אנסה להסביר לך בפרוטרוט ולהפנותך למה שכתבתי
קודם לכן לאישוש דבריי. מי שנחפז להסיק מסקנות זו לא אני. לכתוב למישהו ("אני לא בטוחה שרק הרמתם עליו את הקול") פירושו שאני לא בטוחה ואין במונח "אני לא בטוחה" שום הסקת מסקנה, אלא העלאת סימני שאלה והשערה. אבל בואי לא נשחיז חרבות רק כדי לנסות להוכיח מי "כאילו" יותר מקצועית. אני כתבתי את דעתי אל הגולשת והעניין הוא לעזור לפונה להגיע לתוצאות שונות ממה שהיא הגיעה עד היום. אילו הייתה טלטולית מגיבה לסימן השאלה שהצבתי בפניה ומתארת במדוייק איך הם מתנהגים עם הגור כאשר הוא עושה צרכיו והאם בכלל הם תופסים אותו על חם, הייתי יכולה גם להעניק לה עצה מלומדה שתעזור לה להתגבר על הבעיה. אם יש לך הצעות קונקרטיות שיעניקו לטלטולית עצה טובה לשינוי שהיא מקווה לו, הרי שהיא עשוייה בסופו של דבר להרוויח מפנייתה זו... בואי טלי, נשים סוף להתנצחות המיותרת הזאת: א. משום שאין בה כל תועלת לגולש שמעוניין לפתור בעיה ובאמת שלא ממש הגיע לפורום כדי לצפות בהתגוששות מילולית שבסופו של דבר לא מביאה לו כל תועלת. ב. משום שאת מתפרצת לדלת פתוחה: כאשר את כותבת: "פחד מהבעלים לאו דווקא מצביע על העובדה שהם עשו כאן מעבר לרק הרמת קול.ישנם כלבים שפוחדים פחד מוות אפילו מנזיפה,אני בטוחה שנתקלת בכלבים שמתקפלים כששומעים את הפקודה "לא"." כיצד לדעתך מתפתח לו פחד כזה אצל כלב, גם אם הוא פחדן גנטית?.. חייבת שתהיה לו אינטרקציה שמעודדת את הפחד על מנת שיגיע לרמת פחד שתגרום לו "להעלים" ראיות של הטלת שתן שהוא מבין שמביאות עליו את התגובה אשר גורמת לו לאותו הפחד. פחד ברמה כזו מתבסס על זכרון היסטורי של חוויות שליליות ומאיימות החוזרות ונשנות ומחזקות באופן פרדוקסלי דווקא את ההתנהגות הבלתי רצוייה. אגב, אם היית קוראת את התוספת לתשובתי אלייך, הרי שציינתי ואני מצטטת: "יש יותר מסיבה אחת שכלב מפחד פחד מוות מהבעלים שלו. אני בטוחה שלמדת על כך. בין אם זה משום מעשי הבעלים ובין אם זה משום אופיו ותגובתו של הכלב לאותם מעשים או למעשים אחרים ובין אם זה השילוב שביניהם. רק כדי לסבר את העין (כי פה קוראים לא שומעים), יש מיני צעקות ברמות מסויימות בתדירויות מסויימות שמביאות לאותה תוצאה." ולמה כוונתי, כאשר משתמשים באלימות מילולית בהתנהגות תוקפנית, על מנת להטיל מרות על כלב, כמו שמאלפים רבים ממליצים בשימוש בקול סמכותי וחזק במילה "לא" או "אסור" וכדו'... וכל שפת הגוף של הבעלים הינה באותה עת סמכותית ומאיימת על כלב שהוא גור בן 5 חודשים בסך הכל (כמה חוויות טראומתיות בעברו הוא כבר עבר במקום אחר, אם הוא גדל אצל אותו בעלים ואין איזכור של בעלים קודמים?) ואם זו ההתגובה הקבועה שמייצרת אצלו זכרון היסטורי של חוויה שלילית ומאיימת, שחוזרת על עצמה שוב ושוב, אין לי ספק שיש בכך "יותר מאשר הרמת קול", גם אם היא לא כרוכה במגע פיזי (כפי שטענת כנגדי) ושבכלל לא הזכרתי ולא פניתי לשם משום שאני יודעת שיש יותר מדרך אחת להפוך כלב "לשטיח" מבוהל עד אימה. באשר לדוגמא שנתת לכלבך שי, הרי לך דוגמא שאין לה כל קשר לדיון שהתנהל בפנייתה של טלטולית – את מדברת על כלב נטוש שנמצא משוטט באזור מלחמה וכו'... במקרה של טלטולית מדובר בגור בן 5 חודשים שמטיל את השתן בבית ורק בבית וזה צריך לומר לך שתהליך החינוך לניקיון של הגור היה לוקה בשגיאות, אחרת אין סיבה שגור בן 5 חודשים לא יהיה נקי בשלב זה, אלא אם בנוסף להכל יש גם בעיה של תדירות הוצאה, השארת הגור שעות ארוכות מדי לגילו בתוך הבית, טיולים קצרים מדי כאשר סוף סוף מוציאים אותו, כך שהוא לא מצליח ללמוד להטיל מימיו בחוץ ולבסוף חוזר הביתה ועושה שם ו"מעלים". התסריטים הם רבים ואף אחד מהם לא דומה למה שעבר על שי שלך. כלבים רגשניים כהגדרתך מגיבים על מצבים מרגשים בהתנהגות היסטרית וכאשר הם נלחצים קיימת אצלם תופעה של הטלת שתן בלתי רצונית וזה שונה לחלוטין ממה שטלטולית תיארה. מעבר ליכולת הדקלום והלמידה בע"פ, עיקר התועלת במאלף היא היכולת שלו לבודד את הנתונים הספציפיים ולמצוא את שורש הבעיה, להתמודד איתה ולתקן. ברוב המקרים (תשאלי במקום שבו את לומדת או למדת) כל בעיית התנהגות, כולל נושא הרגלי ניקיון ועשיית צרכים בבית הם תוצאה ישירה מטעויות אנוש! אני מקווה שעניתי על כל תהיותייך ואם גם הצלחתי להיות לך לעזר, הרי ששתינו הרווחנו מכך. דרורה צחור כי כלבים זו האהבה שלך, אילוף כלבים זה המקצוע שלי