קושי במעברים

קושי במעברים

משמש בת 2.5. בבוקר בפרידה בגן בוכה "אמא אמא" בצהריים במעבר מהגן לצהרון בוכה "גן גן" והשבוע בדרך הביתה בכתה "לא רוצה הביתה, רוצה רק לצהרון". כן- הרבה שינויים בבת אחת (גן חדש, בית חדש, אחות שהתחילה להיות יותר פעילה ופתאום היא תחרות אמיתית) איך עוזרים לה במעברים?
 
מסדרים לה אמא כמוך...

איך אני בהתחנפויות? וזה בגלל שלא יצא לי לברך אותך כמו שצריך על המעבר... אם היא לא היתה מתנהגת ככה אז היית באמת דואגת, לא? ברגע שהיא תרגיש בטחון בבית שלה, בחדר שלה, בסביבה החדשה זה בטח יעלם לבד..לא?
 

הילהל

New member
../images/Emo24.gif כמה מוכר

כשהלכתי בפעם הראשונה לסבא וסבתא לבד ללילה, אמא שלי כתבה "הוראות הפעלה" (מה אני אוהבת לשתות, איך אני קוראת לבובה האהובה וכד') ובהן המשפט האלמותי: "לא רוצה ללכת לישון. כשכבר ישנה, לא רוצה לקום". תמציתי ומתאר גם את המשמש שלך וגם את יונתן שלי. כשאני לא בבית - הוא בוכה שהוא רוצה אותי, כשאבא לא בבית - רוצה אותו, וששנינו בבית - רוצה את בנות הדוד שלי ששומרות עליו. כשאנחנו ברחובות הוא רוצה לבאר שבע, שבבאר שבע רוצה לרחובות וכן הלאה וכן הלאה וכן הלאה. מייאש. מה שגיליתי שעוזר הוא ההבטחה שכשנגיע למקום הבא - נעשה משהו שקשור לקודם. למשל - עכשיו צריך לעזוב את סבתא ולחזור לרחובות, וכשנגיע הביתה לרחובות נתקשר לסבתא ונספר לה שהגענו/נגיד שהיה כיף/נזכיר לה משהו ששכחנו וכו' כשנגיע לגן נראה לגננת משהו שהבאנו מהבית היום ונספר לה משהו שקרה לנו בערב כשנגיע הביתה נסתכל על הציורים שהבאת מהגן ונשיר את השיר החדש שלמדת הבנת את הרעיון. ליונתן זה עוזר. דרך אגב, אין לי ספק שהעובדה שאני לא הסתגלתי למעברים עדיין (רע לי ברחובות וקשה בעבודה) לא ממש עוזר ליונתן. איך את והמעברים?
 
כמה כיף שהגבת

גם כי התחלתי לדאוג לך, אבל גם כי התגובה שלך מדברת אלי מאוד. אני לא יודעת איך אני ומעברים. אני יודעת שהמעבר הנוכחי קשה לי. עוד לא מרגישה שהגעתי הביתה... מניחה שזה אכן משדר גם לה... הרעיון שלך מוצא לי חן. אבל מנגד- נסכת בי פסימיות עצומה. איך מונעים ממנה להגיע למקום כזה?
 

הילהל

New member
אל דאגה

אני פשוט בחודש לחוץ יותר מהרגיל אפילו. החודש יעבור ואני אחזור לנשום (לפחות נשימה אחת לחמש דקות מובטחת!) אצלנו יש המון בלגן, כי יונתן רגיל להרבה הרבה אמא וצריך ללמוד להסתפק בפירורים... ללמוד להיות הילד ש"פותח את הגן". וגם אם אבא תמיד אוסף אותו מוקדם - את אמא לא רואים לפני חמש ולרוב הרבה אחרי. וכמה שכיף לו וטוב עם אבא - הוא מוחה נגד מה שקורה איתי, והוא צודק. בנוסף, הוא איבד את הקשר היומיומי עם ההורים שלי - קשר משמעותי בחייו. אצלך, אם אני מבינה נכון, לפחות אין "הרעת תנאים" בתחום הזה. וזה כבר טוב ועוזר. אתם עברתם ממש לא מזמן, ועברתם רע (היתה תקופת קצרה בלי בית ועם הרבה לחץ, נכון?). תני לזה זמן - הכל עוד יסתדר. הבית יתפוס צורה של בית (והגינה, צורה של גינה
) ומשמש בכלל לא תזכור שפעם היה אחרת.
 
מהגינה אני לא מודאגת!

יש לנו גנן נפלא, בעיקר בגלל שהוא מאוד קשוב לצרכים שלנו, מה שאי אפשר להגיד על כל בעלי המקצוע. מי שרוצה יקבל ממני המלצה חמה.
 

לאה_מ

New member
מצטרפת לעצות המצויינות של הילה

לי אישית אין בעיה עם מעברים, וגם הילדים שלי די קלים בעניין הזה, אבל גם להם קל יותר אם מקטינים את חוסר הודאות, וזה יכול להיות בצורה של תכנון סדר היום מראש, ואפילו, כמו שהילה הציעה - לתכנן ממש מה נעשה (מה נאמר לגננת, מה נראה בצהרון, איזה חבר יבוא אלינו אחר הצהרים...). ובאמת, התקופה הנוכחית היא קשה יחסית לשגרה שלכם, אבל עוד מעט תתקבעו על שגרה ברוכה, ובכל זאת יהיה קל יותר
 
למעלה