הולכת בגשם
New member
קושי
הכל מלחיץ אותי ומרגיש גדול עליי ואין לי כוח לכלום (לא פיזית) ואין לי חשק לכלום אפשר פשוט לקבל קצת שקט?? כל הרעשים האלה שאנשים עושים בחוץ הלוואי שהיה אפשר לעשות mute נמאס לי להשאר באוני' כל יום עד 9 ולחזור ב10+ (סטודנטית שנה ב) בא לי פשוט להסתתר בחדר לעצום עינים ולדמיין שאין כלום בחוץ קשה לי לחשוב ולהתרכז וללמוד כרגע ובאים אליי בציפיות ומתעצבנים שלא עומדת בהן אבל מרגישה שכאילו ישנה\תקועה בתוך עצמי בתוך בועה כל היום .....בא לי לישון כל היום מנסה להתעורר להתאפס על עצמי ולהתחיל לעשות דברים מועילים ולכתוב לעבודות ולהביע מעצמי רעיונות וזה ככ קשה כי הראש כאילו כבוי וכל דבר גורם לי לבכות עם הריגשיות שלי ומחזיקה ועוצרת את זה כל היום שחס וחלילה אף אחד לא יראה כי זה בושה וגם לא יהיה ברור למה מה עושים זה כבר הרבה זמן ככה והלימודים מדרדר וזה מדאיג אותי אבל מצד שני כבר התחלתי להיות קצת אדישה בגישה של ככה זה וזהו זה כבר הרבה זמן ככה שנה וחצי אבל לפעמים פחות ולפעמים יותר ומרגישה חוסר אונים ויכולת לשנות
הכל מלחיץ אותי ומרגיש גדול עליי ואין לי כוח לכלום (לא פיזית) ואין לי חשק לכלום אפשר פשוט לקבל קצת שקט?? כל הרעשים האלה שאנשים עושים בחוץ הלוואי שהיה אפשר לעשות mute נמאס לי להשאר באוני' כל יום עד 9 ולחזור ב10+ (סטודנטית שנה ב) בא לי פשוט להסתתר בחדר לעצום עינים ולדמיין שאין כלום בחוץ קשה לי לחשוב ולהתרכז וללמוד כרגע ובאים אליי בציפיות ומתעצבנים שלא עומדת בהן אבל מרגישה שכאילו ישנה\תקועה בתוך עצמי בתוך בועה כל היום .....בא לי לישון כל היום מנסה להתעורר להתאפס על עצמי ולהתחיל לעשות דברים מועילים ולכתוב לעבודות ולהביע מעצמי רעיונות וזה ככ קשה כי הראש כאילו כבוי וכל דבר גורם לי לבכות עם הריגשיות שלי ומחזיקה ועוצרת את זה כל היום שחס וחלילה אף אחד לא יראה כי זה בושה וגם לא יהיה ברור למה מה עושים זה כבר הרבה זמן ככה והלימודים מדרדר וזה מדאיג אותי אבל מצד שני כבר התחלתי להיות קצת אדישה בגישה של ככה זה וזהו זה כבר הרבה זמן ככה שנה וחצי אבל לפעמים פחות ולפעמים יותר ומרגישה חוסר אונים ויכולת לשנות