קטע + שאלה בסוף
יכול מאוד להיות שאתם מכירים את הקטע הזה, אבל תקראו עד הסוף ותענו על השאלה "דוד יצחק שלום רב, אני נמצא במילואים. אולי אתה יודע ואולי לא. תאריך השחרור בלתי ידוע בשלב זה. יש הרבה זמן למחשבה והבן-אדם, שחי לו קודם בשלווה ובילה את זמנו בקמפוס, ועל שפת הים, ובתיאטראות, ובתי קפה-מוצא את עצמו פתאום, באביב ימיו, במדבר- ומתחיל לשאול את עצמו שאלות. אני יכול למקד את שאלותי במשפט מרכזי אחד: עתידו של עם ישראל במדינת ישראל. אתה לא נביא ולא בן נביא, ואני לא מצפה ממך לתשובות. אני רק רוצה לשתף אותך בלבטים הקשים שלי, ואם אתה רוצה- אתה מוזמן להגיב. אני לא עברתי את השואה, ולא שום פרעות, לא מלחמת 48, לא 56, לא 67. לא נפצעתי במלחמה, ואף אחד מן המשפחה שלי לא נפגע, ולמרות הכול- נמאס לי!!! אדם שנלחם ועובר מלחמה מסויימת, הוא נלחם בעד משהו. בעד מה אנחנו נלחמים? אתה תענה לי שאנו נלחמים על קיומנו. אם כך- מה הטעם לקיום, אם כל הזמן אתה צריך להלחם? אדם נלחם למען עתיד טוב יותר, למען חיים אחרים, למען פתרון. המטרה אשר מעבר למלחמה היא הנותנת לאדם כח, אמונה ותקוה- להלחם.הוא יודע "אני נלחם עכשיו בשביל שאחר כך יהיה לי, או לילדי יותר טוב" אבל אולי אתה מוכן להסביר לי בעד מה אני נלחם? בשביל שאחר כך אצטרך להלחם שוב? אני יושב כאן עכשיו במדבר, מפסיד שנת לימודים באוניברסטיה (יש כאלה שהפסידו את חייהם או את יקיריהם, אבל אני לא יכול להתנחם באסונם של אחרים- זה לא מוסרי), ואומר לעצמי "מה הטעם לכל זה, אם בעוד מספר שנים אצטרך שוב להלחם?האם אתה רואה פתרון אחד מלבד שואה לאזור זה? ואפילו אם היינו מנצחים במלחמה הזאת, אז מה? מה אתה רוצה- להשמיד את כל הערבים? להכניע אותם? לעולם לא תצליח. אתה, עד כמה שאני יודע, לא מאמין בשלום: אז מה מחזיק אותך במדינה הזאת? למה אתה מחכה- למלחמה הבאה? אתה נטע זר בתוך איזור מוקף ערבים, ואם לא תשתנה, ולא תוותר על האופי היהודי של המדינה -תמיד תשאר נטע זר. אתה לעולם לא תסכים לשנות את האופי היהודי של המדינה.( ובאומרי "אופי יהודי אני מתכון לאופי ישראלי- כנעני, לרעיון הצינוי שעל פיו קמה המדינה הזאת). אז איך תחיה כאן בשקט? פעם אמרת לי שאתה אוהב להלחם, אם אתה אוהב להלחם- אז תישאר כאן ותלחם. אבל אני, שאיני אוהב להלחם- אני עוזב את המדינה הזאת. תגיד לי שבחוץ לארץ יש אנטישמיות ושיבוא עוד היטלר ימ"ש? אז אני אומר לך שהסבירות והסיכויים למלחמה נוספת במזרח התיכון הם הרבה יותר גבוהים מאשר שיצוץ עוד איזה היטלר, לכן אני עושה את החשבון שלי: אני יצור זמני, יש לי (אולי) עוד כמה עשרות שנים לחיות, ואני רוצה לחיות אותן בלי מלחמות, אז אני נוסע לאוסטרליה או לקנדה. כשאני מעמיד על כפות המאזניים את העבר היהודי, והעם, והשפה והספרות- כל מה שקושר אותי למקום הזה- מול עתיד של מלחמות, אז המשקל נוטה לרעת המלחמות- ואני רוצה לעזוב הכול וללכת. תגיד שאני פחדן ונמושה ומתכחש למוצאי, לעמי, למולדתי? ובכן- אינני פחדן. אני גיבור. אני גיבור שמקריב לו מכל, את המקום שבו נולד ואליו הוא קשור בכל נימי נפשו, ואני מקריב את זה בשביל שאוכל לחיות במקום שאין בו מלחמות. אז אני גיבור, ושלם עם עצמי. אני חי בספקות ובלבטים, ולא רואה סביבי אמהות שכולות, אלמנות ויתומים. אלה שבנו את המדינה הזאת, החלוצים, לא ידעו לקראת מה הם מוליכים אותנו, ואתה אל תהיה בת יענה, אל תטמין את ראשך בחול ותצפה למשיח שיבוא ויגאל אותך. אל תמות על קידוש השם, ואל תביא לי לדוגמא את ההיסטוריה המפוארת של העם היהודי. אם עתידו של עם ישראל במדינת ישראל הוא עתיד של מלחמות0 אז אני הולך לחפש לי עתיד אחר. ד"ש לכולם, שלך באהבה אלי." מה הייתם עונים לאדם הזה??
