קורס נתיב

../images/Emo195.gif אפרופו רמטכ"ל - קראתי פעם שרפול

היה צאצא למשפחת "סובותניקים" ואפילו לא טרח להתגייר. על פי "ויקיפדיה" - "מבין הידועים ביניהם: המשורר אלכסנדר פן והשומר אלכסנדר זייד, אשר אמהותיהם היו סובוטניקיות, הרמטכ"ל רפאל איתן, שסבו היה סובוטניק, יואב דוברובין מיסוד המעלה, משפחת קורקין ועוד"... ראו גם דיון מעניין שהיה בכנסת בנושא זה.
 

TaL53

New member
זה נכון

רפול לא היה יהודי. וגם לא שרון שאמו הייתה רוסיה(שם משפחתה היה אורלוב). לנושא אחר לגמרי- גובלינית, מה נסגר עם הפורום שלכם בתימן?1 פירסמתי שם הודעה ואף אחד אפילו לא התגרד לענוץ:(((( אולי יש לך קישורים לקליפים מצחיקים כמו שתיקי פרסמה על "אבא שמעון"?
 

OnlyNick

New member
יש לך מקור מהימן לכך?

שם משפחה של אמו של שרון לא משחק שום תפקיד שכן שם משפחה ניתן על ידי אב(כנראה לא יהודי) אבל אולי סבתא שלו מצד האם הייתה יהודייה. כי לא נראה לי ששרון נסע לקפריסין כדי להתחתן וגם לא זכור לי שהוא עבר גיור... ככה שכל הסיפור נשמע חסר בסיס. כנ"ל לגבי רפול.
 

TaL53

New member
לגבי רפול זה ידוע

הוא בעצמו אמר את זה פעם. לגבי שרון קראתי את זה ב"וסטי" ונכון שזה לא מקור מהימן ביותר אבל אולי זה נכון:) בכול מקרה, יש בישראל הרבה מאוד אנשים (כולל אנוכי) שמישהו מבני משפחתם היה מה"סובניקי" שהתגייר ואפילו לא יודעים על זה. הייתה כתבה מזמן על משפחה מאוד ידועה בארץ בשם קורקיני (אני לא יודע למה הם עיברתו) שהמוצא שלהם היה מאיש אצולה רוסי שהתגייר יחד עם כול משפחתו ועלה לארץ בתחילת המאה ה-20. באוקראינה ידוע כיום על לפחות כמה כפרים שהתגיירו לגמרי במאה ה-19 (סובותניקי או ז'ידובניקי) אל לדעתי התופעה הייתה יותר נרחבת במיוחד באוקראינה הכפרית.
 

TaL53

New member
../images/Emo27.gif הנה קישור

למה שמצאתי על הסובניקי. אני מצטער מראש בפני כול מי שלא קורא רוסית. http://ru.wikipedia.org/wiki/%D0%A1%D1%83%D0%B1%D0%BE%D1%82%D0%BD%D0%B8%D0%BA%D0%B8
 
../images/Emo26.gif זה בדיוק למה מצאתי לנכון לציין זאת

וזה בהמשך לטענתו של Helio שרק יהודי יכול להיות רמטכ"ל... לגבי פורום תימן - האמת היא שדי מצ'עמם שם. תיקי כבר לא נכנסת - אבל אם אמצא משו מעניין אעדכן אותך... נ.ב. זה לא נכון שלא ענו לך... לפחחות אני התייחסתי (מה לעשות שאני לא מכירה קישורים לכאלו....)
 
...

אני מאמין שלהתגייר צריכים בשני מקרים בלבד: כאשר אתה מרגיש שמדובר במשהו שאתה באמת רוצה, מעין צורך אישי-רוחני כזה ("ZOV DUSHI" מה שנקרא), או כאשר אתה אדיש לחלוטין לכל השטויות האלה ואין לתהליך עצמו כדי לעורר בך תחושה כלשהי (בעיקר שלילית). אחרת, לדעתי, אסור להסכים לתכתיבים המטופשים האלה. חבר קרוב שלי עבר לא מזמן את התהליך של 'הכנה לגיור', ז"א הוא עשה את הקורס (נתיב) והמשיך אפילו לסמינר א', כאשר בסמינר ב' אתה כבר מסיים את הגיור ובסופו מוכר כיהודי כשר למהדרין. בכ"א, כאשר הוא סיים סמינר א' וחכה לסמינר ב', הוא התלבט קשות וארוכות אם בכלל להמשיך עם העסק. ההגיון שלו גם אמר 'גיור מטעמי נוחות בלבד', כי מה לעשות, בישראל קל יותר להיות יהודי מאשר לא-יהודי. אני דווקא לא ניסיתי להטות את דעתו לאחד הצדדים, כי אני חושב שבסיטואציות כאלה צריכים להחליט לבד מה עושים. בקיצור, בסופו של דבר הוא ויתר על התענוג המפוקפק של סמינר ב', והחליט להשאר עם ה'כתם' לכל החיים. לדעתי, הוא עשה את הצעד הנכון. כי אם הגיור, אפילו קצת, נתפס בעיניך כמשהו כפוי, ואתה מרגיש שהוא מחלל או פוגע במשהו מהזהות שלך, עדיף להשאר 'בהמה', אבל 'בהמה' שלפחות שלמה עם עצמה ועם מעשיה.
 

