"אפצע את ידיי עד ישותקו..."
אין לי כח לכלום, לכלום. אני מרגישה כאילו אני מחכה למשהו שאמור להגיע, אבל אין לי בכלל מושג מה זה. הכל כ"כ מוזר ומסובך לי, אני בכלל לא מבינה איפה אני עומדת. והמחשבות על יום שלישי לא מפסיקות, ואתמול במקלחת פשוט ישבתי ובכיתי כ"כ הרבה. ואני מפחדת מהחופש הזה, ואני מפחדת משנה הבאה. אני מפחדת מהכל. ואני מרגישה שרע לי, אני רק רוצה לישון כל הזמן [לברוח]. כאילו שזה הפתרון הכי טוב. ועכשיו יש לי מחול בביתספר, כי פספסנו המון שיעורים במהלך השנה, וצריך להשלים לשנה הבאה. ודייייי, חופש, תעזבו אותי. אין לי כח ללכת לרקוד עכשיו, וגם לא הכנתי מה שצריך היה להכין [כי בכלל לא ידעתי עד אתמול בלילה!!], ובטח סתם אתקע שם מול הקיר ולא אצליח להזיז את עצמי. אין לי ראש לזה עכשיו, אני צריכה שקט. אני רוצה לקחת רכבת ולתת לה לקחת אותי לאן שבא לה. ואיפושהו ארד [זה בטח יהיה בת"א, אבל נו..] ואשאר שם כל היום. נמאס לי לבד, ונמאס לי בית. תנו לי את השקט הנפשי שלי. תנו לי הופעה של עברי ואביב ב29 :\. [תנו לי חיבוק?]