קטעי וידאו

FunkyMonk

New member
CN

הוא שיר שגילמור הלחין לאלבום הסולו שלו. מפאת חוסר מקום/לאדע מה, הוחלט להוציאו מהאלבום שלו. גילמור כתב אך ורק לחן לשיר, ועוד לא כתב לו מילים. הוא הציע לתרום את הלחן שלו לאלבום החומה. ביחד - גילמור וווטרס - עבדו על השיר. גילמור שינה את הלחן טיפה כפי שווטרס ביקש, בכדי שיתאים לקונספט של השיר. ווטרס כתב את המילים. בבית שר ווטרס ובפזמון גילמור.
 

Drums

New member
שמע

הלחנה זה לא ליצור משהו מסובך סטייל Dream Theater... (למרות שאני ממש לא מזלזל במוכשרים האלה)... לדוגמא, הביטלס, הדוגמא הכי קלאסית... השירים שהם יצרו היו מבחינה מלודית ממש ממש פשוטים, וזה מה שיפה, קליט ואפילו מתוחכם, כמה שזה מתיימר לא להיות... Hey Joe של ג'ימי הנדריקס... 5 אקורדים בשיר שלם, ותראה איזה להיט זה היה ועדיין... לדעתי הפשטות היא גאונות.
 
לא קשור לפלויד, אבל...

מאחר ולא נתתי המלצות על קליפים בסוף השבוע, נעשה השלמות עכשיו. והפעם: קלאסיקת פסיכדליה, אחד הקטעים היותר הזויים שיצאו מארה"ב, ויצירת מופת בפני עצמה: http://www.youtube.com/watch?v=UWxgx8lp2b8 ננסי סינטרה ולי הייזלווד היו, אולי, הזוג הכי מוזר בתולדות הפופ האמריקאי. היא - נסיכה אמריקאית אמיתית, בתו של פרנק סינטרה, שעתידה בתחום השואוביזנס היה מובטח מרגע שנולדה; הוא - זמר ומפיק קאנטרי מממפיס, בעל חזון מוסיקלי יוצא דופן, ומעט קבלות. דרכיהם לא היו נפגשות אלמלא מאסה סינטרה ג'וניור בשירים המתקתקים שהוצעו לה להקלטה, וחיפשה משהו עם edge, עם פלפל. היא מצאה את הייזלווד. הייזלווד ניסה את מזלו כזמר קאנטרי בתחילת שנות השישים. שיריו, כבר אז, היו שילוב בלתי אפשרי, ובלתי מסחרי בעליל, בין קאנטרי, הומור (בדרך כלל שחור) ורוקנרול. כל הסינגלים והקטעים שהקליט נכשלו כשלון חרוץ. הייזלווד התפרנס גם מהפקת אלבומים. בשלב מסויים פנתה אליו להקה בשם The International Submarine Band וביקשה שיפיק אותה. הלהקה ביצעה שירים ששילבו בין קאנטרי לרוק - שילוב שלא היה קיים, למעשה, עד אז, ושהיה קרוב לחזונו של הייזלווד. הוא היה אמור להפיקם, כאשר נקרא לקליפורניה, לעבוד עם סינטרה. הוא השאיר, לכן, את מלאכת ההפקה לבת זוגו לשירה ולחיים באותה תקופה, סוזי ג'יין הוקום, ונסע. אף כי אלבומה של הלהקה, Safe At Home, לא הצליח מסחרית, הוא היה הצעד הראשון בגיבושו של הקאנטרי-רוק, על פי חזונו של גיטריסט וסולן הלהקה, גראם פארסונס. אבל נחזור לענייננו: הייזלווד וסינטרה הקליטו מספר אלבומים, והוציאו סינגלים שהגיעו למקומות גבוהים במצעדי המכירות - כולל השיר שבקליפ. לתרכובת המוסיקלית אותה הביא הייזלווד מממפיס, הוא הוסיף את הפסיכדליה שנהיתה אופנתית אז, ואת הכל הטביע בים של כינורות MOR שמאלציים. התוצאה היתה לחילופין מפחידה, מצחיקה, רומנטית והזויה. השירים עסקו, ברובם, במפגש מיתי בין הארכיטיפ של הקאובוי הקשוח לבין הארכיטיפ של הנערה התמימה, חצי-אשה חצי-פיה, המהלכת עליו קסמים. לא ברור לי מי היה הקהל שקנה סינגלים ואלבומים אלו. הצמד לא נחשב לחלק מעולם הרוק, בשל הרקע שלהם, ומאידך קהל מבוגר יותר לא היה מתחבר לסוג כזה של מוסיקה, ולמסרים כאלו. חובבי הרוק גילו את הצמד - ואת הייזלווד כיוצר, למעשה - רק בשנות השמונים ובדיעבד נתן להם מקום של כבוד. כל דבר שהם הקליטו, מומלץ ביותר. קשה למצוא כיום את האלבומים המקוריים שלהם; את הקטעים המפורסמים שהקליטו ביחד ניתן למצוא ביתר קלות, באוספים של ננסי סינטרה. ואת השאר ניתן להשלים מפה ומשם.
 

Tomer 123

New member
יש קהל שקנה את האלבומים האלה../images/Emo70.gif

קוראים לו רמי פורטיס וסמי בירנבך. ב 1988 הופיע תרגומו של בירנבך באלבומו של פורטיס "סיפורים מהקופסה". בעברית זה נקרא "בבוקר של קטיפה", ואחרי ששמעתי את השיר נדהמתי מעוצמת הדמיון בין המילים המקוריות והתרגום. את השיר ביצע פורטיס עם הילדה סאלי לדרמן, והוא אחד השירים היפים שלו בעיני
 
אני מכירה את הגרסה ../images/Emo13.gif

והיא אכן נאמנה למקור. כוונתי היתה לקהל שקנה את התקליטים האלו בשנות השישים: זה לא היה קהל של רוק, שלא החשיב את השניים כחלק מהתרבות שלו, וגם לא קהל מבוגר יותר, שבשבילו חלק מהשירים של הצמד היה מוזר מדי - בוודאי השיר הזה.
 

wish i was here

New member
וואי!

איזה כיף זה לראות אנשים שחולקים את הטעם המוזיקלי המוזר שלי...מינמל קומפקט מכיר? אוהב?
 
"תפוז" מתחרה ב-Youtube

תפוז העלו פונקציה חדשה בשם Flix שעושה, לא להאמין, בדיוק מה ש-Youtube עושים, רק ביותר קטן. למשל.
 
בקשר ל DOGS

היי רציתי לדעת אם יש איזה קליפ או קטע וידיאו מתוך הופעה של השיר DOGS
 
למעלה