קיטורים

nettus

New member
אחיינית שלי בבית חולים

היא שם מאתמול ויש לך חום ממש גבוה, וקשה לה לנשום ועושים לה אלף ואחד בדיקות, דיברתי עם אחותי היא נשמעת לי ממש דואגת ושמעתי את אחיינית שלי ברקע בוכה, מסכננות שלי. היא רק בת 4 וראתה יותר רופאים בחיים שלה ממני, וזה קשה.
 

PennyLaneM

New member
לא צריך להיות אובר דרמטיים

ככה זה ילדים כל יום בבית חולים בגלל חום גבוה וכדומה.
 

nettus

New member
כן יש בזה משהו

אבל זאת ילדה שנולדה עם מלא בעיות, וזה נשמע הפעם די רציני, אז מה לעשות אני דודה שלה, אז אני דואגת לה
 
../images/Emo24.gif

היתה גם כתבה על זה שמלא אנשים עכשיו עם וירוסים קשים וחום ויש המון מאושפזים
גם הבת של זאת שעושה לי צפורניים היתה מאושפזת שבוע וחצי [והיא בת 3] ויש לה איזה וירוס בדם שנוצר עקב שריטת חתול
..שאין לו טיפול או משו...אז היא לוקחת מלא זמן אנטיביוטיקה...ועוד ישלה חרא מערכת חיסונית.. :\ שתחלים מהר הקטנה..! לא נעים בכלל להיות חולה...ועוד יותר לא נעים להיות בבית חולים.
 
אני חייבת להכנס לכושר.

בלי קשר למשקל.. אני פשוט כל היום יושבת ולא עושה כלום וסעמק. - למה תמיד אני נדלקת על הגרועים ביותר? עכשיו נדלקתי על הבנאדם הכי לא נכון סעמממממממק ערס. - אני חרמנית]; ראבק עד שאני אמצא מישהו נורמלי. - השיער קצר, ואני לא יכולה לאסוף אותו. זה משגע אותי. טוב דיי.
 

Mooa-Numi

New member
המצב הנפשי שלי מדרדר ואני על הפנים

באמת אני נרקבת בבית וזה מחלחל פנימה. עברו עלי שעות קשות וטיפשיות ופתטיות, בהם עשיתי ואמרתי דברים טיפשיים ופתטים, כולל להתקשר למלא אנשים שלא ענו (ולאחד שלא ציפיתי שיענה וענה בכל זאת. ובראש מפגרותי אמרתי לו "מה? אני.. לא באמת חשבתי שתענה" "אז לנתק?" "כן. לא. אולי. לא יודעת"
) לא טוב לי. ואני לא מבינה את זה: מבחוץ אם מסתכלים צריכים להיות לי חיים מצוינים. יש לי משפחה רגילה, יש לנו פחות או יותר כסף, אני עצמאית, אינטילגנטית, יודעת מלא דברים שימושיים ולא שימושיים, מצחיקה, נראית לא רע בכלל, כיף איתי.. אז למה כלכך לא טוב לי עם עצמי? למה אני גורמת לא טוב לאנשים שמסביבי? ואני מרגישה שכל החרא הזה פשוט לא קשור לדברים חיצוניים, זה לא מי אני ועם מי אני נמצאת ומה אני עושה או לא עושה בחיים, זה פשוט הרבה יותר עמוק והרבה יותר מושרש בתוכי כמו נרטיב כזה: אף פעם לא יהיה לי טוב. ואני אף פעם לא יהיה נורמלית ושמחה ושלמה. וזה מחרפן אותי וזה משגע אותי ואני כנראה לנצח יהיה כזאת משוגעת ופסיכוטית ועצובה. ואני צריכה ללכת כי לראשונה בשלושה ימים האחרונים מישהו נזכר בקיומי והזמין אותי למשהו שהוא לא רק לרחם על עצמי, אז אני לא יכולה לפספס את ההזדמנות רק כי יש מישהו לרוץ איתו בטלוויזיה. סתם, אני באמת מבואסת רצח, אין מה להגיד..
 

coolit

New member
../images/Emo10.gif

חזרתי הביתה ומצאתי במטבח עכבר במלכודת.
 

N o o s h y

New member
נמאס מחוסר היציבות הזה.

אתמול כלכך קינאתי בגיא וליאת, בשלב הזה בחיים בו הם נמצאים, ביציבות שלהם, בניביק. הטלפון הבוקר לאיתור חמ"ן הרגיע אותי (ענת, תודה :]) אבל אני לא ארגע לגמרי עד שיחזור לי תאריך הגיוס הקודם. ושיעבור כבר יום שבת! אין לי כוח למשמרת הזו בכלל!
 

The Blue Fairy

New member
אנשים תוהים למה אני עצבנית

אולי זה כי נמאס לי להיות זו שמארגנת הכל בלי שיתוף פעולה של אף אחד? אנחנו 10 אנשים שבאים לכנרת, למה אף אחד לא מציע את עזרתו? מנסה לארגן? למה אני צריכה להיות זו שדוחת הכל ודוחפת אנשים, למה אני זו שצריכה לעשות קניות ולאסוף כסף? ולארגן מונית? וכל זה לא היה אכפת לי לעשות אם אנשים היו טורחים להראות שאכפת להם! כאילו..די, לא אכפת לכם אז לא ניסע ונגמר הסיפור! ואחרי זה אני מוציאה עצבים על אנשים
 

Bitch47Percents

New member
../images/Emo10.gif

הסתובבתי בנחלת בנימין עם בתדודה שלי, ופתאום ראיתי אותו עם מישהי כנראה האקסית והוא שם לב אליי ובמקרה, אני גם לובשת את החולצה שקיבלתי ממנו והוא לא אמר כלום אני שונאת שזה עדיין משפיע עליי ככה
אווווווווח.
 
למעלה