זה נעלם.
זה הולך ונעלם לאט לאט. היכולת להביע, לחרוז, לכתוב. כבר לא נשאר ממני כלום, כמעט. עוד מעט תיעלם גם היכולת לאהוב. פעם רציתי שלא תהיה לי סיבה לבכות. פעם היו לי יותר מדי סיבות. פעם חלמתי... על עתיד טוב יותר, היום נעלמה גם היכולת לחלום. פעם רציתי שהכל ייגמר, והיום אני רוצה לחזור לשם, פתאום. אני רוצה לחזור ולהרגיש הכל, הרגשה כזאת שאי אפשר לסבול, הפרפרים בבטן והדפיקות בלב, התקווה הזאת לא להתאכזב, המחשבה כל היום, על כמה שהוא מושלם... ועכשיו הכל כל כך מהר... נעלם.