קיבלתי זמנה

[יעל של עדי]

קיבלתי זמנה

שלום אתמול הוצאנו דואר, קיבלתי הזמנה. לבת מצווה. התינוקת שנולדה לחברים יום לפני שעדי נפטרה, הגיעה למצוות ואנו מוזמנים לבת המצווה. זה לא כואב. אני שלמה. אני מסתכלת על הילדה המקסימה שנולדה אחרי עדי ואני שלמה לגמרי. סגרתי כבר אינספור מעגלים. אני יודעת שהשנה היינו חוגגים בת מצווה. אני חושבת על זה כבר מזה זמן, כשחברים טובים שלנו בתוך תוככי ההכנות האינטנסיביות לבר המצווה של הבן שלהם. ואכן, שני הארועים "נופלים" על אותו היום, מה שפוטר אותי מהשתתפות בבת מצווה. ובכל זאת, ימי סליחות, ימי הרהורים, ימים של מחשבות. מה היה אם, איך היינו חוגגים, מה היינו עושים. סתם הרהורים. ההזמנה רק עשתה את זה מוחשי. מוחשי לעצמי בלבד ובכל זאת, נקודת ציון. שתהיה לכולנו שנה טובה, שנת בריאות אושר והשלמה. המון אהבה, פרגון ורצון טוב. יעל

 

[א וש ר י]

ועדיין מוחשי...

לפעמים זה לא יאומן, איך שהזמן עובר, איך שכל כך הרבה דברים משתנים מסביב, איך שהחיים ממשיכים וזורמים. ואיך עדיין הכל מוחשי כל כך, קיים כל כך, ונמצא לצידך. ועדיין, עם השנים, לפעמים נקודות הציון האלה, זורקות אותנו למקומות של מחשבות, של הירהורים, של החיים בעצם. מקווה שאכן הימים האלה, של ה"תזכורות" מסביב מותירות אותך מאוזנת (נשמע ככה), ושהמחשבות נותרות כמחשבות, עד הפעם הבאה. המון אהבה גם לך, ושנה טובה ובריאה.

 

[יעל של עדי]

תודה

 

[דיא]

כבר זמן מה חושבת על ההודעה שלך

מה שלי היא ממחישה זה שלא טוב להיות אובדנית בעולם היהודי. יש בו כל כך נקודות ציון, כל כך הרבה חשבון נפש, ימי סליחות, ימי תשובה (ולכן גם שאלה), שאי אפשר לברוח מהמחשבות הללו - מה היה אם... או אולי זה דווקא טוב, כי זה מכריח אותנו לחשוב על זה, להתאבל כל פעם מחדש, וכך, אולי, לאט לאט, במשך השנים, לקלף עוד שכבה ועוד שכבה של כאב. לא יודעת. בזמן האחרון, בכל מקרה, טוב לקרוא אותך. את שלמה, מפוקחת, וכמו תמיד, כותבת מרגש. לי זה נראה, שזו לך בת מצווה להורות אחרת, הורות לאחר אובדן. הלוואי שלא היית כאן, מהבחינה הזו, אבל את כאן, והדרך שלך היא דוגמה של למידה והתמודדות. ותמיכה. תודה שאת כאן. מקווה שאנחנו מצליחות להחזיר קצת ממה שאת נותנת. וגם אם את לא כואבת, אפשר להציע לך

.

 

[יעל של עדי]

דיה חמודה

בחיי שהצלחת "להבכיא" אותי. ריגשת אותי בתגובה שלך. תודה, יעל

 

[יעל של עדי]

דיא כמובן

ברחה לי הא', מצטערת.

 

[נאשא]

יעל יקרה

כבר מאתמול אני מנסה למצוא מילים. בעיקר שמחה עם העובדה שאת כה שלווה עם זה. זה כנראה הדבר הזה שזמן עושה. החולצה שתמיד עליך (זוכרת?) כנראה כבר לא כל כך הדוקה, או שהיא בצבע גוף, ואני שמחה בשבילך על כך מאד. ולמרות השלווה והקבלה והכל, תראי איך החיים מסדרים גם דברים טובים, והגיעה גם הבר-מצווה הזאת "להצילך" בכל מקרה, גם אם לא היית צריכה הצלה.

