קורט קוביין 1967 - 1994
אנשים בכל רחבי העולם נדהמו לשמוע על התאבדותו הפתאומית והמזעזעת של קורט קוביין בשנת 1994. קוביין נודע כ"ג'ון לנון של דורו". שמו של קוביין היה גם שם נרדף לאומללות והתפכחות מאשליות - הוא דיבר, כתב ושר על התאבדות. הוא היה "משורר הכאב. אבל, שאלה אחת מהדהדת בעולם - למה ? קוביין היה קורבן במשך זמן רב של "עזרה" פסיכיאטרית, שהפתרונות בה נואשים לא פחות מהמצבים אותם הם ניסו לפתור. האמת היא, שמראשית שנותיו, עוד בטרם הלך לבית הספר, אלה שאבחנו את קוביין כ"היפראקטיבי" הלבישו עליו כבר אז כתובת משוגעים כימית. הילד האנרגטי, הכישרוני והיצירתי שאהב לצייר ולשיר שירים של החיפושיות, נמנה עם דור הילדים, אשר מאז שנות ה-60 וה-70, נחשף לתרופה ממכרת ומשנה מחשבה, המגיעה במסווה של "עזרה חינוכית". קורט היה ילד ריטלין. מה זה אומר? מהי היפראקטיביות? ומה בדיוק רטלין ? נוירולוג הילדים הבכיר ד"ר פרנק באומן ג'ו-ניר אומר כי היפראקטיביות היא "אשליה, תחבולה ורמאות". ללא שמץ של ראיות מדעיות... פיסכאטרים טוענים כי הסיפטומים של ה"הפרעה" הזו כוללים : התנועעות חסרת מנוחה עם הידיים והרגליים והתפתלות בכיסא, קימה מהכסא בכיתה פעמים רבות, מתקשה לשחק או להשתתף בפעילויות פנאי בשקט, תמיד נמצא בתנועה ולעתים קרובות מדבר ללא הרף. ריטלין הינה תרופה דמוית אמפטמין הפועלת על ילדים כמו סם הרגעה. זוהי תרופת שרמת התמכרות שלה רשומה ב"שלב 2" מאותה קטגוריה של האופיון, הקוק והמורפיום. היא ממכרת מאוד, והגמילה ממנה עלולה לגרום להתאבדות. תופעות לוואי כוללת: חוסר תיאבון, ירידה במשקל, חוסר יכולת להירדם, דפיקות לב, עייפות, כאבי פרקים, כאבים בחזרה, הזיות וכן, היא עלולה להגביר התנהגות מוזרה ולא מקובלת. הסם הזה יותר חזק מקוקאין, ועל פי מחקרים רפואיים עלול לדחוף את המשתמש לצרוך קוקאין מאוחר יותר. במקרה של קורט, התרופה החזיקה אותו ער. לכן נרשמו לו סמי הרגעה כדי לנטרל תופעה זו.. על אף טענות הפסיכיאטרים כי ממריצים יכולים לעזור לילד ללמוד, קוביין נשאר תלמיד גרוע ונשר מהתיכון. אחרי שנים בהן לקח תרופות מרשם ממכרות, המעבר לסמי רחוב לא איחר לבוא. במהלך השנים מאבקו של קורט בהתמכרותו להרואין נודע ברבים, כששוב ושוב ניסה ונכשל להיגמל. בנוסף לכך היו לו בעיות רפואיות כרוניות שלא טיפל בהן שהשפיעו עליו במשך כל חייו - כולל עקמת בעמוד השדרה, שהחמירה עקב משקל הגיטרה שהייתה תלויה על צווארו, ובטן "בוערת עם בחילה" שלעתים קרובות גרמה לו לרצות להתאבד. כאב בטן הוא תופעת לוואי של ריטלין. קוביין השתמש בהרואין כדי "לצנן את הכאב בבטנו" בעיית הסמים של קוביין הפעה קריטית. מתוף ייאוש, אישתו קורטני לאב וכמה חברים נוספים, הכניסו את קוביין למרכז פסיכיאטרי לגמילה מסמים. 36 שעות אחרי שאושפז, הוא ברח מהתענית ובחדר קטן, מעל המוסף שלו, בשכונה שקטה בסיאטל, סיים את חייו בירייה יחידה בראשו מרובה ציד. בדמו נמצאו הרואין וסם הרגעה פסיכיאטרי ממכר, ואליום. במכתב ההתאבדות שלו, הזכיר שני דברים שהובילו אותו להחלטתו הגורלית - כאבי הבטן שרדפו אותו במשך שנים ויסוריו הקשורים למוסיקה שלו. על זה כתב, "אין בי כבר את התשוקה". הכימיקלים העלימו את המוסיקה, ובשל כך נשללה מקוביין הסיבה העיקרית להמשיך לחיות. "מותם של קורט קוביין (נירוונה) ומייקל הצ'נס (INXS) קשור לתכניות פסיכאטריות לגמילה מסמים, התוכניות נכשלו והחריבו את עולמם באמצעות תרופות פסיכיאטרים שאליהן התמכרו. תרופות אלו גורמות להתאבדות. סטיבי ניקס (פליטווד מק) אמרה שהשימוש בסם ההרגעה, קלונופין, היה גרוע יותר מקוקאין שהיתה מכורה לו פעם, וקשה יותר לגמילה."
