קטע שכתבתי מזמן

shirpan

New member
קטע שכתבתי מזמן

אוף.. לפעמים שירשורים מובילים לדברים מאוד חשובים אבל בגלל שהם כבר למטה ולא עולים יותר, אז אחרים מפספספים אותם. לכן הרשתי לעצמי לפתוח שרשור חדש ולקשר אותכם ללמה בעצם הועלה הנושא... (לקוח מכמה שרשורים למטה) מורניצ'אן: אני מרגישה שאם היא תגשים את החלום שלה לדבב בפיטר פן(מתי לעזאזל דיברו על סרט ולא ידעתי על זה?!!?!?!?!?! פיטר פן אבל אוף שלא יעשו בגרסה המקורית..אני לא אוהבת את פיטר פן הירוק שנראה כמו רובין הוד.. אני אוהבת את החמוד מערוץ 11 ) בחיי כשאני מדמיינת את זה אני מרגישה את אותה הצמרמורת שאני מרגישה כשאני מדמיינת חלום שלי שמתגשם כי אני יודעת מזה....... וכמובן כמובן לכולנו :O אני: תודה וואו- זו הגדרה מדהימה צמרמורת של חלום שמתגשם.. זה עשה לי חשק לצרף קובץ של מעין קטע קטן שכתבתי לפני שנה בערך. זה היה בדיוק שבוע לפני שהיה לי אודישן ראשון באולפני אלרום, כשהכל היה חובבי, לפני שעשיתי את הקורס.. כששרון הבמאי היה חייב לי טובה על פרוייקט שעזרתי לו והוא הבטיח לעשות לי וויס טסט לאלרום.. אז הקטע הזה נכתב שבוע לפני.. תגידו לי מה דעתכם
 

מאיוש33

New member
ואוו.... ../images/Emo23.gif

אהבתי ממש! את נורא מוכשרת!!!! הקטע שכאילו החלום הוא סוג של בנאדם, או אישיות, והקטע שכאילו הוא מדבר איתך.., והחששות שלך לגבי "מה יקרה אם הוא יתתמש?" ו "האם הוא ימשיך להיות כל כך טוב?"
זה נורא אני ! ובגלל זה הקטע נורא ריגש אותי. זה כאילו הוצאת את כל מה שאני מרגישה על הדף.... כי באמת אני פוחדת מהרגע שבו החלומות שלי יתגשמו. עכשיו הם נראים גדולים כאלה, ויפים, אבל אני יודעת שכשהם יתממשו זה לא יהיה כל כך יפה כמו שחשבתי.. בגלל זה גם לדעתי רוב החלומות צריכים להישאר בגדר פנטזיה בלבד. טוב כמו פתגם נכון שנראה לי די קשור לקטע שכתבת- "כגודל הציפיה גודל האכזבה"
 

shirpan

New member
../images/Emo39.gif כיף

איזה כיף לראות שאנשים מתחברים למה שכתבתי. זו באמת דילמה לפעמים.. האם להשאיר את החלום בגדר חלום וזהו.. אבל בהקשר למה שאמרת, אני חייבת לצוטט קטע מהספר האסופית שאני קוראת עכשיו שמדבר בדיוק על זה: "דעתך נחושה מידי, אן." אמרה מרילה באכזבה.. "אני חוששת שצפויות לך אכזבות רבות במהלך חייך." -"או מרילה, לצפות לדברים ולייחל להם הרי זה כבר מחצית מההנאה," קראה אן. "אפשר שלא יתרחשו הדברים עצמם; אבל דבר אינו יכול למנוע אותך מלצפות להם. מרת לינד אומרת, 'ברוכים אלה אשר אינם מצפים לדבר, מפני שלעולם לא יתאכזבו.' אבל אני סבורה שגרוע יותר לא לצפות למאומה מאשר להתאכזב."
 
