:[
אני מעוכה לגמרי. אתמול יצאתי מהבסיס בשעה 8 בבוקר. כמובן שישבתי על הריצפה ב392 כל הדרך עד לב"ש (שעתיים וחצי). בעע. (וזה אחרי שהינו בש.ג מ7 כדי לנסות לתפוס רכבים שיוצאים במקום תאוטובוס ללא הצלחה) רק ב13:00 הגעתי לת"א. ואז הסתובבתי עוד קצת עם מאיה, ונסעתי לגלילות, לטקס סיום קמ"ד מוד"ש של לילוש. שעווווות חיכינו (ובשמש כמובן!) עד שהתחיל, בסופו של דבר הצעירה החצופה קיבלה שרוך ורב"ט וכולם היו מרוצים. בגלל פקקים מטומטמים הגעתי הביתה רק בסביבות 19:00, ונסעתי כל כךךךך הרבה. אלוהים. כמה רבכות, אוטובוסים, שטויות. איכס. חזרתי כ"כ גמורה, שזה לא יאמן. נראה לי שהתייבשתי. בסוף הלכתי לישון בערך ב21:00 עד הבוקר. סעאמק. לא יצאתי ולא כלום. הייתי כ"כ מתה. היום קמתי גמכן הרוסה, עם מחזור, כאב בטן וכאב ראש של הלייף, אבל הלכתי לעזור לאחותי לצבוע את הבית החדש שלה בהוד השרון (כן לא יאמן שהם עוברים לבית עם גינה). צבענו וצבענו, יצא מגניב אבל עכשיו אני גמורההההה מתהההה ומחכה לאבא שיבוא לקחת אותי לבית אריה. אני ממש מקווה שתעבור לי ההרגשה המגעילה הזאת, כי אשכרה לא עשיתי שומדבר טוב כל הסופ"ש. זהוזה.