אבל אמרנו שזאת אני!
חברה - אני בת 26. והכי טוב לי. לכל הצעירים - יש תקווה. זה הגיל שדברים מסתדרים בראש, שהכל מתחבר לכם, שדברים מוצאים את ההגיון שלהם. זה הגיל בו "להיות עצוב ובדיכאון" זה כבר לא כזה "קול". זה הגיל בו מתחילים להבין באמת מה טוב עבורנו כי אנחנו כבר פחות או יותר מכירים את עצמנו... אבל אל תטעו. העולם של המבוגרים לא כזה שונה. תמיד הייתי מסתכלת על הגיל בו אני נמצאת מאיזשהו מרחק ואומרת - וואו, מעניין מה ארגיש ומה אעשה ועם מי אהיה. וזה ממש אותו דבר. אולי זה מה שמעניין בחיים, שהם מתבגרים ואנחנו לא...