ThisIsThe308
New member
קטע ענק
באדיבות יהווה בפייסבוק:
- נח?
- מה?
- מה אתה דואג, הן כבר חדל הגשם.
- נח?
- מה?
- פתח את החלון, אולי הופיעה קשת ויראו אותה כולם - האריה והממותה, הגמל והשיבוטה וגם ההיפופוטם.
- רגע, רגע, שיבוטה?
- נח?
- מה?
- פתח לרגע את הצוהר ואל תוך התכלת הלבנה.
- רגע, רגע, מה זה שיבוטה?
- נח?
- מה?
- שלח את היונה.
- אבל עוד לא פתרנו את עניין השיבוטה.
- נח?
- מה?!
- תן לנו לצאת ולחזור לבית כי כבר נמאסנו זה על זה האריה על הממותה, הגמל על השיבוטה וגם ההיפופוטם
- שוב פעם עם השיבוטה!? מה זה שיבוטה? איפה אפשר לראות שיבוטה? איזה טעם יש לשיבוטה? איך היא נראית? ומדוע הגמל נמאס עליה? זו חיה מדברית? קאיאק המדבר? זה העניין?
- נח?
- WTF?!
- זה דג. שיבוטה זה דג. היא נקראת גם "בארבוס גריפוס" בלשון מדעית. הנה לינק לויקיפדיה.
- מה זה ויקיפדיה?! החלטת לשגע אותי? ואיך אני יכול לראות שיבוטות מחורבנות מהצוהר? בניתי פה צוללת? זהו! שלא?! WTF?! אני מאבד את זה! אני אומר לך, עוד כמה ימים בסירחון הצף הזה ואני מתחיל להרוג פה זוגות-זוגות של חיות מסריחות ואפילו שבעיות-שבעיות מהחיות הקדושות. נמאס לי השטות הזו. אני בן פאקינג 600 ובניתי את התיבה מגיל 480. 120 פאקינג שנים אני בונה את המחראה הצפה הזו. אנחנו שוחים בחרא, הזבובים התרבו כמו ארנבים, הארנבונים התרבו כמו לחמניות אחרי הגשם והאריות טרפו את כל הזברות. לא נשארו זברות במלאי. אין. נגמר. אני לא יודע מה לעשות. אני שוקל ברצינות לשרוף את החיות ברגע שנגיע לאדמה יבשה. אני אקרא לזה זבח אבל בפועל זה אני שורף חיות שזה עתה הצלתי.
- נח?
- מה?!
- אתה רואה את התיבה הקטנה שם על השידה?
- כן, מה איתה?
- פתח אותה. מה יש בפנים?
- קפסולות חצי צהובות חצי אדומות. מה זה?! זה שיבוטה?
- הכנס קפסולה אחת לפה והוסף לשם מים לסיכוך הגרון
- <גלום><גלום>הנה, מרוצה?
- נח?
- מה?
- עכשיו כשנרגעת, שים על עצמך איזה בד. אתה לא רוצה שכולם יראו את המבושים שלך. אני גם ממליץ לך לשלוף את הגרביל. זה לא מכובד שגבר בן 600 יסתובב עם מכרסם מדברי באחוריו.
- אבל הערמונית שלי בגודל חזיר יבלות. זה מעסה אותה.
- שלוף אותו.
- <פלוק>הנה, מרוצה?
- כן. עכשיו שחרר את היונה.
- <פלוק>אהההההה
- לא, לא. פי, איזה סירחון, לא לזה התכוונתי. שחרר את היונה כדי שתדע אם ירדו המים.
- אתה מדבר על נעמה אשתי? ירדו לה מזמן המים. קראנו להם שם חם ויפת.
- לא. אני מדבר על סימני יבשה.
- אתה לא יכול פשוט להגיד לי אם ירדו המים?
- אל תעצבן אותי. יש סדר לדברים. היונה כבר תגיד לך!
- טוב, טוב, אני מפריח יונה. לא צריך להתעצבן.
- נח?
- מה?
- כשכל זה יסתיים, שים עין על בינך חם.
- למה? מה כבר הוא עולל?
- הוא עתיד להשאיר אחריו צאצאים בשם כוש, חוילה, סבא ואפילו ממלכה שלמה של כסלוחים.
- כסלוחים?
- כן. לצערי.
- אשים עין.
- ונח?
- מה?
- ראיתי שהחזרת את הגרביל לתחת.
- שיט.
