קושי בויסות חושי

[אמא דואגת14]

קושי בויסות חושי

שלום רב,
יש לי ילד בן 6 שעלה השנה לכיתה א'. כבר בגן הגננת דיברה על קושי בויסות, רק שלא ממש הבנתי את כוונתה. היא היתה מספרת שהוא נוגע ומציק לילדים, חייב באופן מתמיד לגעת במשהו... התחלנו ללכת לריפוי בעיסוק (טרום חובה). בגן חובה אותה גננת ראתה שיפור ובגרות ולא דיברה על זה הרבה. כולם מבינים ויודעם שהוא ילד טוב ואין בכוונתו לפגוע או להציק בכוונה לילדים. גם בבית הוא כל הזמן מחפש מגע, לפעמים אפילו מכאיב לנו.
השנה, כבר עכשיו אני שומעת מהמורה שילדים מתלננים על הצקות והרבצות, הוא יכול פתאום לצעוק משהו כשיש דממה בכיתה והתנהגות מאוד אימפולסיבית. מצד אחד אני רואה תת-רגישות, אבל בבית לפעמים הוא נמנע ממגע ( לפי מצב רוח) או לא מסכים לאכול משהו אם זה היה בידיים של מישהו אחר או דוגמאות אחרות של רגישות קיצונית. לדעתי בעיה בויסות ובעיית קשב וריכוז מאוד קרובים זה לזה וחשוב להבדיל ביניהם... או שזה אותו דבר? בכל מקרה אני נגד ריטלין ואעשה הכל כדי לא להגיע לזה. כיצד אני יכולה לעזור לו לשפר ויסות?לא רוצה להתחיל לסחוב אותו לכל מיני איבחונים ורופאים כי הוא מאוד רגיש וזה מתסכל אותו... אשמח לייעוץ

 

[אמאמהדרום]

אז מרב"ע שמתמחה בתחום

אני מצטערת אבל אם יש לילד ADHD לא יהיה מנוס מטיפול תרופתי כמו שלא תשאירי ילד חולה סכרת בלי אינסולין

 

[valeta]

אמא דואגת שלום,

אני יכולה לכתוב לך תשובה ארוכה מאוד, אז אסתפק בכמה כיווני מחשבה:
1. מהצד הפורמלי-אבחוני: לכי לאבחונים מסודרים גם לנושא הוויסות החושי וגם לנושא הקשב והריכוז. לא ללכת סתם למישהו, אלא למומחים של ממש. תוכלי לקבל שמות בפורומים של מומחים לקשב וריכוז ומרפאות בעיסוק שמתמחות באבחון וויסות חושי. האבהחון הוא כלי למיקוד ולהבנה עם מה אתם מתמודדים.

2. למדי כל מה שאת יכולה על התחומים האלה. במהרה תגלי שישנן הרבה גישות טיפוליות וחינוכיות, ואני מודה שאני חולקת על אמאדרום בפסקנות שתהיי חייבת לטפל תרופתית.

3. אני תמיד ממליצה על בדיקה מעמיקה ורצינית של נושא המסגרת החינוכית. לדעתי, לילד עם הפרעת קשב יהיה קושי עצום לשרוד את המערכת הרגילה. ילד כזה צריך תמיכה מאסיבית מהרבה היבטים, ובדרך כלל התנאים הפיזיים/החברתיים/ההתנהלותיים של המערכת הרגילה לא מאפשרת לילדים האלה לממש את עצמם או להיות מועצמים. כמובן שדבריי אלה נאמרים בהסתייגות - תמיד יש אנשים טובים בכל מקום, ובתי ספר נפלאים ותומכים, אבל יש גם הרבה בורות ואי הבנה ללקויות האלה, וגם העדר תנאים אובייקטיביים לסייע. אני חושבת שהדבר הכי חשוב לילד הוא הצד הרגשי והחברתי, וילדים עם הפרעת קשב מועדים לבעיות קשות בתחומים האלה. הם הרבה פעמים לא מבינים מספיק קודים חברתיים, לא עומדים בקצב של אחרים, ויכולים בקלות ליפול קורבן. אני מודה שנטיית ה הלב שלי היא מסגרת אלטרנטיבית כלשהי (דמוקרטי, אנתרופוסופי, מונטסורי וכו').

4. מעבר למסגרת - ילדים רגישים זקוקים בשלבים שונים, בהתאם לגילך ולצרכים הספציפיים לסביבה תומכת. יכול להיות שינוי פיזי בבית שיקל, יכול להיות שתצטרכו להתגייס לעזור לו (לקחת לחוגים שיעזרו לו להתווסת, לצאת לפעילות מונחית ע"י המרב"ע). את חייבת ללמוד את הבן שלך לעומק כדי להתחיל לגבש לעצמך תכנית פעולה. במיוחד כשאת לא רוצה ריטלין, מה גם שריטלין לא פותר את הכל.

