קו מנחה

קו מנחה

קבוצת קו מנחה מציעה שירותי קו מנחה. מישהו מעוניין? וכדי שלא תגידו שביזבזתי הודעה לריק, יש לי שתי שאלות שהעסיקו אותנו הבוקר במשרד: 1. האם השם אושרת הוא וריאציה על המילה אושר או שיש לו פירוש/מקור אחר? 2. איך זה שאנחנו לא מכירים ולו אדם אחד שמוצא משפחתו מערב הסעודת / ירדן / כווית? האם מעולם לא היתה משם עלייה? ואם לא היתה - האם זה בגלל שאין שם יהודים או שלא נתנו להם לצאת?
 

giulietta

New member
עד כמה שזכור לי

אושרת היתה אלה כנענית אם כי אני מניחה שכשישראלים מעניקים את השם "אושרת" לבנותיהם הם מתכוונים לוריאציה על אושר (כמו "אושרית"). השאלה על ערב הסעודית/ירדן/כווית מסקרנת.
 

zimes

New member
אשרת. (Ashrat) לא אושרת.

כמו בשמת, אסנת, צפנת, נצרת. ו-כן. אלה. "הבעל והאשרה" מצלצל מוכר?
 

zimes

New member
צודק, רק רציתי להדגיש את ה A

ולגבי קמץ קטן הנהגה כמו O - הכל טוב ויפה, לא פה. לא כותבים אושרת (עם ו), כי לא הוגים כך.
 

מאייר

New member
כן, אבל

הוגים את הקמץ כ-O (כמו אָניה) לכן בכתיב חסר אפשר וזה גם עוזר לכתוב "אושרת"
 
יהודי ערב

ערב הסעודית, כווית וירדן (בדומה לקאטר, עומן, אבו דאבי וכו') נחשבו למרחב לאומי אחד לאורך מאות בשנים מימי מוחמד ועד שלהי האימפריה העותומנית כלומר ששלוש השאלות הן אחת: מדוע לא ידוע לנו על יהודים תושבי ערב, והתשובה היא שהיהודים נכרתו משם מימי מוחמד. עד ימיו היתה שם קהילה משגשגת של מה שנקרא "יהודי חיידר", הם שיתפו פעולה עם מוחמד בתחילת דרכו כפי הנראה מתוך הנחה שהדת המונותאיסטית שלו קרובה אליהם יותר מהדתות האליליות ששלטו עד אז באזור הזה. לאחר השלמת ההשתלטות על חצי האי ערב פנה מוחמד כנגדם והציב בפניהם את הברירה בין מוות להתאסלמות, הם התנגדו ובקרב שניטש הם הושמדו עד האחרון בהם וזה היה קיצה של הקהילה הזאת. מאוחר יותר נאסרה כניסת יהודים לאזור זה על פי האסלם כחלק מההתנגדות ל"כופאר". ערב הסעודית הרואה עצמה ממשיכת הדרך של ממלכת מוחמד אוסרת על פי חוק עד עצם היום הזה כניסת יהודים לשטחה ובמלחמת המפרץ ה-1 הדבר כמעט וגרם למשבר עם ממשלת ארה"ב על רקע דרישת סעודיה שהבוחות הנשלחים אליה לא יכללו יהודים, ארה"ב עמדה על נקודת חופש הדת וסעודיה לבסוף התכופפה ואיפשרה אפילו כניסת רבנים וקיום טקסים יהודיים.
 
יהודי ערב

ערב הסעודית, כווית וירדן (בדומה לקאטר, עומן, אבו דאבי וכו') נחשבו למרחב לאומי אחד לאורך מאות בשנים מימי מוחמד ועד שלהי האימפריה העותומנית כלומר ששלוש השאלות הן אחת: מדוע לא ידוע לנו על יהודים תושבי ערב, והתשובה היא שהיהודים נכרתו משם מימי מוחמד. עד ימיו היתה שם קהילה משגשגת של מה שנקרא "יהודי חיידר", הם שיתפו פעולה עם מוחמד בתחילת דרכו כפי הנראה מתוך הנחה שהדת המונותאיסטית שלו קרובה אליהם יותר מהדתות האליליות ששלטו עד אז באזור הזה. לאחר השלמת ההשתלטות על חצי האי ערב פנה מוחמד כנגדם והציב בפניהם את הברירה בין מוות להתאסלמות, הם התנגדו ובקרב שניטש הם הושמדו עד האחרון בהם וזה היה קיצה של הקהילה הזאת. מאוחר יותר נאסרה כניסת יהודים לאזור זה על פי האסלם כחלק מההתנגדות ל"כופאר". ערב הסעודית הרואה עצמה ממשיכת הדרך של ממלכת מוחמד אוסרת על פי חוק עד עצם היום הזה כניסת יהודים לשטחה ובמלחמת המפרץ ה-1 הדבר כמעט וגרם למשבר עם ממשלת ארה"ב על רקע דרישת סעודיה שהבוחות הנשלחים אליה לא יכללו יהודים, ארה"ב עמדה על נקודת חופש הדת וסעודיה לבסוף התכופפה ואיפשרה אפילו כניסת רבנים וקיום טקסים יהודיים.
 
למעלה