DeAth ScrEaM

New member
יופי וולן.

עכשיו סתרת את כל מה שאמרתי לעצמי כשניסיתי להשתכנע שכדאי לי ללכת על זה. אוווווווווווף.
 

DeAth ScrEaM

New member
כמו שאני מכירה את עצמי

אני אוכל את עצמי קצת. ואז ימאס לי ואני אשאיר את זה לאחר כך. ואז בעוד שנתיים וחצי אני אזכר שרציתי ללכת לדבר הזה, אבל לא יכלתי להחליט. מאוד יפה. :)
 
אם תשאירי את זה לאחר כך אז זה לא ממש

חשוב לך ,ואם זה לא ממש חשוב אלפי דעתי עדיף לא לעשות את זה.
 
הכי יפה!

הריי גם אי ההחלטה היא סוג של החלטה (ז"א החלטת לא להחליט).. (; אבל אם להיות ממש פסיכולוגים בגרוש, אולי דווקא מדובר בהכרעה לאחד הצדדים. הריי ההכרעה לא חייבת להיות אקטיבית. כלומר בעצם העובדה שאת מתלבטת ובוחרת לשכוח מהעניין עד שיהיה מאוחר מדי, עד בעצם החלטת החלטה, אבל לא רוצה ליטול את האחריות של ההחלטה. וכך, עוד שנתיים וחצי, באם תתחרטי, תוכלי להגיד "נו, עכשיו כבר מאוחר מדי ואין מה לעשות" וככה קצת תורידי מעצמך את נטל האחריות על החלטה שכזו ותוכלי להפיל אותה על האופי שלך, על השתלשלות הארועים וכו' וכו' (כלומר על דברים שלא ככ בשליטתך).. (עד כאן פסיכולגיה בגרוש...)
 

DeAth ScrEaM

New member
אני ממש לא ודעת מה לעשות עם זה.

לי אישית לא הכי מזיז. מה שיותר בעייתי פה זה המשפחה. אמא אומרת "לכי תתגיירי אבל תמשיכי להיות נוצריה" (כן אמא זה מאוד הגיוני. במיוחד שאני חיה חיים חילוניים לגמרי בלי מסורות).. ואבא.. אבא בכלל לא יידע מהגיור אם אני אלך על זה. וזה לוחץ ומעיק ואוף. לפעמים נראה לי שאני צריכה את זה, ויהיה לי הרבה יותר נוח, ולפעמים אני שואלת את עצמי למה אני צריכה את זה. עד כמה השתפכות יאנה. :/
 

DeAth ScrEaM

New member
ודעת= יודעת

כמה= כאן... ואיך לעזאזל אני מתכוונת לעשות בגרות היום..
 
אמא\אבא חיים את החיים שלך או את? :)

בכ"א, תני, בינתיים, לזמן לעשות את שלו. נכון, זה נשמע סתמי ונדוש, אבל ככלות הכל, יש לך כשנתיים עד אז, ושנתיים שיכולות להיות מאד קריטיות ומלאות תהפוכות. מי יודע, אולי לכשתגיעי לגשר, תבחרי לעבור תחתיו ולא מעליו. ואולי לא. במקומך, לא הייתי מייסר את עצמי בנושא, לפחות בינתיים, ו'זורם' עם החיים. מה שכן, בכל מקרה, הייתי שם את הדגש על מה שאני רוצה ומרגיש, עם התעלמות כמעט מוחלטת מלחצים 'סביבתיים' כאלה ואחרים. בהצלחה בבגרות! ד"א, בגרות במה? :)
 

DeAth ScrEaM

New member
תודה..

גם אני הגעתי למסקנה הזאת כבר.. אחרי שיחה עם איש חכם. תנ"ך :( למה נראה לך שאני כ"כ פעילה?
 
אהה חח

מגילת קבלת נכללת בחומר לבגרות? " וָאֶתְּנָה לִבִּי לָדַעַת חָכְמָה, וְדַעַת הוֹלֵלֹת וְשִׂכְלוּת: יָדַעְתִּי, שֶׁגַּם-זֶה הוּא רַעְיוֹן רוּחַ. כִּי בְּרֹב חָכְמָה, רָב-כָּעַס; וְיוֹסִיף דַּעַת, יוֹסִיף מַכְאוֹב. " אם כן, את תמיד יכולה להגיד נורא התעמקת בחומר לבגרות, בעיקר בקהלת, ולאחר קריאתו הבנת שעדיף לך לפרוש לחיי הדוניזם ולהפסיק ללמוד שטויות.. (; "כִּי אֵין זִכְרוֹן לֶחָכָם עִם-הַכְּסִיל, לְעוֹלָם: בְּשֶׁכְּבָר הַיָּמִים הַבָּאִים, הַכֹּל נִשְׁכָּח, וְאֵיךְ יָמוּת הֶחָכָם, עִם-הַכְּסִיל. וְשָׂנֵאתִי, אֶת-הַחַיִּים-כִּי רַע עָלַי הַמַּעֲשֶׂה, שֶׁנַּעֲשָׂה תַּחַת הַשָּׁמֶשׁ: כִּי-הַכֹּל הֶבֶל, וּרְעוּת רוּחַ"
 
למעלה