קטע לא מעיק, מבטיח.

קטע לא מעיק, מבטיח.

רס"ר יצחק פסנור רס"ר יצחק פסנור כמו הרבה אורגניזמים שפגשתי בצבא, לא באמת בן אדם נורמלי. הגבול שבין קפדנות וסדר לבין חוסר שפיות הוגדר מחדש כשרס"ר יצחק פסנור הגיע לחלונות הגבוהים של חטיבה 35. זה לא שאני באמת יודע מה הלך שם בצעירותו בצבא, אבל לפי מה שהולך כאן היום לא קשה לנחש. רס"ר יצחק פסנור יודע בדיוק מה קורה, איפה קורה, למה זה קורה, כמה קילומטרים נסעה כל טויטה ואיך קוראים לאחותו של הנהג. בדקות אלו ממש, יום שישי ה31 למרץ 2006 הוא יודע שאני, בועז, כותב במחשב של מ"מ 1, בפלוגה ו', מכתב בקובץ וורד; הוא יודע שבדקות אלו ממש, יום שיש ה31 למרץ 2006 סמל בועז מקבל 62.806 אגורות לדקה, ומקופת הבא"ח מתבזבזות דקות חשמל יקרות על שימוש במכשיר חשמלי, מחשב, שלא לצורך צבאי הולם- אם יהיו חריגות מסוימות בתקציב הבא"ח הוא ידע בין היתר להפנות את האצבע המאשימה גם עליי. את רס"ר יצחק פסנור יהיה קשה מאוד להפתיע. כן, גם אם איזה שוקיסט אחד ששבר חלון חשב שלבעוט בו יעזור לפתוח אותו- גם זה לא יפתיע אותו: (פתחו שעון:) רס"ר יצחק פסנור יגיע רגלית לפלוגה, יצרח על מי שצריך לצרוח, יסתובב סביב הזכוכיות, יפלוט כמה הערות שיגרמו לשובר החלון לאבד מספר שנים בחיוו (או במקרה הגרוע- מספר ימים מסוף השבוע), ולבסוף יוציא דוח נזק. איך שהוא יעזוב את מתחם הפלוגה הוא ילחץ על כפתור ירוק באחד מחמשת הטלפונים הסלולריים שמשופצרים לו לחגורה ותוך זמן קצר יגיעו אנשים לתקן את הנזק. זמן: 23 דקות מרגע שבירת החלון ועד הקפה השחור שסיימו לשתות האזרחים עובדי צה"ל שבאו להרכיב את החלון החדש. התסריט הזה- כמה מרגש לרס"פים – ככה משעמם לרס"ר יצחק פסנור. רס"ר יצחק פסנור ראה הכל. מי שעדיין קשה לו להתמודד עם ההיסטריה הלוגיסטית של רס"ר יצחק פסנור צריך פשוט לשנן את הנוסחה הבאה: כשמשהו נפגם בבא"ח 35 זה לא רק מפריע לרס"ר יצחק פנסור- זה פיזית פשוט כואב לו. רס"ר יצחק פסנור הוכנס כחלק ממסלול הלחימה של הצנחנים- עברת אותו? עברת שליש מהדרך. מידי יום ביום נשען רס"ר יצחק פסנור למספר דקות על המעקב סמוך למשרדו. עם עיניים של נץ וקול של מערכת כריזה בנאסא הוא מאתר את החיילים שמעיזים להסתובב בצורה לא תקנית בבסיס.בשלב הזה החיילים הופכים לפושעי מלחמה ורס"ר יצחק פסנור לשמעון ויזנטל.חומרת הסנקציה תהה בהתאם למצב רוחו- יכול להתחיל בנזיפה סמכותית ו"תתלבש יותר מסודר" ולהסתיים ב28 מחבוש ופסילת מקצוע לאלתר. בא"ח 35 לרס"ר יצחק פסנור זה מחוגים לשעון, דיו לעט ובזק למכשיר טלפון- שני הדברים מתקיימים בנפרד אך קשה מאוד לגלות בהם עיניין כשהם לא ביחד. יש האומרים כי בא"ח 35 זה לא הבית השני של רס"ר יצחק פסנור. גם לא ביתו הראשון. הוא פשוט חלק ממנו. תרגילי סדר בפיקודו נעים בין משטר המלכה הבריטית לשוטר בגן הילדים' הצעירים שמעו את הסיפורים של אבא על רס"ר טיפש שכולם מוחקים עליו אבל את אבא שכחו לעדכן שהיום החיילים כבר לא ישנים באוהלים, וחוץ משק"ם ומגרש כדורסל יש גם חדר ספינינג.הנגד הטיפש עם השפם והעמידה המוזרה הוחלף באיש שהוא שילוב של סמנכ"ל, עורך דין, ראש עיר, מעצב גרפי ושוטר. רס"ר יצחק פסנור מאגד בתוכו את מה ששאר הבסיסים צריכים ולא יכולים לקבל-רס"ר עם נשמה. כן..אוקי.. זה אומנם ישמע מוזר וכנראה שבסוף הדברים אני אקבל מכות מכמה אנשים שמרותקים לבסיס בגללו אבל איש בלי נשמה לא יכול להחזיק את המקום הזה. אנחנו רואים חיילים מרושלים? הוא רואה ביזוי מדי צה"ל. אנחנו רואים חלון שבור? הוא רואה פגיעה ישירה במערך הלוחם. אז, בפעם הבאה שאתם מגיעים לבא"ח, מייד אחרי שתפרקו את הנשק בש.ג תעצרו רגע ותעיפו מבט על היצירת מופת הזאת. זה לא צימר, לא בית מלון- זה בסיס אימון חטיבתי. עכשיו תסובבו את הראש ימינה, סדרו הופעה, ותודו לאיש הזה שנשען על המעקה ליד המשרד שלו. כי אם יש בן אדם אחד שמסוגל להחזיק את הטא'ג מאהל הזה כמו שצריך – זה יצחק.
 

