קטע וגם

[חנוכה 98]

קטע ../images/Emo7.gif וגם ../images/Emo13.gif

הבאתי את הבת שלי לא מזמן מהגן והם עשתה מתלה יפה למפתחות עם תמונה שלה והקדשה ליום המשפחה. עצוב ,כי זה לא בדיוק "משפחה" אף זה לא היה, כי הצד השני לא היה ועדיין לא ממש מעורב ומעניין אותו כל הקטע. חמוד או שמח כי היא המתלה היה ארוז באריזה מוזהבת, והיא היתה ממש מבסוטית לבוא לחבק לנשק ולתת את ההפתעה שלה. אני יודעת שזה עומד להמשיך ולהיות כך וכל החגים המשפחתיים יהיו נקודות כאב קטנות ושאין באמת מה לעשות, אבל עדיין זה לא מוריד מהרגשת הכאב שנמצאת בפנים ולעיתים יוצאת החוצה בצורה של

.

 

[DIEL]

ועוד אייזה משפחה ../images/Emo68.gif../images/Emo140.gif

גם משפחה של אמא וילדה/ילדים היא משפחה, משפחה קטנה יותר אבל משפחה, נכון שנראה לנו כהורים כאילו החוסר והחסך שמשאיר ההורה השני יוצא חור גדול בחיי הילד שלנו אבל אנחנו יכולות למאלות אותו ברבה אהבה, הערכה, וביטחון. זה לא ישלים את החוסר שצריך לתת ההורה השני אבל זה כל מה שאנחנו יכולות לעשות. וכמובן להסביר בעדינות שאנחנו משפחה שונה משאר המשפחות, התקופה הזו תעבור לכם, הפצעים הכואבים יגלידו ואם יהיה לאב קצת שכל הוא לא יפסיד את ילדים שלו, ויהיה שותף מלא בגידולם וחינוכם. ואם הוא יבחר להתנתק, וזו הבחירה שלו הוא יפסיד וגם הילדים אבל לילדים יש אותך! ואני בטוחה שהם יעברו את המשבר הזה ויהיו ילדים שמחים בריאים ומאושרים. רק תקפידי להזכיר להם תמיד שיש להם משפחה אוהבת, תחבקי אותם חזק והרבה תמיד תתני להם להרגיש שזה כלל לא משנה שבמשפחות אחרות ההורים ביחד במשפחה שלכם יש הרבה אהבה ביטחון ויציבות שמספיק לכולם, והכי חשוב הניתוק שיוצר האב זה לא באשמתם, זה לא בגלל שהוא לא אוהב זו כנראה הדרך שלו, ומי שיפסיד זה רק הוא, כי אתם ילדים מקסימים ומדהימים וכו' גם אני הרגשתי קצת עצוב בתקופה האחרונה, כל ההכנות של הגן ל"יום המשפחה" שלחו לנו טופס שורשי משפחה, מיליאתי רק את הצד המשפחה שלי, כדי לא לבלבל את הילדה. גם תמונה משפחתית שביקשו שלחתי תמונה שלי עם הילדה. עבורה "משפחה" זה: היא ואמא. והקטנה שלי (בת שנתיים)אומרת "אבא" כל הזמן כי כולם אומרים ולא כי יש משמעות מסויימת עבורה, קצת נשבר לי הלב. היא חזרה מהגן עם עבודה נהדרת של ספר מתכונים שהכינו צוות הגן עם תמונה מקסימה של הבת שלי עם כובע טבח והמון חומרי אפיה וכלי מטבח, ובכותרת היה כתוב: "ספר המתעונים של משפחת______" שם המשפחה של אבא שלה הייתי קצת בהלם כשראיתי את זה, כי חוץ מלהכיר אותה שלושה חודשים ראשונים של חייה ונתינת שם משפחתו הוא לגמרי איננו, היא בכלל לא מכירה אותו והוא מסרב להכיר אותה. אז ביקשתי מצוות הגן לא להשתמש בשם משפחתו, ואם הם ממש צריכים וחייבים להוסיף לה גם את שם המשפחה שלי,לפחות בנתיים זה לא מוגזם נכון? אני יסכם בזה שאנחנו משפחה קטנה יותר, משפחה אחרת בלי אבא ואם לא טובה יותר ממשפחות אחרות אנחנו בטח לא פחות.

