קורס קצינים.

DanDiDanDi

New member
קורס קצינים.

מישהי פה כבר עברה את זה עם חבר שלה ויכולה לספר איך זה הולך להיות? מבחינת יצאות אני יודעת בערך.. אבל מבחינת הקשר.. זה יכול להחזיק? כי לפי מה שאני מבינה זה לא שהצבא לוקח את הבנאדם רק פיזית.. זה פשוט הכל לשם לא? וזה לא שהיא אומרת שיהיה בסדר ונעבור את זה :\
 

GrowingMadness

New member
למה שלא יהיה בסדר?

הקורס קשה, אין מה להגיד. צריך גם להבדיל בין ג'ובניקים ללוחמים אבל. כי אצל הג'ובניקים שמים יותר דגש על למידה וכאלה. אני מכירה כמה שעשו את הקורס והיציאות סבבה לגמרי.. הם לא סגרו הרבה. ולמה שתתני לקורס קצינים להרוס לכם את הקשר?! כאילו..כאן זה באמת החלטה שלך אם את תתני לזה להרוס. או שתחליטי שאת אוהבת אותו ורוצה להילחם ולהאבק ולהיות חזקה גם בתקופת הקורס או שאת מחליטה להרים ידיים [עוד לפני שהוא התחיל אני מבינה] ולתת לזה להרוס לכם. תני לו להתחיל, תראו איך זה מסתדר קודם.. כשתגיעו לגשר תחצו אותו.
 

DanDiDanDi

New member
אממ..

זאת החיילת שלי.. אני יוצאת עם חיילת לא עם חייל
והיא קצת הבהירה לי שהיא לא יודעת מה יהיה שזה חצי שנה של להיות בצבא לא רק פיזית.. ובהלבלהלבלהלהלה :( ותודה על ההתייחסות!!
 

GrowingMadness

New member
חח אוי סליחה

הרגלתי לכתוב פה בלשון זכר, סורי.
ומה זה "חצי שנה של להיות בצבא לא רק פיזית"? היא כולה עושה קורס קצינות, זה לא שהיא לא תחזור הביתה בכלל! הקורס אמנם קשה ויש הרבה ללמוד, אבל בסופי שבוע זה נגמר והיא יכולה ואף רצוי שהיא תשב ותנוח ותירגע עם חברה שלה. תראי, בטח היא לא תדבר איתך הרבה בטלפון במשך הקורס, אבל אין מה לעשות.. ואם זה משמח אותה ויעשה לה טוב להיות קצינה אז so be it!
 

בר 200

New member
חבר שלי היה בקורס

יהיה לה טלפון כל לילה וגם בהפסקות צהריים. הרבה פעמים היא תהיה עיפה, אבל גם כשהיא תהיה קצינה הכל ישתנה והיא כנראה תהיה הרבה יותר עסוקה מהיום. צריך להתרגל, זה באמת לא נורא.. חבר שלי היה בקורס קצינים וזו הייתה תקופה מוצלחת יחסית לתקופת התפקיד שבאה אח"כ בה דיברנו בערך 5 דק ביום... והוא היה נרדם בטלפון וכמובן היו לו יציאות הרבה יותר גרועות מבבהד 1. צריך לקחת הכל בפרופורציות. יש לך מזל שהיא לא קרבית.. :) (תקני אותי אם אני טועה) יהיה בסדר!
 

DANCHOOLA

New member
קוראת סמויה :)

