קושי בלתי פתיר

[tanka]

קושי בלתי פתיר

אחד הדברים הקשים לי ביותר בספר "שיחות עם אלוהים" היה עניין שיפוט הטוב והרע והאם בכלל קיים רוע בעולם. בעיקר קשה היה לי הדבר עם היטלר. כאן נכנסתי למלכוד של היותי נכדה לסבא וסבתא ניצולי שואה. האם עוד מישהו נתקל בקושי הזה?

 

[O p h e l i a]

למעשה,

קראתי את הספר השני (נדמה לי ששם זה מוזכר?) לפני ארבע שנים כמעט, ובקטע הזה בהחלט היה לי קשה. אין לי שום קשר לניצולי שואה, אבל הייתי צריכה לקרוא את השורות האלה כמה פעמים כדי להאמין שהוא כתב כזה דבר... רק הסיכון של איזה תגובות יגיעו אחרי שאדם כותב כזה דבר בספר (אם לא נתייחס לעובדה שאלוהים, ככל הנראה, הכתיב לו את הדברים האלה...) בסופו של דבר ההסתכלות הזו על המוות מאוד יפה, מנחמת, לומר שאת כל הסבל שאת עשויה לחוות אי פעם את חובה רק בזמן החיים, וכשיהיה סוף לחיים הוא יהיה טוב, תהיה הקלה ושיחרור- רק ההצהרה הזו יכולה לגרום לנו לחוות את החיים נינוחים יותר לצאת מתוך הנחה שאם יהיה לך כל כך רע פה, תוכלי לגמור עם זה ואחר כך שום רע לא יבוא לי זה עושה יותר חשק לחיות... אבל אולי אני סתם מוזרה...

 

[חת שפ סות]

הקטע עם היטלר - הוא דווקא מאוד....

