פיסות אושר קטנות רגעים גנובים של תקווה בלתי צפויים מכים באחת ממלאים וכובשים את ההוויה...... צל צילה של הבטחה בדל חיוך אולי......קטנטן כטיפה של מיים חיים להולך במדבר....
כחול אשר על שפת הים זוהב ברבבות גרגירים רכים פרושים ערגותיי אליך כמחרוזת נפתלת אין סופית. פוסעת בין חזיונות מדבר להגיע עדייך , אל נווה אהבות לשתות יחדיו מבאר חלומות שנטוו מאגלי דמעותיי. חמה יוקדת כאש צורבת מאכלת ערגה מתייפחת לו היית ניעור משנתך אביר זהוב להקשיב לשירת כיסופיי.