גם אני קראתי ואהבתי :)

לדעתי צריך לכתוב שרשור כזה לפחות פעם אחת בכל פורום. כי הגשמת חלומות, טוב, זה דבר שקשור להמון תחומים. אבל בהחלט אהבתי את הסיפור הקצר, ושיר - את התגובה שלי כבר קראת P:
 

shirpan

New member
ואני אהבתי לקרוא את התגובה שלך ../images/Emo187.gif

האמת שכבר קראתי אותה כמה פעמים. היא פשוט מעלה לי חיוך כל פעם מחדש
 

ellapr41

New member
../images/Emo122.gifתפוזבל

נתחיל מזה ששיר, את כותבת ממש ממש יפה!
אממ אני ממש התחברתי לכמה מהדברים שאמרת... גם אני תמיד חושבת אם החלומות שלי באמת שווים כמו מה שאני משקיעה כדי שהם יתגשמו, ואם הם בכלל כמו מה שאני מדמיינת אותם... והאמת, הגעתי למסקנה שהם אף פעם לא בדיוק כמו שדימיינת אותם.. אם כבר מדברים, לפני כמה זמן ירד לי חלום של משהו שחלמתי עליו בערך 4 שנים, וזה ממש לא סיפור עצוב, פשוט ישבתי במיטה לפני שנרדמתי, וחשבתי לעצמי: "אוקי, עכשיו אני במקום ובמציאות של ----, איך אני מרגישה?", ופשוט גיליתי שלא טוב לי במציאות הזאת. היו חסרים לי המון דברים שככה כשסתם חלמתי לא חשבתי בכלל שיחסרו לי, אבל כשהצלחתי להביא את עצמי למצב שאני באמת מרגישה כאילו אני שם ובמציאות הזו של החלום המוגשם, גיליתי שהם באמת מפריעים לי... אז אני חושבת שזו הדרך הנכונה ביותר, פשוט להתחבר כמה שיותר ולהכנס ממש לחלום שלך, ולראות אם אתה מאושר... זאת דעתי, ושוב, שיר את מדהימה!
סורי על החפירה
 

shirpan

New member
לעולם אל תצטערו על חפירות!

חפירות זה דבר נהדר! הן קורות כשלמישהו באמת באמת יש מה להגיד ואפשר היה לראות שבאמת יש לך מה להגיד ושזה מהלב. אין להתנצל על דברים שבלב. אני חושבת שזה מקסים- המסקנה הזו שהגעת אליה.. כל כך אמיתית. להתחבר לחלום שלך. אהבתי! ותודה. אני ממש שמחה שאהבת את הסיפור
 

porky169

New member
גם יש כאלה שאם הם כותבים יותר משורה וחצי

הם כבר אומרים סליחה על החפירה, וזו כבר הגזמה.
 

Hawkgirl

New member
מה רע בלהתנצל על חפירה?

