פוף.
הלכתי להסתפר וזה. כי הייתה לי את כל התסבוכת הזאת, לפני כמעט 4 חודשים עם אותו הספר, שצבע לי לצבע הרבה יותר בהיר משהתכוונתי [כמעט פלטינה לחלוטין ונראיתי זקנה אנמית ולבקנית] וכשבאתי לעשות תיקון, ואל, יצאתי בלונג'ינג'ית. בהתחלה זה היה שוק אבל זה היה סביר והחלטתי לתת לזה צ'אנס. ומה אתן יודעות? זה דהה קצת והתכהה טיפה ויצא ממש טוב! וממש אהבתי את הצבע, כולם החמיאו לי וזה. אבל בשלושה וחצי חודשים גדלו לי ווווואחד שורשים. זה לא כזה הפריע אבל..אני מטומטמת. קיצר חזרתי לאותו ספר, בתקווה שהוא כבר יודע איזה צבע יהיה טוב, עשיתי שורשים ו.. הם בהירים מידי. יותר משאר השיער. איזה אושר. אני שוב נראית לבקנית משהו. זה מין גוון של בלונג'ינג'י בהיר במיוחד. לא רואים את ההבדל כשהשיער פזור. הבעיה היא, שאני בקושי הולכת עם פזור כי יש לי שיער שדורש המון הכנות של הרבה זמן בשביל ללכת איתו פזור [לאסוף אותו בדרך מסויימת כל היום כשהוא מרוח בקרמים שונים ולתת לו להתייבש טבעי ולאט ככה עד שהוא מספיק יבש בשביל לפזר אותו..] וגם אז, הפיזור הוא לשעה-שעתיים גג, כי הוא תופס נפח ומתפרק ומה לא. אז רוב הזמן אני עם אסוף. צמה. ו..הקרקפת בהירה רצח, ו..הצמה לא. ורואים את זה. אז באסה לי. וחוצמזה, ארך לי השיער פלאים והספר שכנע אותי לעשות קצוות [והוא צודק, כי זה היה שרוף ומפוצל..] אז הוא עשה. ועכשיו זה קצר לי מידי [זה בכלל לא קצר..אבל אני אוהבת את השיער ממש ארוך..זה גם טוב לתלתלים יותר, הם פחות תופסים נפח..] ונגמר בגוש כזה.. כאילו, בגלל שזה היה מפוצל ושרוף, הוא נהיה דליל יותר בקצה והיה לי שפיץ כזה. אנלא יודעת להסביר. כאילו..אם אספתי אותו לצמה היא הייתה נגמרת בסלסול שמצטמצם לשפיץ של כמה שערות..וממש אהבתי את זה. ועכשיו..זה גוש שמן כזה שנגמר באותו אורך, פחות או יותר וזה כמו איזה מטאטא. וזה דוקר כי השיער שלי...דוקר. ופויה. ואני לא מתכוונת לצבוע אותו שוב עד עוד איזה חודשיים שלושה, כי הוא סבל מספיק. אז..עוד איזה 3 חודשים ככה אני אצבע לטבעי שלי או משהו, ואתן לשורשים לגדול ואעזוב אותו בשקט. שונאת ספרים.