 

[אמא דואגת14]

תשובה מדהימה

תודה לך על התשובה המושקעת, רק היום בדקתי בית ספר דמוקרטי באיזור. השאלה אם לילד שגם ככה קשה להיות במסגרת לא יהיו יותר קשה ללא מסגרת מסודרת ואז הוא בכלל ילך לאיבוד...
בבית ספר די מודעים לעובדה שהוא ילד טוב וההתנהגות שלו נובעת לא מרוע אלא מחוסר שליטה. יש בכיתה א שתי מחנכות אחת קשוחה, השניה רכה, היתה לי התלבטות ובסוף ביקשתי את הקשוחה ותציב לו גבול ברור, את חושבת שילדים כאלה צריכים יותר קשיחות או רכות? (פחדתי שהרכה לא תוכל לשלוט בו)

 

[valeta]

התשובה מורכבת

כי זה לא "קשוח" מול "רך", אלא השאלה על איזה היבט בחייו את מדברת, השאלה מה נכון לו בכל מיני ערוצים שהוא מתמודד איתם, השאלה מהי הדרך הנכונה ליצור איתו קשר של אמון שיצמיח אותו... השאלה היא גם מה היעדים שלכם, מה חשוב לכם בשלב הזה. חשוב לכם שהוא יהיה בכיתה א' ויהיה בקצב הלימוד? חשוב לכם שהצד החברתי יקבל קדימות? בפועל אני חושבת שילדים צריכים כל מיני סוגי מורים, בהתאם לקושי שלהם ולצרכים שלהם. התשובה שלי נשמעת עמומה אבל אני דווקא מנסה לומר משהו ברור: הוא צריך מורים/מדריכים/מטפלים שיבינו היטב את הקושי שלו וידעו איך לחלץ ממנו את המיטב בתנאים הקיימים ולעזור לו להיות במקום טוב יותר. לא מספיק שהמורה שמעה על הפרעת קשב וריכוז, חשוב שהיא תבין במה מדובר, חשוב שיהיו לה הכלים לעזור לו. אני מאוד ספקנית לגבי היכולת שלה לעזור לו במערכת הרגילה, גם אם היא יודעת הכל. בעיני את ממקדת את העזרה שהוא זקוק לה בשאלת מידת הקשיחות של המורה, ולדעתי השאלה היא רק מי יכול לעזור לו או בעיקר לא להחמיר את המצב. אני חושבת שהילדים הרגישים האלה הם הראשונים שנופלים במערכת הרגילה, כי אין להם שם מענה. אני חושבת שבמערכות אלטרנטיביות יש יותר סובלנות כלפיהם, וגם הן מטיבן מערכות פחות לוחצות אקדמית, אבל שאיכפת להן מאוד, כל אחת בדרכה, מהרווחה הנפשית ומהעולם הרגשי של הילד.
אני מכירה ילדים שבתי ספר דמוקרטיים ואחרים הצילו אותם. ילדים שאמרו עליהם דברים איומים ושהתחזיות לגביהם היו שחורות. ילדים שהיו במקום מאוד רע מבחינה חברתית ורגשית ובוודאי לא היו פנויים ללמידה.
אני אישית לא אוהבת שמלחיצים ילד שקשה לו ולא אוהבת שלוחצים על ילד שקשה לו "להתיישר" לפי המערכת ולמדוד אותו בפרמטרים שלה, שהם לא רלבנטיים עבורו כרגע. אני חושבת שחייבים לטפל בקשיים, אבל בלי לרמוס את הילד ובלי שהוא יגיע לביה"ס כל יום כדי לפגוש את הכשלון שלו. בבתי ספר אלטרנטיביים יש יותר סיכוי שהוא יקבל הרבה חיזוקים והעצמה גם על הצדדים המוצלחים שלו. יש שם מסר מאוד אמיתי של קבלת השונה, של תרומה לקהילה מתוך מי שאתה.
אם שאלת על מסגרות דמוקרטיות - הן שונות מאוד זו מזו, יש פתוחות יותר ופתוחות פחות, אבל יש כאלה שבהן הילדים ממש לא הולכים לאיבוד, ויש מסגרת מובנית וברורה של מערכת שעות שהתלמיד מחויב לעמוד בה. יש שם הרבה יחס אישי ונראות של הילד. יש לילד חונך אישי שעוקב אחריו ויודע הכל, יש הרבה מבוגרים תומכים וקשובים, ויש גם מרחב של התרגעות ומוכנות לתת לדברים לקרות בקצב שלהם. הייתי שולחת למסגרת כזו כדי שאוכל לטפל בילד שלי בקצב הנכון לו ולא מתוך מרוץ אחר דריש/ות משרגד החינוך, שבעיני גובה גם מחיר רגשי בעייתי מאוד.
אם תרצי לשוחח בטלפון תשלחי לי מסר. אני יכולה לכתוב לך עוד המון אבל נראה לי שגם ככה חרגתי...

