קיודו

[זאב ארליך]

ברוח ה"אי היצמדות לשמות, תארים ודרגות"

מדוע לא לכנות זאת כפי שזה: קשתות.

 

[דוד כפרי]

כי אז ישאלו "איזה קשתות?", והכל מתחיל

 

[זאב ארליך]

אני בטוח שהוא ימצא תשובה

אני בטוח שאם הוא רק רוצה, הוא ימצא תשובה, ואם הוא רוצה שם, הוא ימצא שם ברוח האמנות שלו מבלי לרכב על שמות של שיטות ואמנויות אחרות.

 

[Tonjin]

לא הליך יותר הגיוני מאשר שיניחו שהם יודעים

במה מדובר ורק בדיעבד יגלו פתאום שזה לא מה שהם חושבים?

 

[Yin]

זאב, למה זה מפריע לך?

 

[זאב ארליך]

אני לא יודע למה, אני יודע מה מפריע לי

ראשית, ברצוני לציין שנראה לי שהשימוש של אוהד בשם "קיודו" נעשה בתום לב ולא מתוך כוונה לרכב על מוניטין של שיטה אחרת מתוך מטרה לצבור תלמידים.

למה מפריע לי כאשר אנשים משתמשים בשם של אמנות לחימה כלשהי (ולא רק אמנות לחימה) בכדי למשוך תלמידים שמחפשים את אותה אמנות?

כמו לבנות מכונית מחלקים של מכוניות אחרות, להצמיד לה סמל של יצרן מסויים, ולהציג אותה בתור מכונית של אותו יצרן.
כמו להגיש לך בבית קפה נס-קפה ולספר לך שזה קפוצ'ינו.
כמו לפתוח מסעדת סושי, ולהציג את עצמך כסו-שף, (שף סושי) בעוד שמעולם לא למדת את מלאכת הכנת הסושי באופן מלא, ושף אמיתי מעולם לא לימד אותך כלום.

כמו שצרם לי שמשורר ישראלי כלשהו פרסם ספר שירה עם שירים שהוא כתב, אך במקום ששמו יתנוסס על הכריכה, הוא המציא לעצמו שם יפני. בחירת שם-עט הוא דבר מקובל בעולם הספרות והשירה, אך במקרה הספציפי הזה, הוא לא טרח בשום מקום בספר ובכריכה לכתוב שמדובר בדמות פיקטיבית. במקום זה הוא רשם שמדובר במשורר יפני מימי הביניים והאופן בו הוצג הספר הישלה את הקונים וגרם להם לחשוב שהמחבר הישראלי תירגם את השירים היפניים העתיקים לעברית.

ישנם אנשים שרואים תופעות כאלו ושותקים, יש שמעודדים תופעות כאלו, יש שלא אכפת להם, וישנם אנשים כמוני שלא יכולים לשבת בשקט לנוכח זאת. כזה אני

האם זה מפריע לך?

 

[יובל נחמקין]

לי, הדברים האלו פחות מפריעים

אני מאמין גדול בגישה האומרת ששמן צף

.
זה נכון שגם קקה צף - אבל הריח, הטעם והטקסטורה: לא אותו הדבר

... כך שלברי-דעת: קל להבדיל.

זה לא שאני חושב כי יש לעודד שרלטנות או לקבל אותה בסלחנות - אך גם לא לרגוש ממנה...
מקסימום: להופכה לבדיחה.
התייחסות יתר / כיבדת משקל: מקנה לשרלטן משקל סגולי לא טבעי ולא ראוי.











וכמובן שאין בנאמר לעייל, דבר המתייחס לחבר שלנו שפתח את השרשור.
השיח (מבחינתי) - אקדמי לחלוטין.

 

[זאב ארליך]

עד כה הכל נע בין פירגון להומור עם סימני שאלה

מסכים עם הכתוב

 

[דוד כפרי]

דוקא באקדמיה יש הקפדה רבה על ציון מקורות

עד כדי כך שמי שכושל בכך עלול למצוא עצמו ללא תארים, פרנסה והערכת-עמיתים.