אנשים בכל רחבי העולם נדהמו לשמוע על התאבדותו הפתאומית והמזעזעת של קורט קוביין בשנת 1994. קוביין נודע כ"ג'ון לנון של דורו". שמו של קוביין היה גם שם נרדף לאומללות והתפכחות מאשליות - הוא דיבר, כתב ושר על התאבדות. הוא היה "משורר הכאב. אבל, שאלה אחת מהדהדת בעולם - למה ? קוביין היה קורבן במשך זמן רב של "עזרה" פסיכיאטרית, שהפתרונות בה נואשים לא פחות מהמצבים אותם הם ניסו לפתור. האמת היא, שמראשית שנותיו, עוד בטרם הלך לבית הספר, אלה שאבחנו את קוביין כ"היפראקטיבי" הלבישו עליו כבר אז כתובת משוגעים כימית. הילד האנרגטי, הכישרוני והיצירתי שאהב לצייר ולשיר שירים של החיפושיות, נמנה עם דור הילדים, אשר מאז שנות ה-60 וה-70, נחשף לתרופה ממכרת ומשנה מחשבה, המגיעה במסווה של "עזרה חינוכית". קורט היה ילד ריטלין. מה זה אומר? מהי היפראקטיביות? ומה בדיוק רטלין ? נוירולוג הילדים הבכיר ד"ר פרנק באומן ג'ו-ניר אומר כי היפראקטיביות היא "אשליה, תחבולה ורמאות". ללא שמץ של ראיות מדעיות... פיסכאטרים טוענים כי הסיפטומים של ה"הפרעה" הזו כוללים : התנועעות חסרת מנוחה עם הידיים והרגליים והתפתלות בכיסא, קימה מהכסא בכיתה פעמים רבות, מתקשה לשחק או להשתתף בפעילויות פנאי בשקט, תמיד נמצא בתנועה ולעתים קרובות מדבר ללא הרף. ריטלין הינה תרופה דמוית אמפטמין הפועלת על ילדים כמו סם הרגעה. זוהי תרופת שרמת התמכרות שלה רשומה ב"שלב 2" מאותה קטגוריה של האופיון, הקוק והמורפיום. היא ממכרת מאוד, והגמילה ממנה עלולה לגרום להתאבדות. תופעות לוואי כוללת: חוסר תיאבון, ירידה במשקל, חוסר יכולת להירדם, דפיקות לב, עייפות, כאבי פרקים, כאבים בחזרה, הזיות וכן, היא עלולה להגביר התנהגות מוזרה ולא מקובלת. הסם הזה יותר חזק מקוקאין, ועל פי מחקרים רפואיים עלול לדחוף את המשתמש לצרוך קוקאין מאוחר יותר. במקרה של קורט, התרופה החזיקה אותו ער. לכן נרשמו לו סמי הרגעה כדי לנטרל תופעה זו.. על אף טענות הפסיכיאטרים כי ממריצים יכולים לעזור לילד ללמוד, קוביין נשאר תלמיד גרוע ונשר מהתיכון. אחרי שנים בהן לקח תרופות מרשם ממכרות, המעבר לסמי רחוב לא איחר לבוא. במהלך השנים מאבקו של קורט בהתמכרותו להרואין נודע ברבים, כששוב ושוב ניסה ונכשל להיגמל. בנוסף לכך היו לו בעיות רפואיות כרוניות שלא טיפל בהן שהשפיעו עליו במשך כל חייו - כולל עקמת בעמוד השדרה, שהחמירה עקב משקל הגיטרה שהייתה תלויה על צווארו, ובטן "בוערת עם בחילה" שלעתים קרובות גרמה לו לרצות להתאבד. כאב בטן הוא תופעת לוואי של ריטלין. קוביין השתמש בהרואין כדי "לצנן את הכאב בבטנו" בעיית הסמים של קוביין הפעה קריטית. מתוף ייאוש, אישתו קורטני לאב וכמה חברים נוספים, הכניסו את קוביין למרכז פסיכיאטרי לגמילה מסמים. 36 שעות אחרי שאושפז, הוא ברח מהתענית ובחדר קטן, מעל המוסף שלו, בשכונה שקטה בסיאטל, סיים את חייו בירייה יחידה בראשו מרובה ציד. בדמו נמצאו הרואין וסם הרגעה פסיכיאטרי ממכר, ואליום. במכתב ההתאבדות שלו, הזכיר שני דברים שהובילו אותו להחלטתו הגורלית - כאבי הבטן שרדפו אותו במשך שנים ויסוריו הקשורים למוסיקה שלו. על זה כתב, "אין בי כבר את התשוקה". הכימיקלים העלימו את המוסיקה, ובשל כך נשללה מקוביין הסיבה העיקרית להמשיך לחיות. "מותם של קורט קוביין (נירוונה) ומייקל הצ'נס (INXS) קשור לתכניות פסיכאטריות לגמילה מסמים, התוכניות נכשלו והחריבו את עולמם באמצעות תרופות פסיכיאטרים שאליהן התמכרו. תרופות אלו גורמות להתאבדות. סטיבי ניקס (פליטווד מק) אמרה שהשימוש בסם ההרגעה, קלונופין, היה גרוע יותר מקוקאין שהיתה מכורה לו פעם, וקשה יותר לגמילה."