- בדיוק.
באדיבות יהווה בפייסבוק:
- נח?
- מה?
- מה אתה דואג, הן כבר חדל הגשם.
- נח?
- מה?
- פתח את החלון, אולי הופיעה קשת ויראו אותה כולם - האריה והממותה, הגמל והשיבוטה וגם ההיפופוטם.
- רגע, רגע, שיבוטה?
- נח?
- מה?
- פתח לרגע את הצוהר ואל תוך התכלת הלבנה.
- רגע, רגע, מה זה שיבוטה?
- נח?
- מה?
- שלח את היונה.
- אבל עוד לא פתרנו את עניין השיבוטה.
- נח?
- מה?!
- תן לנו לצאת ולחזור לבית כי כבר נמאסנו זה על זה האריה על הממותה, הגמל על השיבוטה וגם ההיפופוטם
- שוב פעם עם השיבוטה!? מה זה שיבוטה? איפה אפשר לראות שיבוטה? איזה טעם יש לשיבוטה? איך היא נראית? ומדוע הגמל נמאס עליה? זו חיה מדברית? קאיאק המדבר? זה העניין?
- נח?
- WTF?!
- זה דג. שיבוטה זה דג. היא נקראת גם "בארבוס גריפוס" בלשון מדעית. הנה לינק לויקיפדיה.
- מה זה ויקיפדיה?! החלטת לשגע אותי? ואיך אני יכול לראות שיבוטות מחורבנות מהצוהר? בניתי פה צוללת? זהו! שלא?! WTF?! אני מאבד את זה! אני אומר לך, עוד כמה ימים בסירחון הצף הזה ואני מתחיל להרוג פה זוגות-זוגות של חיות מסריחות ואפילו שבעיות-שבעיות מהחיות הקדושות. נמאס לי השטות הזו. אני בן פאקינג 600 ובניתי את התיבה מגיל 480. 120 פאקינג שנים אני בונה את המחראה הצפה הזו. אנחנו שוחים בחרא, הזבובים התרבו כמו ארנבים, הארנבונים התרבו כמו לחמניות אחרי הגשם והאריות טרפו את כל הזברות. לא נשארו זברות במלאי. אין. נגמר. אני לא יודע מה לעשות. אני שוקל ברצינות לשרוף את החיות ברגע שנגיע לאדמה יבשה. אני אקרא לזה זבח אבל בפועל זה אני שורף חיות שזה עתה הצלתי.
- נח?
- מה?!
- אתה רואה את התיבה הקטנה שם על השידה?
- כן, מה איתה?
- פתח אותה. מה יש בפנים?
- קפסולות חצי צהובות חצי אדומות. מה זה?! זה שיבוטה?
- הכנס קפסולה אחת לפה והוסף לשם מים לסיכוך הגרון
- <גלום><גלום>הנה, מרוצה?
- נח?
- מה?
- עכשיו כשנרגעת, שים על עצמך איזה בד. אתה לא רוצה שכולם יראו את המבושים שלך. אני גם ממליץ לך לשלוף את הגרביל. זה לא מכובד שגבר בן 600 יסתובב עם מכרסם מדברי באחוריו.
- אבל הערמונית שלי בגודל חזיר יבלות. זה מעסה אותה.
- שלוף אותו.
- <פלוק>הנה, מרוצה?
- כן. עכשיו שחרר את היונה.
- <פלוק>אהההההה
- לא, לא. פי, איזה סירחון, לא לזה התכוונתי. שחרר את היונה כדי שתדע אם ירדו המים.
- אתה מדבר על נעמה אשתי? ירדו לה מזמן המים. קראנו להם שם חם ויפת.
- לא. אני מדבר על סימני יבשה.
- אתה לא יכול פשוט להגיד לי אם ירדו המים?
- אל תעצבן אותי. יש סדר לדברים. היונה כבר תגיד לך!
- טוב, טוב, אני מפריח יונה. לא צריך להתעצבן.
- נח?
- מה?
- כשכל זה יסתיים, שים עין על בינך חם.
- למה? מה כבר הוא עולל?
- הוא עתיד להשאיר אחריו צאצאים בשם כוש, חוילה, סבא ואפילו ממלכה שלמה של כסלוחים.
- כסלוחים?
- כן. לצערי.
- אשים עין.
- ונח?
- מה?
- ראיתי שהחזרת את הגרביל לתחת.
- שיט.
- בדיוק.
