שתי סיבות אפשריות.
1. אוכלוסיות שלמות התבססו על דגנים כמקור קלורי ראשי. לעומת זאת, לא נמצאו אוכלוסיות גדולות שצרכו את עיקר האנרגיה שלהן מקטניות.
יש לזכור שמוצרי דגן רבים מיובשים, נטחנים ומשמשים למאפי בצק, קמחים ועוד - מהם הכינו מזונות בסיסיים כמו דייסות ולחמים שונים מחיטה, שעורה, תירס וכן הלאה .
קמחי קטניות נדירים יותר וגם לא נוחים להכנת לחם, שלא לדבר על דייסה.
2. קטניות אמנם מזינות הרבה יותר מדגנים, אין כל ספק. הצרה היא שעיכולן קשה בהרבה מעיכול מוצרי דגן. לא כולם מסתדרים עם תכולת הסיבים הגבוהה שלהן.
אז אם ישנם אנשים שאפילו כמויות קטנות של קטניות גורמות להם לאי-נוחות, מה יקרה כאשר הן יהפכו למזון-בסיס?