אני שונאת.
שדברים כבדים באים ביחד. כאילו, לא יכולים לתת לי שבוע ולפרוש את כל הדברים יום יום. המסיבת סיום אתמול, ואו, זה היה כבד. ואז מסיבה מטורפת עד הבוקר, והייתי צריכה לקום לעבודה (ובסוף דפקתי ברז), עכשיו אני הולכת לים, תמיר פאקינג בא לארץ, שזה ביג-ביג-ביג אישיו. ומחר נשף. לא יודעת. נו, תנו לי לנשום פור פאק סייקס. טוב נו מילא, טכנית סיימתי אתמול ביציפר. פור לייף. והייתי במסיבת חוגרים מגניבה וסוףסוף רואים פרצופים נורמלים, והמון אנשים שנראים טוב. ;[ איי לאב איט. למה. למה נתקעתי בת 17!
