קיטוב, אור..

[ailag]

קיטוב, אור..

טוב, אני עושה דו"ח מעבדה עם חברה, אנחנו מחפשות ומחפשות ו.. תשובה אין. המעבדה עסקה בגלי מיקרו, קיטוב ועוד .. בניסוי הספציפי, העברנו גל דרך שריג בזויות שונות, מדדנו את עצמת הגל שהתקבל בצד השני (מקלט), והיינו צריכות לקבל תלות של I (proportional to ) (E0*sin²theta)², כלומר יחס לסינוס ברביעית. מהו התהליך שפועל כאן, שגורם לנו להעלות את הזוית בריבוע פעמיים? הרי גל רגיל יהיה E0sin(theta) .. מצטערת על השאלה הטכנית משהו, אבל אני יודעת שאתם תוכלו לעזור

 

[1100F]

פשוט שימי לב שהתשובה כבר נמצאת

בשאלה שלך. את כותבת שמדדתם את העוצמה שהיא האמפליטודה בריבוע.

 

[ailag]

כן..

המדריך אמר (ולא הסביר) שהעוצמה היא האמפליטודה בריבוע. אבל יש שני ריבועים, מנין השני? ו

(עכשיו אני גם אוכל להראות לשותפה שלי במעבדה שזה שאני כל הזמן בתפוז זה יעיל

)

 

[bigbang]

זה בטח לא עוזר,

אבל מה אם יש טעות בחוברת הדרכה? מה שאמרת לגבי החזקה של סינוס נכון, ניתן לראות את זה למשל פה: http://scienceworld.wolfram.com/physics/Polarizer.html אגב, הקיטוב הוא ישר, נכון?

 

[ailag]

המדריך גם אמר חזקה רביעית..

כן, הקיטוב ישר. ו

גם לך

 

[ailag]

התדריך

כאן. 4.2.2 בעמוד 2. אני מתארת לעצמי שזה משהו פשוט שלא חשבתי עליו

אולי משהו במבנה הניסוי הזה..

 

[voguemaster]

את מזכירה לי נשכחות

אני אחפש את הדו"ח שלמרבית הצער קיבלתי עליו רק 98

 

[bigbang]

אההה..

אם הבנתי נכון, למשדר ומקלט יש כיוון מועדף של קיטוב, לכן מה שקורה בפועל זה: -המשדר משדר גל עם קיטוב אנכי השולחן. - המקטב מעביר sin teta של האמפליטודה כאשר הגל שעובר מקוטב בכיוון שהזוית בינו לבין השולחן היא teta - כאשר הגל נכנס למקלט, הוא למעשה מקוטב שוב פעם (ושוב פעם בזווית teta), לכן נשאר ממנו ריבוע של סינוס מהאמפליטודה (וחזקה רביעית של סינוס מוקטור פוינטינג)

 

[bigbang]

אגב

גם לי יש בעיות במעבדה 4.. יש במקרה למישהו סקריפט ב-matlab שעושה התאמה (fit) ל_כמה_ גאוסיאנים?

 

[ailag]

../images/Emo51.gif

 

[1100F]

לא שמתי לב לריבוע השני.

המשדר משדר אות מקוטב. המקלט קולט גם הוא רק רכיב אחד של האור המקוטב. כאשר את מכוונת אותם לעוצמה מקסימלית, זה אומר שהגלרי מכוון בדיוק לקלוט את הקיטוב של המשדר. לאחר ששמים מקטב בינהם (השריג) האור לאחר השריג מקוטב בזוית theta. ולכן אם תפרקי את הקיטוב (נניח שבמקור הוא אנכי) לבסיס שאחד הצירים שלו בזווית theta והשני מאונך לו, אז תקבלי שלשדה החשמלי יש שני רכיבים, אחד מקביל לשריג ואשר יש לו רכיב E0*cos theta והשני ניצב לשריג וגודלו E0*sin theta. הרעיב המקביל לשריג מנדנד את האלקטרונים בסריג, והאנרגה שלו נבלעת. השני פשוט עובר את שריג. לכן האמפליטודה של האות חאחר השריג תהיה E0*sin theta. כאשר האות הזה מגיע לגלאי רק הרכיב האנכי שלו נקלט. הרכיב האנכי שלו שווה ל- E1*sin theta, כאשר E1 = E0*sin theta. שאלה: מה קורה כאשר לוקחים 2 מקטבים מאונכים זה לזה (נניח שמסובבים את הגלאי ב- 90 מעלות) כך ששניהם חוסמים את כל האור ושמים בינהם מקטב בזוית כלשהי?

 

[SpiceMan]

תשובה: כאשר שמים שלושה מקטבים...

בקיטובים שונים -יעבור אור. הפוטונים עוברים קיטוב ביחס לזווית בין כל שני מקטבים עוקבים.

 

[1100F]

יפה.

ואיך תראה התלות של העצמה כפונקציה של זוית המקטב השני ביחס לראשון?

 

[SpiceMan]

אם אני לא טועה זה...

I*(sin(x)*cos(x))^2​

אתה שואל את זה כי אתה רוצה לדעת או בתור חידה?