הקטע עם היטלר - הוא דווקא מאוד הגיוני לי. כזכור - נאמר שם כי השואה התקיימה משום שהרשינו לה להתקיים. כך זה גם בחיים - גם בדברים פעוטים , הדברים המתרחשים בחיינו קורים משום שאנו מרשים להם לקרות. כמובן שבאופן מודע, אף אחד לא ילך לקראת שואתו אך באופן קולקטיבי, הדברים התרחשו משום שהורשו להתרחש. גם ברעיון כי היטלר לא הלך לגיהנום אלא לגן עדן, זה מתיישב לי יפה עם ההגיון שהרי היטלר עשה מה שעשה לשם התנסות. גם אותם אנשים אשר נטבחו, "עשו" זאת לשם התנסות. ההתנסות הינה טהורה ואין שפיטה בהתנסות. אפילו באם ההתנסות גורמת לסבל ולכאב רב לאחרים, ההתנסות הינה פשוט התנסות. רק מה? מתי מגיעים רגשות כמו כעס? נקם? מתי שמעורב האגו, מתי שמעורב השפיטה. השפיטה - מגדירה מהו טוב ומהו רע. כמובן שעלינו להיות טובים עד כמה שניתן בכדי שנוכל להרגיש טוב בחברה הסובבת אותנו, בכדי שנוכל להיות בחברה הסובבת אותנו, שהרי החברה אינה סובלת חריגים והיא פולטת אותם מבין שורותיה. ומה לגבי החברה? החברה נמצאת במצב של שפיטה ואנו מושפעים ממצב זה - באם נרצה או לאו. עוד כשהיינו קטנים אמרו לנו שלא טוב לעשות כך וכך וטוב לעשות כך וכך. הדברים הללו נטמעו בתודעתנו ובצורת התנהגותנו. ואפילו באם נשתדל לא להגיע למצב של שפיטה - תמיד באיזשהו מקום, הוא יצוץ. אני רואה את המצב של השואה כצומת. כשיש "טרגדיה" , דברים מתחילים להתשתנות. לדוגמה: רצח רבין. הרצח שינה את כל מערך האנרגיות ושינה את התנאים הקיימים (כפי שאנו מכירים אותם כיום) לכאורה, מצב זה אינו טוב לנו. אך מכיוון שאנו נמצאים באותו מצב לא טוב, אנו לא רואים את התוצאה הסופית או יותר נכון לומר: את המטרה הסופית למצב הקיים. ניקח לדוגמה את נושא רצח רבין: נניח כי לא היה נרצח והיתה קמה מדינה פלישתינית והערבים היו מתחילים לשלוט בארצנו (כזכור, הם בכנסת) יכול היה להיות מצב של קטסטרופה, מצב בו היינו מוצאים את עצמנו מחוץ למדינתנו. שהרי, גילינו את פרצופו האמיתי של העם הפלישתיני - שהוא רוצה את היהודים מחוץ לגבולות ארץ ישראל - רוצה את היהודים בכיוון מערב, בים. דהיינו - לא רוצים את היהודים בכלל. ורצח רבין מנע זאת. רצח רבין הביא אותנו למצב בו נוכל לשלוט בגורל שלנו כעם וכמדינה. אז, כנראה אולי שרצח רבין דווקא היה חיובי ולאו דווקא שלילי. הקורבן שהוא הקריב (רבין) היה קורבן של שלום דווקא שהרי רבין רצה שלום של אמת ואם היה משיג שלום בימי חייו, היה דווקא משיג שלום של שקר ובעצם לא היה משיג שום שלום. כמובן שבמודע, רבין לא רצה להירצח. כמובן שבמודע, היה רוצה להשיג שלום של אמת וכל המשתמע מכך. אך ברבדים הגבוהים, ידע כי לא יוכל להשיג זאת, על כן בחר בטרגדיה בכדי לפנות לצומת דרכים אשר יוביל אותנו לאותו שלום נשגב, שלום של אמת. אמנם, אין אנו רואים שלום בפתח אך לדעתי, עוד לא הגענו לפתח - יש לנו עוד דרך ארוכה. הערה - דוגמה זו על רבין שנתתי , אני אומרת מתוך התחושה האישית שלי ומתוך ההבנות האישיות שלי. לסיכום - ולתזכורת כל דבר הנעשה עלי אדמות, נעשה לשם התנסות טהורה.

 

[tanka]

רבין

חת פש וסת יקרה או שניתן לומר שרצח רבין היה הצורך שלנו בהתנסות של מה זה לחיות כשקנאות דתית ולאומית מכתיבה לנו את חיינו במדינה. שהרי כל התהליכים שהתרחשו כאן לאחר מותו נבעו מקנאות או דתית או לאומית. ואולי היה "צורך" במותו כדי שנזכר עד כמה דרך המלחמה והשנאה היא כואבת ומיותרת. זו עמדתי! ובכל מקרה נראה לי לא נכון להסתכל בצורה כזו פשטנית על המסר של אלוהים. גם לא הבנתי איך הגעת מהיטלר לרבין???

 

[חת שפ סות]