 

[רוני ודי]

ברוכה הבאה

מצטרפת להמלצה ללכת לאיבחון מתאים ואז לשבת ולחשוב איך אתם עוזרים לו הלאה.
בהצלחה

 

[אמא דואגת14]

בקשה להמלצות

איפה אני יכולה למצוא מאבחנים באמת מקצועיים וטובים בנושאים האלה?

 

[אמא דואגת14]

לקות למידה

יש לי עוד שאלה ברשותכם, האם ניתן לעלות על לקות למידה כבר עכשיו (שבועיים אחרי תחילת כיתה א?) ועד כמה שהבנתי איבחון דידקתי יכול לעלות על זה, נכון?

 

[valeta]

כן, אפשר. ד"ר נויה ספקטור

למשל מומלצת מאוד. היא מהמומחים הגדולים בארץ ללקויות למידה ויש לה ראייה רחבה מאוד.

 

[אמאמהדרום]

לא מומלץ לרוב לעשות אבחון דידקטי לפני כיתה ג'

אבל יש כאן את הפוכנת שתוכל לייעץ בתחום הזה
וולווטה נתנה לך תקצירים אם אפשר לקרוא להם כך מאוד טובים ,

 

[הפוך עם ראש כפול]

בתור מאבחנת לקויות למידה בעלת תואר שני בל"ל אישית אני ממליצה לא למהר לאבחוני לקויות למידה - הרי בפועל טרם נעשתה למידה עד עכשיו, ואתם עדיין לא יודעים האם בכלל קיימים קשיים לימודיים. כל מה שאת מדווחת עליו קשור בתחום ההתנהגותי-רגשי-קשבי, ופחות רלוונטי לאבחון לקויות הלמידה.
כדאי לחכות לכל הפחות לאמצע כיתה ב' ובינתיים להתחיל לברר בצורה מוסמכת ומסודרת את התחום הרגשי והקשבי, ובמידת הצורך להתחיל לטפל בהתאם להמלצות שתקבלו מאנשי המקצוע בתחום.
אם במהלך כיתה ב' תראו גם קשיים לימודיים (קשיים ברכישת תהליכי הקריאה, החשבון, הבנת הנקרא, העתקה מהלוח, הבעה) בנוסף לקשיים ההתנהגותיים והקשביים שתארת , אז יהיה טעם לשקול גם אבחון לקויות למידה, כדי לנסות לזהות האם קיימים גם גורמי קושי ראשוניים במיומנויות הלמידה.

 

[רוני ודי]

באיזה איזור את מחפשת?

אני לא מכירה אבל בטח יש כאלו שיוכלו לעזור לך

 

[ירדן דרור]

בהחלט ללכת לאבחון

ואולי לפני שפונים לריטלין לנסות את אחת מהאופציות הטבעיות
יש זום וריכוזית וגם משהו של אלספה.. אולי יעזור לו לרוגע ולמיקוד.
בהצלחה וחג שמח!

 

[אמא דואגת14]

תודה רבה על התשובות ועוד משהו

אני מאוד מודה לכולכם על העצות והרצון לעזור...
אתמול היתה אסיפת הורים והמורה סיפרה לי שבאמצע שיעור הוא פשוט הכניס את כל הדברים לתיק, שם תיק על הגב ואמר :"אני הולך"
או שבאמצע שיעור הוא פשוט מפסיק לכתוב..
האם זה משהו שיכול לאפיין חוסר ויסות או יותר קשיי הסתגלות?
פעם נוספת תודה ושנה טובה

 

[אמאמהדרום]

אין קשר בין חוסר ויסות להתנהגות הנ"ל

כיתה א' הסתגלות חוסר בהבנת הזמן ?????????.
בעיות עיבוד חושי ( כפי שנקראות היום ) לא מתנהגות ככה בהתנהגות של אני הולך - זה נראה התנהגותי וכל כך מתאים לילדי כיתה א' שהמסגרת רק התחילה להם .
בלי קשר הייתי לוקחת אותו למרב"ע

 

[הפוך עם ראש כפול]

זה לא נשמע קושי בוויסות. קשור יותר לתחום ההתנהגותי. אולי קבלת גבולות. קושי בקבלת גבולות מוכר לכם מהבית?