 

[יובל נחמקין]

מהאקדמיה

- לא צומח מקדמיה

 

[Tonjin]

מקדמיה אולי לא, אבל האינטרנט הזו שמעליה הדיון

הזה מתנהל, ועוד הרבה המצאות וקונספטים חשובים - דווקא כן..

'לקרוא לילד בשמו' ושקיפות של מקורות ומורים - קשה לי לראות בר-דעת שיתנגד לכך...

אני גם חושב שאני יודע (על סמך היכרות אישית וקריאת הודעות קודמות שלך) שגם אתה לא באמת מתנגד לזה...

 

[יובל נחמקין]

לא רק שלא מתנגד: אני בעד ועושה כן בעצמי

רק שלא מתרגש

מכאלו שאינם...

 

[Yin]

לי זה לא ממש מפריע

אם זה היה - הייתי צריך לצאת כנגד כל מי שעושה סדרה של 24 תנועות וקורא לזה טאי צ'י, או להעיר על אלו שעושים משהו אחר וקוראים לזה טאי צ'י - כמו אחד מבתי ספר הגדולים בארץ.

זה לא כמו זיוף של אוטו או של שם, אלא יותר כמו פרשנות מרחיקת לכת.

 

[Tonjin]

מי שעשה סדרה של 24 תנועות וקרא לזה טאי-צ'י

עשה את עוד לפני שנולדת כנראה וגם לפני שהתחלת ללמוד טאי-צ'י..
(אולי אם מישהו היה אומר משהו אז...?)

ואחד מבתי הספר הגדולים בארץ לטאי-צ'י (אני מניח שאתה מתכוון לבית ספר לטאי-צ'י, ולא לקארטה או הנדסת מכונות), אם אתה טוען שהוא עושה משהו אחר מ'טאי-צ'י', באיזשהו מקום נראה לי שחובת ההוכחה בכל זאת עליך

נראה לי שהעובדות הללו בכל-זאת הופכות את ההקבלה שאתה מנסה לעשות לקצת פחות 'מקבילה' לזו שזאב מציג וגם לקצת פחות רלוונטית..

 

[Yin]

יש הבדל בין דיון על מותג לדיון מקצועי

לא מפריע לי שמשתמשים בשם גנרי לתאור משהו, גם אם זה לא מדויק.
אין כאן שם מותג רשום.
אני לא מבין בקשתות ולכן השם קיודו נראה לי מספיק טוב לתאור העניין שבו השרשור עסק בהתחלה.

אפשר לדון מקצועית, אם בא לך, ואומר שם דעה מקצועית ולא שיווקית. ואני מצפה מאנשים אחרים בדיון המקצועי להביע דעות מקצועיות!

 

[Tonjin]

לא הבנתי בדיוק מה אתה אומר...

כי לפי הדוגמא שלך אני יכול למכור לך שייטל בתור פילה או אנטריקוט כי זה לא "שם רשום", ובמילא אתה לא מבין מספיק בבשר...

ואיכשהו יש לי הרגשה שמקצועית או שיווקית - זה לא באמת מה שרצית לומר.. נכון?

 

[יובל נחמקין]

הטאי-צ'י הוא קונספט

של מס' עקרונות ("הרמוניות" כפי שהן מתכנות, בעגה). בכך טמון יופיו וגדולתו.
מי שמבין אותם יכל לעשות טאי-צ'י (איכותי ואמיתי) בווריצאיות שונות ומגוונות.

 

[Yin]

אולי. וקשתות זן/קיודו?

 

[זאב ארליך]

ברצינות

 

[Yin]

אתה שואל או אומר?

כששאלת לדעתי, אמרתי שלמרות חוסר דיוק מסוים לא מפריע לי שמשתמשים בשם טאי צ'י.
כשיובל טען שטאי צ'י הוא סט עקרונות (אפשר לדון בנפרד) ואם עובדים לפי הסט הזה - אז עושים טאי צ'י. (דיון בנפרד...)

שאלתי לגבי העקרון הזה על נושאים אחרים. מה רע בהשלכה הזו?