טנקה שלום

ראשית, הגעתי מהיטלר לרבין באמצעות רעיון השפיטה. השפיטה של הטוב והרע. דבר נוסף - תמיד חיו אנשים בקנאות דתית וזה לא משנה באם זה היהדות, הנצרות או האיסלם. אגב, גם קנאות דתית הינה שפיטה. לדעתי, התורה חכמה מאוד ומה ש"דופק" את העניין בדת, זה הפירושים שנותנים לתורה, האנשים הנותנים פירושים לתורה, האנשים הנותנים פירושים למפרשי התורה. הדת מורכבת מתעשה ואל תעשה. ביסוד הדברים, החוקים של תעשה ואל תעשה נכונים בכדי למנוע כאוס, בכדי למנוע טרגדיות ועוד. (כמו בחוקי התנועה, צריך סדר בכדי שהתנועה תזרום עד כמה שניתן) לגבי דעתך על רצח רבין, את צודקת אך לא מספיק לזכור כי דרך המלחמה הינה כואבת ומיותרת -צריך לפעול. אך מה לעשות שאין אפשרות לפעול - אין עם מי לפעול. כשאת רוצה לעשות שלום עם מישהו שאינו רוצה לעשות שלום ואפילו מעוניין לחסל אותנו עד היסוד. אין דבר יותר נשגב לחיות בהרמוניה, לחיות בשלום ובכבוד הדדי בין אנשים, בין עמים, בין ארצות וכו´.... אך המציאות היא אחרת, המציאות הינה התנסות. הינה, אפילו עירק רוצה להכניס אותנו למלחמה בזמן שאנו לא קשורים למלחמה של אמריקה ועירק. זו המציאות שלנו - זו ההתנסות שלנו. את יודעת, ללכת למלחמה, כולם יודעים איך הם הולכים אך אף אחד לא יודע כיצד יחזור - זו טרגדיה. דבר אחר - לגבי פשטות המסר של אלוהים זו באמת פשטות. אין שום סיבוך ורעיון נשגב אחר במסר שלו. בגלל פשטות המסר שלו, הדבר ברור והגיוני. ולדבריך: "נראה לי לא נכון להסתכל בצורה כזו פשטנית על המסר של אלוהים" האם אני מזהה כי את חושבת שאני מזלזלת במסר של אלוהים בזה שאני מסתכלת בצורה כזו פשטנית? לא ולא ! כמו שאמרתי קודם - פשטות המסר הינו הדבר הנכון וההגיוני ביותר. ברגע שדברים ניראים הגיוניים, הם מוטבעים היטב בנפשנו והופכים לאמת שלנו. ואיך אסיים כאן את כתיבתי - פשוט - אומר שלא נדע עוד מלחמות. אמן ואמן.

 

[tanka]

שיפוט

יקרה שלי אני אוהבת אותך אבל להגיד שהם לא רוצים בשלום (כל הצד השני לא רוצה?? וכל הצד שלנו כן??), זה בעיני שיפוט!!.

 

[חת שפ סות]

שיפוט אולי לא אבל אולי נאיביות...

בכל אופן, אני מאמינה כי מהצד שלנו רוצים יותר בשלום מהצד שלהם. אני ניזונה מהתקשורת וברור כי כיום, לאור המצב שנוצר, רבים רוצים להפריד בינינו לביניהם ושהם ישבו שם ואנו נשב פה ולא נראה אותם יותר. אני מודה ומתוודה כי איני חזקה בפוליטיקה אך אני יכולה לדבר בשם הסובבים אותי, שאני מכירה, שהם היו רוצים בשלום ולחיות חיי שיגשוג ורווחה וללא פחד וללא חשש והיו מוכנים לקבל את הצד השני כשכנים לכל דבר. כבר חיינו כך לפני פרוץ האינתיפדה השניה.

 

[מלאווח]

הכל מושלם כפי שהוא, למרות

שזה לא מה שנראה לנו... וחוץ מזה אני לא מסכים עם מה שנכתב בספר... היטלר היה רע. נקודה.

 

[FireBat]

טנקה היקרה.

לא קראתי אף אחד מהספרים אבל גם אני חשבתי על הנושא פעם, נתקלתי בקושי ואף העלתי אותו פה בפורום. מה שבמיוחד הפריע לי, ואני מדגיש את לשון העבר, כי היום זה כבר נראה לי כמובן מאליו, הוא מחזוריות הנשמה. הרי ברור שאיננו חיים פעם אחת, אלא עשרות אלפי פעמים, והגילגולים אף מתקשרים אחד לשני. גם אין דבר כזה שכר ועונש (אגב שכן יש מעשה ותוצאה - שיש חוקים קוסמיים שאסור לעבור עליהם אבל זה כבר לדיון אחר) ולמה שאני חותר הוא שלא רק שהיטלר לא נענש, אלא יכול להיות שאת זה הוא. הרעיון עצמו מזעזע, אבל מסתדר עם התפיסה, שמישהו מאיתנו היה היטלר בגילגול הקודם.