יכול מאוד להיות שאתם מכירים את הקטע הזה, אבל תקראו עד הסוף ותענו על השאלה "דוד יצחק שלום רב, אני נמצא במילואים. אולי אתה יודע ואולי לא. תאריך השחרור בלתי ידוע בשלב זה. יש הרבה זמן למחשבה והבן-אדם, שחי לו קודם בשלווה ובילה את זמנו בקמפוס, ועל שפת הים, ובתיאטראות, ובתי קפה-מוצא את עצמו פתאום, באביב ימיו, במדבר- ומתחיל לשאול את עצמו שאלות. אני יכול למקד את שאלותי במשפט מרכזי אחד: עתידו של עם ישראל במדינת ישראל. אתה לא נביא ולא בן נביא, ואני לא מצפה ממך לתשובות. אני רק רוצה לשתף אותך בלבטים הקשים שלי, ואם אתה רוצה- אתה מוזמן להגיב. אני לא עברתי את השואה, ולא שום פרעות, לא מלחמת 48, לא 56, לא 67. לא נפצעתי במלחמה, ואף אחד מן המשפחה שלי לא נפגע, ולמרות הכול- נמאס לי!!! אדם שנלחם ועובר מלחמה מסויימת, הוא נלחם בעד משהו. בעד מה אנחנו נלחמים? אתה תענה לי שאנו נלחמים על קיומנו. אם כך- מה הטעם לקיום, אם כל הזמן אתה צריך להלחם? אדם נלחם למען עתיד טוב יותר, למען חיים אחרים, למען פתרון. המטרה אשר מעבר למלחמה היא הנותנת לאדם כח, אמונה ותקוה- להלחם.הוא יודע "אני נלחם עכשיו בשביל שאחר כך יהיה לי, או לילדי יותר טוב" אבל אולי אתה מוכן להסביר לי בעד מה אני נלחם? בשביל שאחר כך אצטרך להלחם שוב? אני יושב כאן עכשיו במדבר, מפסיד שנת לימודים באוניברסטיה (יש כאלה שהפסידו את חייהם או את יקיריהם, אבל אני לא יכול להתנחם באסונם של אחרים- זה לא מוסרי), ואומר לעצמי "מה הטעם לכל זה, אם בעוד מספר שנים אצטרך שוב להלחם?האם אתה רואה פתרון אחד מלבד שואה לאזור זה? ואפילו אם היינו מנצחים במלחמה הזאת, אז מה? מה אתה רוצה- להשמיד את כל הערבים? להכניע אותם? לעולם לא תצליח. אתה, עד כמה שאני יודע, לא מאמין בשלום: אז מה מחזיק אותך במדינה הזאת? למה אתה מחכה- למלחמה הבאה? אתה נטע זר בתוך איזור מוקף ערבים, ואם לא תשתנה, ולא תוותר על האופי היהודי של המדינה -תמיד תשאר נטע זר. אתה לעולם לא תסכים לשנות את האופי היהודי של המדינה.( ובאומרי "אופי יהודי אני מתכון לאופי ישראלי- כנעני, לרעיון הצינוי שעל פיו קמה המדינה הזאת). אז איך תחיה כאן בשקט? פעם אמרת לי שאתה אוהב להלחם, אם אתה אוהב להלחם- אז תישאר כאן ותלחם. אבל אני, שאיני אוהב להלחם- אני עוזב את המדינה הזאת. תגיד לי שבחוץ לארץ יש אנטישמיות ושיבוא עוד היטלר ימ"ש? אז אני אומר לך שהסבירות והסיכויים למלחמה נוספת במזרח התיכון הם הרבה יותר גבוהים מאשר שיצוץ עוד איזה היטלר, לכן אני עושה את החשבון שלי: אני יצור זמני, יש לי (אולי) עוד כמה עשרות שנים לחיות, ואני רוצה לחיות אותן בלי מלחמות, אז אני נוסע לאוסטרליה או לקנדה. כשאני מעמיד על כפות המאזניים את העבר היהודי, והעם, והשפה והספרות- כל מה שקושר אותי למקום הזה- מול עתיד של מלחמות, אז המשקל נוטה לרעת המלחמות- ואני רוצה לעזוב הכול וללכת. תגיד שאני פחדן ונמושה ומתכחש למוצאי, לעמי, למולדתי? ובכן- אינני פחדן. אני גיבור. אני גיבור שמקריב לו מכל, את המקום שבו נולד ואליו הוא קשור בכל נימי נפשו, ואני מקריב את זה בשביל שאוכל לחיות במקום שאין בו מלחמות. אז אני גיבור, ושלם עם עצמי. אני חי בספקות ובלבטים, ולא רואה סביבי אמהות שכולות, אלמנות ויתומים. אלה שבנו את המדינה הזאת, החלוצים, לא ידעו לקראת מה הם מוליכים אותנו, ואתה אל תהיה בת יענה, אל תטמין את ראשך בחול ותצפה למשיח שיבוא ויגאל אותך. אל תמות על קידוש השם, ואל תביא לי לדוגמא את ההיסטוריה המפוארת של העם היהודי. אם עתידו של עם ישראל במדינת ישראל הוא עתיד של מלחמות0 אז אני הולך לחפש לי עתיד אחר. ד"ש לכולם, שלך באהבה אלי." מה הייתם עונים לאדם הזה??