היי.. אני קוראת סמויה כאן.. מדי פעם עונה.. יש לי חבר (באפריל 6 שנים..) והוא ברגעים אלו ממש בבה"ד 1 בקורס קצינים.. של תומכי לחימה... הוא הולך להיות הכי ג'ובניק שאפשר אבל הוא בחיל חימוש.. לכו תבינו.. בכל מקרה רציתי להגיד שכל התהליך באמת בסביבות החצי שנה... (בנים/בנות ביחד.. זה לא משנה ) יש הכנה שהם חוזרים אחת לשבועיים.. חוץ מהשבוע הראשון והאחרון שחוזרים אחרי שבוע... בין ההכנה לבה"ד 1 יש רגילה של כמה ימים.. (לרוב.. לא תמיד! ) ובבה"ד 1 הם גם חוזרים כל שבועיים.. למרות שנוצר מצב עכשיו שהוא סוגר 2 שבתות חד פעמי והוא יחזור רק עוד שבועיים וחצי.. פעם ראשונה שאנחנו כל כך הרבה זמן בנפרד.. ואני לא יודעת כל כך איך להתמודד עם זה... אחרי בערך 10 שבועות בבה"ד 1 הם מסיימים את הסיוט בשעה טובה.. ואז יש השלמה חילית במשך 11 שבועות במקרה שלו.. שסוגרים רק 2 שבתות כל התקופה הזאת.. וחוזרים חמשושים.. או שושים.. פשוט צריך לשרוד כל חלק בנפרד.. ולא להסתכל על החצי שנה במלואה.. היא תוכל לדבר איתך צהריים וערב.. ושעת ט"ש.. אז אל דאגה! חוץ מזה שהכל עובר בסוף! ואני אשמח להיות כאן בשבילך בטוב וברע.. מכירה את זה מקרוב!
 

busted3

New member
6 שנים?../images/Emo12.gif

וואו. באמת שזה כל מה שיש לי להגיד.
נראה לי הכי חלום שיש.
 

DANCHOOLA

New member
תודה! ../images/Emo9.gif אנחנו בני 22 ...

זה למה אנחנו 6 שנים.. לפי השאלונים פה ראיתי שרוב הבנות כאן בסביבות גיל 18... בגיל 18 חישוב מהיר היינו שנתים בדיוק כמו כל אחת כאן בפורום!
אני חייבת לציין שזה פשוט זוועה עכשיו המצב הזה שהוא אי שם בקורס קצינים הזה גם כן... אנחנו רגילים לגור אצלו בבית וכל יום אחרי עבודה להיות ביחד רצוף.. גם מפגש עם חברים הכל מהכל.. אני סופרת את הימים כמו לא יודעת מה כדי שזה יעבור...
 

busted3

New member
חחחח לא כ"כ

"כמו כל אחת כאן בפורום".. אני בת 17 וחצי (כמעט), ועם חבר שלי שנה וחודשיים, והרוב פה זה בסביבות החצי שנה-שנה.. אבל וואו, איזה מדהים זה.
חבר שלי כבר בצבא (חח בכלל לא היה ברור) ואני עוד לא, וכשאני אתגייס- אני יודעת שאני אהיה בבסיס סגור [מודיעין] והיציאות זה פעם בשבועיים (חמישי שישי שבת). אנחנו יודעים שלא נוכל לעמוד בזה ושנתגעגע יותר מדי, ומצד שני יש אופציה שנהיה ביחד באותו בסיס אבל נראה אחד את השני כל יום, ולדעתי זה לא כזה בריא לקשר.. חייבים קצת געגוע.
וכי זה מעניין אותי, איך עברתם את הצבא יחד?
 

DANCHOOLA

New member
האהבה מנצחת את הכל ../images/Emo140.gif

את חייבת להאמין בזה! מן הסתם שחייבים קצת געגוע.. אבל אם תשרתו באותו בסיס זה לא אומר שתישנו ביחד בלילה.. זה כבר סיבה לגעגוע?! ואם לא תהיו ביחד באותו בסיס תמיד יש טלפון ובדור שלנו יש גם שיחות וידאו.. ותיפגשו בסופ"שים.. צריך להשלים עם זה ופשוט להסתכל על זה כסוג של תקופה בחיים שתעבור.. אני לא מאמינה שאני ככה מדברת עכשיו כי אני כרגע במצב שמאוד קשה לי.. אבל פשוט צריך לשנן את המחשבות האלה כל הזמן.. חוץ מזה שתמיד יש אפשרות לקחת רגילה ולהשלים פערים
אני את הצבא שלי כבר עשיתי.. הייתי חוזרת כל יום.. (השתחררתי לפני שנתיים) והוא עושה את הצבא שלו עכשיו.. הוא עתודאי.. זה אומר שרק בספטמבר האחרון הוא באמת התחיל צבא.. עד עכשיו הוא למד..
 
למעלה