 

[m i c h a l i]

רוני יקרה

נקודות הכאב הקטנות האלה מגיעות לפעמים ברגעים שאנחנו הכי פחות מצפים להן... כדאי לשבת איתה ולנסות להיעזר בספרים ( אפשר ורצוי גם לעדכן את הגננת/מטפלת במצב החדש שבו אתם נמצאים ואולי אפילו ליזום שיחה בגן על משפחות מסוג אחר...). מצרפת לך כאן רשימה של ספרים שפירסמתי בעבר ממליצה בחום לקרוא עם הילדים ולו כדי שיבינו כי "אפילו" על משפחה כמו שלנו יש סיפורים לילדים זה מקנה להם קצת ביטחון והסיפורים באמת מומלצים * אבא ואמא של טל נפרדים - מאת שולה מודן ( לגילאי 3-5) * מה קרה לאבא ואמא - מאת רחל לזרוביץ ( לגילאי 3-5) * אמא ללא הפסקה - מאת אלי רווה ( לגילאי 7 עד 10 ) * אמא הוא גם אבא - מאת ציפי שחרור * כל אחד והמשפחה שלו - מאת יהודה אטלס * דברים שאומרים לים - מאת יהודית דריגס

 

[חנוכה 98]

מיכל, קניתי כמה מהספרים

שהמלצת עליהם וניסיתי לקרוא אותם לבן שלי, היה לו קשה ולא היתה לו סבלנות.הגננות של 2 גני הילדים מעורות ומעודכנות בנושא וכך גם הפסיכולוגית של הגנים שתקופה ארוכה התייעצתי איתה מה ואיך אני עושה דברים עם אור .

 

[m i c h a l i]

אולי תפרטי חלק מההמלצות שקיבלת

מהפסיכולוגית? מעניין אותי לשמוע את דעתה על איך ומה לעשות במקרה הזה

 

[חנוכה 98]

מיכלי התקופה הרצופה

בה הייתי בקשר הדוק ביותר עם הפסיכולוגית היתה לפני שנה כשאבא שלהם החליט לעזוב את הבית כי לא טוב לו. פשוט קם מהיום להיום ועזב. אם לא הייתי מתעקשת לבוא ולראות את הדירה ולעזור לסדר הם לא היו קצת מבינים את כל נושא העזיבה. שכמובן אחרי 5 חודשים שבהם לא עמד בשכירות חזר הביתה שוב, מעכשיו לעכשיו וזעזע את כולנו. בתקופה שלא היה בבית אור היה בוכה הרבה, בגן היה מתפרע, כשאביו היה מאחר לקחתו מהגן או שולח דודן הוא היה צורח ובועט וכל השאר, בבית היה כועס עלי ורב איתי כל הזמן. הפסיכולוגית אמרה לי לדבר איתו הרבה, נקנה גם הספר אבא ואמא של טל נפרדים ללכת לקראתו עד גבול כי בסה"כ הוא בוחן אותי. להסביר לו שאני תמיד אוהב אותו ואני תמיד פה לצידו , לנסות (בהתחלה לפחות), לתת לו ללכת יותר להיות עם אבא וכמובן אני, שאני אפנה לפסיכולוג לעזרה נפשית לי עם כל העומס הזה שנפל עלי.

 

[איילת567]

במהלך השנים מתרגלים.../images/Emo50.gif

כגרושה וכאמא ל5 ילדים אני רוצה להגיד לך שמתרגלים לכל העניין ולומדים לחיות עם זה ילדי התרגלו לחיות בלי אבא שלהם. וכשהם מביאים לי מתנה ליום המישפחה הם כותבים לאמא היקרה אני שמחה ומאושרת.וגם הם.תני להם את כל האהבה בעולם את הבעיות עם אביהם הם יפתרו לבד כשהם יגדלו קחי את החיים בקלות גירושים זה לא סוף העולם להפך חייך החדשים רק מתחילים. בהצלחה איילת

 

[א ל ו ל י]

בטח שאתם משפחה !!!

אצלנו השנה, הגננת צילצלה אלי ושאלה מה לומר אם ילדים אחרים בגן שואלים את היורשת על אבא שלה, איך לגבות אותה אם תיתקע... ומה אני אגיד, לא הייתי מופתעת (אלא "רק" גאה מאוד) כשכמה ימים אחר כך הגננת סיפרה בחיוך רחב איך אכן, כצפוי, הילדים שאלו במפגש שאלות כמו "איך זה שאין לך אבא?" "איפה הוא גר?" והקטנה שלי, בת רבע לארבע, ענתה בלי למצמץ ובלי להרגיש שמשהו במשפחה חסר או לא בסדר, ובלי לחפש את עזרת הגננת בתשובות לשאלות. כי כשאת מבינה בראש שלך ובלב שלך שאתם משפחה נפלאה, זה גם מה שהילדים יבינו וישדרו. משפחה זה לא חתונה וזה לא אבא ואמא. משפחה זאת אהבה. ואת זה יש לכם בטונות.