קושי
שלום פורום אתמול קרה מקרה שהשאיר אותי בתחושה נוראה של דכדוך. אני מרגישה חוסר אונים בהתמודדות, אולי כאן במקום בו יש הורים למתבגרים חצויים בנפשם, אקבל נקודות מבט אחרות. הסיפור הוא כזה: אני גרושה קצת למעלה משנה, אם לשלושה ילדים בגילאי 20 16 14 . הצעיר והגדולה נמצאים במשמורת שלי, והאמצעי במשמורת של אביו מתוך בחירה של הילד עצמו. הבן האמצעי גר במרחק הגעה עצמית לביתי, והוא מגיע לפי הסדרי הראיה פעמיים בשבוע וכל שבת שניה. חשוב לי לציין שהגרושין לא היו קלים, האקס כועס ונוטר לי טינה, וטינה זו מחלחלת ומטופטפת גם אל הילדים. אני יודעת זאת בוודאות מתוך סיפוריהם של הגדולה והצעיר. היחסים שלי עם הבן האמצעי עכורים מאז התחיל להתבגר, אז גם החל תהליך הגרושין שהוא היה מעורב בו בגלל הסתה של אביו כנגדי. האב נהג לשתף את הבן בכעסיו, בתלונותיו נגדי, בחששותיו. והבן היה מנהל איתי ויכוחים וריבים מכוערים כסנגור של אביו. בשגרה היחסים מאוד קורקטיים. הבן מגיע בימים שלו ולפעמים מבקש שלא לבוא ואני מכבדת את רצונו. אני נותנת לו מידי פעם כסף וקונה לו בגדים (כמו לבן הצעיר...באותה מידה). הוא טיפוס דיי סגור ולא מאלה שמפטפטים עצמם לדעת .אני מתעניינת ושואלת ,מנסה לדלות פרטים על מה שקורה איתו בחיי היומיום .הוא משתף אותי מעט בחייו החברתיים אבל הרבה פעמים מדגיש שאני לא מכירה אותו בכלל. אתמול, בעקבות ויכוח מטופש על המחשב בבית בינו ובין אחיו , הוא רדף אחרי אחיו במטרה להכותו , התפרץ עלי בהאשמות חסרות כל בסיס. הוא האשים אותי בהפליה , האשים שאני חושבת שהוא לא יוצלח...ועוד ועוד דברים שלא יתכנו בשום פנים ואופן . ומשפט הסיום שהשאיר אותי פעורת פה ומבולבלת היה- שלו היה לו אקדח היה יורה בי כדור בראש. עכשיו כשאני משחזרת את המקרה, וכותבת את המשפט הנורא הזה בא לי לבכות. כמה שנאה וכעס צריך על מנת שבן יגיד משפט כזה לאמו.. זה המקרה. ארצה לשמוע את דעתכם, כיצד הייתם נוהגים ? מה עלי לעשות כעת?
שלום פורום אתמול קרה מקרה שהשאיר אותי בתחושה נוראה של דכדוך. אני מרגישה חוסר אונים בהתמודדות, אולי כאן במקום בו יש הורים למתבגרים חצויים בנפשם, אקבל נקודות מבט אחרות. הסיפור הוא כזה: אני גרושה קצת למעלה משנה, אם לשלושה ילדים בגילאי 20 16 14 . הצעיר והגדולה נמצאים במשמורת שלי, והאמצעי במשמורת של אביו מתוך בחירה של הילד עצמו. הבן האמצעי גר במרחק הגעה עצמית לביתי, והוא מגיע לפי הסדרי הראיה פעמיים בשבוע וכל שבת שניה. חשוב לי לציין שהגרושין לא היו קלים, האקס כועס ונוטר לי טינה, וטינה זו מחלחלת ומטופטפת גם אל הילדים. אני יודעת זאת בוודאות מתוך סיפוריהם של הגדולה והצעיר. היחסים שלי עם הבן האמצעי עכורים מאז התחיל להתבגר, אז גם החל תהליך הגרושין שהוא היה מעורב בו בגלל הסתה של אביו כנגדי. האב נהג לשתף את הבן בכעסיו, בתלונותיו נגדי, בחששותיו. והבן היה מנהל איתי ויכוחים וריבים מכוערים כסנגור של אביו. בשגרה היחסים מאוד קורקטיים. הבן מגיע בימים שלו ולפעמים מבקש שלא לבוא ואני מכבדת את רצונו. אני נותנת לו מידי פעם כסף וקונה לו בגדים (כמו לבן הצעיר...באותה מידה). הוא טיפוס דיי סגור ולא מאלה שמפטפטים עצמם לדעת .אני מתעניינת ושואלת ,מנסה לדלות פרטים על מה שקורה איתו בחיי היומיום .הוא משתף אותי מעט בחייו החברתיים אבל הרבה פעמים מדגיש שאני לא מכירה אותו בכלל. אתמול, בעקבות ויכוח מטופש על המחשב בבית בינו ובין אחיו , הוא רדף אחרי אחיו במטרה להכותו , התפרץ עלי בהאשמות חסרות כל בסיס. הוא האשים אותי בהפליה , האשים שאני חושבת שהוא לא יוצלח...ועוד ועוד דברים שלא יתכנו בשום פנים ואופן . ומשפט הסיום שהשאיר אותי פעורת פה ומבולבלת היה- שלו היה לו אקדח היה יורה בי כדור בראש. עכשיו כשאני משחזרת את המקרה, וכותבת את המשפט הנורא הזה בא לי לבכות. כמה שנאה וכעס צריך על מנת שבן יגיד משפט כזה לאמו.. זה המקרה. ארצה לשמוע את דעתכם, כיצד הייתם נוהגים ? מה עלי לעשות כעת?