מאקי

New member
באוינה...

את כותב וזה אחלה.. אתמול ניסיתי להבין מה מעיק עלי.. הערב הבנתי האורך... האורך שלא מתחבר לי להודעות פורמיות.. שמתחבר לי למסמכים וכו.... אז אורך זה ענין של גאוגרפיה.. או חלון במחשב.. כאן זה היה לי ארוך.. אבל קראתי שנית... יש לך צורך במגיה ועורך .. אבל יש לך את הדחף. בהצלחה. ממני.
 
אהבתי. ממש אהבתי

מסכימה עם מאקי, יש מקום לקיצורים וצמצומים - אבל אתה בהחלט ניחן בעיין רגישה ובוחנת, בחוש טוב לשילוב בין רצינות, הומור ועד לגרוטסקיות - והכל עם רגישות די נדירה לניואנסים. רק תמשיך לכתוב. יש כאן בהחלט חומר גלם למשהו לא רע בכלל.
 

סמדר בנ

New member
אין ספק

שיש לך כשרון כתיבה - והסוף ממש מרגש. עכשיו תאמר לי - היכן נעלם רס"ר ניסים? כבר לא בבא"ח?
 
הוא לא נעלם לשם מקום-

את יודעת, לא נעים לרשום על הבן אדם בשמו הוא באינטרנט. כל הקטע נכתב ספציפית עליו.
 

סמדר בנ

New member
מכיון שאני מכירה

את האיש אני יכולה לומר שכל מה שכתבת בסוף הקטע נכון לחלוטין. מעודי לא נפגשתי ברס"ר שכל כך איכפת לו, וזה לא סתם שבא"ח 35 מתוחזק כמו שהוא. כשהייתי באה לסיורים בבא"ח תמיד היה נדמה שהוא בכל מקום, לפני שנייה היה בכניסה וכבר הוא במבנה הדרכה. בינינו (אבל אל תגלה לטירונים...) הוא גם בן אדם נחמד לאללה....
 

אימשל2

New member
אהבתי. גם ממליצה על קיצור

אישית מתחברת לתאור הבא"ח, שם גדל הצנחן שלי. מניחה שאם תגיע לשלב הוצאת ספר, העורך כבר יקצץ את זה למימדים מומלצים יותר. מסכימה אם אמא של מילואימניק, על איכוית הכתיבה.
 

3תיתי

New member
כתוב חמוד מאד

הייתי מוסיפה נימה יותר אישית. האינטראקציה בין החייל הבועט והרס"ר הזועם. איך הוא מסתובב מסביבך וסופר את האגורות של החשמל. בקיצור, אם יורשה לי לנסות ולהציע, להכניס נימה מעט יותר אישית. זה גם יהיה פחות פלקאטי- מין ברושור על הרס"ר הזה, והזדמנות למעט יותר אלמנט קומי.
 

mars4

New member
אתה מתחיל להשתפר... אורך...

יתרן במקומות מסוימים, חיסרון במקומות אחרים..
 
למעלה