קטע קצר על ערפדים
היי לכל הערפדים D = רציתי לכתוב לכם קטע קצר שכתבתי יהיה נחמד אם תגידו לי איך לשפר. אני יודעת שזה די נדוש וזה ... אבל היה לי משעמם והיה לי מוזה פתאומית. היה זה עוד לילה חשוך. הסמטות היו שקטות, מוארות על ידי הפנסים. הייתה זו שעה מאוחרת, בה לא נהגו להסתובב ברחובות איש, הרי כולם שמעו על הרוצח החוטף עוברי אורח תמימים. הדיווחים על מקרים אלו היו רבים, והפחידה את תושבי הפרוור השקט. ' השד יודע מה עשתה להם המפלצת' נהגו לומר כאשר ראו עוד כתבה מבין רבות על כך בעיתון או שמעו שמועה מפי זה או אחר. אולי הגדרה זאת הייתה נכונה. תלוי מיהו השואל. כן, אף אחד לא נהג להסתובב בשעות אלו בפרוור זה. חוץ מנער ונערה צעירים. בסך הכל בני חמש עשרה. בניגוד לנערה ההמפוחדת, הנער היה בטוח בעצמו ושרק, כאליו מזמן את המפלצת, מודיע לה כי הגיע זמן הארוחה. ואכן, מפלצת זאת לא איחרה לבוא. פתאום שמעו שני הצעירים צעדים מאחוריהם. הנער עצר את שריקתו והסתובב לאחור, מחפש מאין הגיע הצליל השקט. פתאום פנס הרחוב שבסמטה זאת כבה, וגם הפנס שמאחוריו. סימן רע. הנער הסתובב, מחפש אח רמקור הרעש. אך עיניו לא ראו דבר באפלה זאת. "מי שם?" שאל בקול בטוח ויציב. עוד קול הליכה. הנער הסתובב והבחין באחותו, הממוסמרת למקומה, מביטה על שני עוברי אורח. הם היו יפים ומסתוריים. היה בהם משהו שמשך את מבטם של הנערים כאילו היו מגנט, כוח משיכה. לומרות אותו לילה חשוך, הם היו בהירים, אורם האיר את כל הסמטה. חוץ מהמשיכה המסתורית היה בהם משהו מטיל אימה. חיוכם הרתיע את הנער והנערה. הדחף האינסטיקתי של הנער והנערה היה לנוס מהמפלצת אך הם היו חסרי אונים, לא מסגלים להזיז את רגליהם, להכריחן להתרחק מהמפלצת, לנסות להציל את חייהם. במשך שנייה אחת ארוכה הביטו המפלצות בנער ובנערה, והם הביטו בהם. ואז הם קפצו, תוקפים במהירות מרוב השתוקקות להרוות את צמאתם, לספק את תשוקתם המושחתת לרצח. במהרה חשפה המפלצת את שיניה המחודדות, המרתיעות, המאיימות. שיניים שיכולות לחתוך כל דבר, המיועדות לקטול נשמתם של אנשים תמימים. שיניים אלו ננעצו בעורק צווארם של הנערים, הנושמים את נשימתם האחרונה. לפתע הגופות נחתו על הקרקע, קרות ומרוקונות מדם. הפנסים הבהבו ונדלקו שוב, מסתירים עין ממעשה רצח מבין רבים שהתקיימו בסמטות אפלות אלו. מעלימים עין מהסיוט, המפלצת שסיירה ברחובות האלו, בגללה סבלו כל כך הרבה אנשים נדודי שינה, וכל כך הרבה ישבו בגללה אבל. המפלצת הותירה כך את עוברי האורח התמימים ופנתה לדרכה.
היי לכל הערפדים D = רציתי לכתוב לכם קטע קצר שכתבתי יהיה נחמד אם תגידו לי איך לשפר. אני יודעת שזה די נדוש וזה ... אבל היה לי משעמם והיה לי מוזה פתאומית. היה זה עוד לילה חשוך. הסמטות היו שקטות, מוארות על ידי הפנסים. הייתה זו שעה מאוחרת, בה לא נהגו להסתובב ברחובות איש, הרי כולם שמעו על הרוצח החוטף עוברי אורח תמימים. הדיווחים על מקרים אלו היו רבים, והפחידה את תושבי הפרוור השקט. ' השד יודע מה עשתה להם המפלצת' נהגו לומר כאשר ראו עוד כתבה מבין רבות על כך בעיתון או שמעו שמועה מפי זה או אחר. אולי הגדרה זאת הייתה נכונה. תלוי מיהו השואל. כן, אף אחד לא נהג להסתובב בשעות אלו בפרוור זה. חוץ מנער ונערה צעירים. בסך הכל בני חמש עשרה. בניגוד לנערה ההמפוחדת, הנער היה בטוח בעצמו ושרק, כאליו מזמן את המפלצת, מודיע לה כי הגיע זמן הארוחה. ואכן, מפלצת זאת לא איחרה לבוא. פתאום שמעו שני הצעירים צעדים מאחוריהם. הנער עצר את שריקתו והסתובב לאחור, מחפש מאין הגיע הצליל השקט. פתאום פנס הרחוב שבסמטה זאת כבה, וגם הפנס שמאחוריו. סימן רע. הנער הסתובב, מחפש אח רמקור הרעש. אך עיניו לא ראו דבר באפלה זאת. "מי שם?" שאל בקול בטוח ויציב. עוד קול הליכה. הנער הסתובב והבחין באחותו, הממוסמרת למקומה, מביטה על שני עוברי אורח. הם היו יפים ומסתוריים. היה בהם משהו שמשך את מבטם של הנערים כאילו היו מגנט, כוח משיכה. לומרות אותו לילה חשוך, הם היו בהירים, אורם האיר את כל הסמטה. חוץ מהמשיכה המסתורית היה בהם משהו מטיל אימה. חיוכם הרתיע את הנער והנערה. הדחף האינסטיקתי של הנער והנערה היה לנוס מהמפלצת אך הם היו חסרי אונים, לא מסגלים להזיז את רגליהם, להכריחן להתרחק מהמפלצת, לנסות להציל את חייהם. במשך שנייה אחת ארוכה הביטו המפלצות בנער ובנערה, והם הביטו בהם. ואז הם קפצו, תוקפים במהירות מרוב השתוקקות להרוות את צמאתם, לספק את תשוקתם המושחתת לרצח. במהרה חשפה המפלצת את שיניה המחודדות, המרתיעות, המאיימות. שיניים שיכולות לחתוך כל דבר, המיועדות לקטול נשמתם של אנשים תמימים. שיניים אלו ננעצו בעורק צווארם של הנערים, הנושמים את נשימתם האחרונה. לפתע הגופות נחתו על הקרקע, קרות ומרוקונות מדם. הפנסים הבהבו ונדלקו שוב, מסתירים עין ממעשה רצח מבין רבים שהתקיימו בסמטות אפלות אלו. מעלימים עין מהסיוט, המפלצת שסיירה ברחובות האלו, בגללה סבלו כל כך הרבה אנשים נדודי שינה, וכל כך הרבה ישבו בגללה אבל. המפלצת הותירה כך את עוברי האורח התמימים ופנתה לדרכה.