 

[יעל של עדי]

הזמן אכן מרכך

גם אם כל פעם יש איזו תזכורת. כנראה אם הייתי ממש שלווה אז ההזמנה לא הייתה עושה לי כלום אבל בהחלט אין כאב צורב. בהחלט אני מסתכלת על היש וזה יש טוב וממלא. שנה טובה, יעל

 

[happy]

יעל את תמיד מצליחה להמם אותי

לא פשוט בכלל. השלמה המופלאה שלך תמיד מדהימה אותי. אך למרות ההשלמה וסגירת מיליוני המעגלים עדין זה תמיד צובט בלב. מנצלת את ההזדמנות לאחל לך שנה טובה לך ולכל משפחתך

 

[יעל של עדי]

תודה

ושנה טובה גם לכם. ההשלמה הזאת היא כנראה באמת תולדה של הזמן הרב שעובר.... וגם הרבה עבודה עצמית וגם בהחלט הפורום הזה וקודמו וכל הנשים (וקצת אנשים) המופלאות שפגשתי כאן. זה חלק מהתהליך. יעל

 

[זברה כתומה 19]

ברחוק אצלי - עוד 11 שנים למנאייק.

מקנאה בך נורא שאת כבר במקום השלם וסגור-המעגלים. מוכנה לחכות בסבלנות את השנים, בתנאי שבסופו של דבר הכאב יעלם. אין ספק שזו נקודת ציון, ואין ספק שידייך מלאות בכל טוב. הדרך שעשית ארוכה ומדהימה ומעוררת קנאה ביכולת שלך תמיד לבחור בטוב, בשמח וב"יש". הייתי כותבת עלייך עוד כמה מילים טובות, אבל אחרי שירדת במשקל ככה כמו מלכה מי אני שאחמיא לך ואגרום לך להשמין מנחת (-: שתהיה שנה נפלאה!

 

[יעל של עדי]

תודה

אכן מחמאות אחרי הערב, הולכת להישקל ולראות מה קרה ואחרי זה אפשר להחמיא. בעצם, רצוי לשמור על המשקל, עזבו, אל תחמיאו, יותר טוב. בכל מקרה תודה על המילים החמות... יעל

 

[ברבי28]

יעל יקרה אחת

אני מנסה לכתוב ולא ממש מצליחה להוציא את מה שאני רוצה להגיד .... שמחה איתך על ההשלמה הזאת שלך, ועל נקודות הציון הפרטיות האלה שאת מצליחה להרים את עצמך מהם. מאחלת לך שיהיה לך קל יותר, תמיד ... ומאחלת לך את כל הטוב שבעולם, (פחות מזה לא מגיע לך) אני ...

 

[יעל של עדי]

עכשיו סקרנת אותי

מה רצית לומר? תודה על מילותייך וכוונותייך... יעל

 

[ברבי28]

מה רציתי לומר

משהו ... להגיב ... ולא הצלחתי אפרופו ... הייתי אתמול בקרנבל ההמוני הזה אצלכם, אפילו חיפשתי אותך ב"קהל", קיוויתי לראותך

 

[יעל של עדי]

אז למה לא סימסת?

הייתי שם אבל יותר מאוחר. היה לי אתמול חרא של יום. הייתה לנו בעייה בביוב, משהו נסתם וכל הביוב עלה דרך המקלחת. היה ממש כיף. אז במקום לקחת את הבנות לקרנבל ההמוני, שלחתי אותן רגלית, הפשלתי שרוולים ומכנסיים ו-... לא אתאר כאן גרפית מה היה רק כמו שאמרתי חרא יום. כשהאיש הגיע הוא קצת עזר לי, ובסופו של דבר פתרנו את הבעיה ובא לציון גואל (אפשר גם להחליף את הא' בע' אבל נעזוב זה...) הרווחתי אתמול את לחמי. ואז הלכתי לקרנבל. היה רועש והמוני. רשמתי והלכתי. חבל שלא ראיתי לך. היה יכול להיות נחמד. פעם הבאה תקפצי לקפה. יעל

 

[ברבי28]

מבטיחה ...

אנחנו עכשיו קצת יותר קרובות ... (עברנו )