. לדעתה כרגע דלקת מקומית בברכיים, כנראה מעומס. רשמה לי ארקוקסיה לעשרה ימים ומעקב. הכי טוב לי על האופניים ועל הסוס. לגבי האופניים, אני מאוד דאוגה, כי על אף שלא כואב לי בתנועה, אני מרגישה עומס על הברכיים (לא עומס מכאיב, אבל קיים) וחוששת מאוד להזיק. מנפנפת לשלום את הקפת הכנרת שכה חמדתי לי
אני מתבאסת מאוד. פעמיים. פעם אחת כי כואב לי, וזה מצמצם את הקיום שלי לנוח/לא נוח ומקטין את ההוויה שלי והופך אותי לדרת-קופת-חולים-מקלפת-תפוח-לנצח שכזאת, ואני לא אוהבת אותי ככה. פעם שנייה, כי אני מרגישה את הגוף שלי מתמסר ברצון לאי-העשייה ויודעת עד כמה זה יהיה קשה להניע מחדש את הגלגל שחדל מתנופתו. אוף!!! (מתכוונת לתאם תור לפזיותרפיה שיקומית והתאמת נעליים, אולי - אם אחליט לנסות לרוץ שוב. אבל לא כרגע כשהכל כואב, זה נראה לי חסר טעם).
)