חפירה! חפירה! חפירה! חפירה! חפירה! חפירה! חפירה! חפירה! חפירה! חפירה! חפירה! חפירה! חפירה! חפירה! חפירה! חפירה! חפירה! חפירה! חפירה! חפירה! חפירה! חפירה! חפירה! חפירה! חפירה! חפירה! חפירה! חפירה! חפירה! חפירה! חפירה! חפירה! חפירה! חפירה! חפירה! חפירה! חפירה! חפירה! חפירה! חפירה! חפירה! חפירה! חפירה! חפירה! חפירה! חפירה! חפירה! חפירה! חפירה! חפירה! חפירה! חפירה! חפירה! חפירה! חפירה! חפירה! חפירה! חפירה! חפירה! חפירה! חפירה! חפירה! חפירה! חפירה! חפירה! חפירה! חפירה! חפירה! חפירה! חפירה! חפירה! חפירה! חפירה! חפירה! חפירה! חפירה! חפירה! חפירה! חפירה! חפירה! חפירה! חפירה! חפירה! חפירה! חפירה! חפירה! חפירה! חפירה! חפירה! חפירה! חפירה! חפירה! חפירה! חפירה! חפירה! חפירה! חפירה! חפירה! חפירה! חפירה! חפירה! חפירה! חפירה! חפירה! חפירה! חפירה! חפירה! חפירה! חפירה! חפירה! חפירה! חפירה! חפירה! חפירה! חפירה! חפירה! חפירה! חפירה! חפירה! חפירה! חפירה! חפירה! חפירה! חפירה! חפירה! חפירה! חפירה! חפירה! חפירה! חפירה! חפירה! חפירה! חפירה! חפירה! חפירה! חפירה! חפירה! חפירה! חפירה! חפירה! חפירה! חפירה! חפירה! חפירה! חפירה! חפירה! חפירה! חפירה! חפירה! חפירה! חפירה! חפירה! חפירה! חפירה! חפירה! חפירה! חפירה! חפירה! חפירה! חפירה! חפירה! חפירה! חפירה! חפירה! חפירה! חפירה! חפירה! חפירה! חפירה! חפירה! חפירה! חפירה! חפירה! חפירה! חפירה! חפירה! חפירה! חפירה! חפירה! חפירה! חפירה! חפירה! חפירה! חפירה! חפירה! חפירה! חפירה! חפירה! חפירה! חפירה! חפירה! חפירה! חפירה! חפירה! חפירה! חפירה! חפירה! חפירה! חפירה! חפירה! חפירה! חפירה! חפירה! חפירה! חפירה! חפירה! חפירה! חפירה! חפירה! חפירה! חפירה! חפירה! חפירה! חפירה! חפירה! חפירה! חפירה! חפירה! חפירה! חפירה! חפירה! חפירה! חפירה! חפירה! חפירה! חפירה! חפירה! חפירה! חפירה! חפירה! חפירה! חפירה! חפירה! חפירה! חפירה! חפירה! חפירה! חפירה! חפירה! חפירה! חפירה! חפירה! חפירה! חפירה! חפירה! חפירה! חפירה! חפירה! חפירה! חפירה! חפירה! חפירה! חפירה! חפירה! חפירה! חפירה! חפירה! חפירה! חפירה! חפירה! חפירה! חפירה! חפירה! חפירה! חפירה! חפירה! חפירה! חפירה! חפירה! חפירה! חפירה! חפירה! חפירה! חפירה! חפירה! חפירה! חפירה! חפירה! חפירה! חפירה! חפירה! חפירה! חפירה! חפירה! חפירה! חפירה! חפירה! חפירה! חפירה! חפירה! חפירה! חפירה! חפירה! חפירה! חפירה! חפירה! חפירה! חפירה! חפירה! חפירה! חפירה! חפירה! חפירה! חפירה! חפירה! חפירה! חפירה! חפירה! חפירה! חפירה! חפירה! חפירה! חפירה! חפירה! חפירה! חפירה! חפירה! חפירה! חפירה! חפירה! חפירה! חפירה! חפירה! חפירה! חפירה! חפירה! חפירה! חפירה! חפירה! חפירה! חפירה! חפירה! חפירה! חפירה! חפירה! חפירה! חפירה! חפירה! חפירה! חפירה! חפירה! חפירה! חפירה! חפירה! חפירה! חפירה! חפירה! חפירה! חפירה! חפירה! חפירה! חפירה! חפירה! חפירה! חפירה! חפירה! חפירה! חפירה! חפירה! חפירה! חפירה! חפירה! חפירה! חפירה! חפירה! חפירה! חפירה! חפירה! חפירה! חפירה! חפירה! חפירה! חפירה! חפירה! חפירה! חפירה! חפירה! חפירה! חפירה! חפירה! חפירה! חפירה! חפירה! חפירה! חפירה! חפירה! חפירה! חפירה! חפירה! חפירה! חפירה! חפירה! חפירה! חפירה! חפירה! חפירה! חפירה! חפירה! חפירה! חפירה! חפירה! חפירה! חפירה! חפירה! חפירה! חפירה! חפירה! חפירה! חפירה! חפירה! חפירה! חפירה! חפירה! חפירה! חפירה! חפירה! חפירה! חפירה! חפירה! חפירה! חפירה! חפירה! חפירה! חפירה! חפירה! חפירה! חפירה! חפירה! חפירה! חפירה! חפירה! חפירה! חפירה! חפירה! חפירה! חפירה! חפירה! חפירה! חפירה! חפירה! חפירה! חפירה! חפירה! חפירה! חפירה! חפירה! חפירה! חפירה! חפירה! חפירה! חפירה! חפירה! חפירה! חפירה! חפירה! חפירה! חפירה! חפירה! חפירה! חפירה! חפירה! חפירה! חפירה! חפירה! חפירה! חפירה! חפירה! חפירה! חפירה! חפירה! חפירה! חפירה! חפירה! חפירה! חפירה! חפירה! חפירה! חפירה! חפירה! חפירה! חפירה! חפירה! חפירה! חפירה! חפירה! חפירה! חפירה! חפירה! חפירה! חפירה! חפירה! חפירה! חפירה! חפירה! חפירה! חפירה! חפירה! חפירה! חפירה! חפירה! חפירה! חפירה! חפירה! חפירה! חפירה! חפירה! חפירה! חפירה! חפירה! חפירה! חפירה! חפירה! חפירה! חפירה! חפירה! חפירה! חפירה! חפירה! חפירה! חפירה! חפירה! חפירה! חפירה! חפירה! חפירה! חפירה! חפירה! חפירה! חפירה! חפירה! חפירה! חפירה! חפירה! חפירה! חפירה! חפירה! חפירה! חפירה! חפירה! חפירה! חפירה! חפירה! חפירה! חפירה! חפירה! חפירה! חפירה! חפירה! חפירה! חפירה! חפירה! חפירה! חפירה! חפירה! חפירה! חפירה! חפירה! חפירה! חפירה! חפירה! חפירה! חפירה! חפירה! חפירה! חפירה! חפירה! חפירה! חפירה! חפירה! חפירה! חפירה! חפירה! חפירה! חפירה! חפירה! חפירה! חפירה! חפירה! חפירה! חפירה! חפירה! חפירה! חפירה! חפירה! חפירה! חפירה! חפירה! חפירה! חפירה! חפירה! חפירה! חפירה! חפירה! חפירה! חפירה! חפירה! חפירה! חפירה! חפירה! חפירה! חפירה! חפירה! חפירה! חפירה! חפירה! חפירה! חפירה! חפירה! חפירה! חפירה! חפירה! חפירה! חפירה! חפירה! חפירה! חפירה! חפירה! חפירה! חפירה! חפירה! חפירה! חפירה! חפירה! חפירה! חפירה! חפירה! חפירה! חפירה! חפירה! חפירה! חפירה! חפירה! חפירה! חפירה! חפירה! חפירה! חפירה! חפירה! חפירה! חפירה! חפירה! חפירה! חפירה! חפירה! חפירה! חפירה! חפירה! חפירה! חפירה! חפירה! חפירה! חפירה! חפירה! חפירה! חפירה! חפירה! חפירה! חפירה! חפירה! חפירה! חפירה! חפירה! חפירה! חפירה! חפירה! חפירה! חפירה! חפירה! חפירה! חפירה! חפירה! חפירה! חפירה! חפירה! חפירה! חפירה! חפירה! חפירה! חפירה! חפירה! חפירה! חפירה! חפירה! חפירה! חפירה! חפירה! חפירה! חפירה! חפירה! חפירה! חפירה! חפירה! חפירה! חפירה! חפירה! חפירה! חפירה! חפירה! חפירה! חפירה! חפירה! חפירה! חפירה! חפירה! סליחה על החפירה! ^_^
 
למעלה