קורט וולדהיים, מישהו זוכר?

גוט ניק

New member
קורט וולדהיים, מישהו זוכר?

זה הנאצי שהיה מזכ"ל האו"ם. התפגר היום בשעטו"מ.
 

גוט ניק

New member
ולהבדיל,

ראש משפחת רוטשילד (הבנקאים) הלך אף הוא לעולמו היום בפאריס. בן 98 היה.
 
הברון רוטשילד הלך לעולמו

גאי דה רוטשילד, שעמד בראש אימפריית הבנקאות המשפחתית במשך שנים, מת בפריז בגיל 98 אי-פי 14/6/2007 14:29 הברון גאי דה רוטשילד, שעמד במשך שנים בראש אימפריית הבנקאות המשפחתית, הלך לעולמו השבוע בגיל 98. לפי הודעת המשפחה, רוטשילד, שראה כיצד הבנק המשפחתי נלקח תחילה על ידי הנאצים ובהמשך על ידי הממשלה הסוציאליסטית בצרפת, מת בפריז. לא נמסרה סיבת המוות. רוטשילד נולד במאי 1909 ברובע השמיני בפריז למשפחה היהודית המפורסמת ששירתה רבים מבני המלוכה באירופה. במהלך הכיבוש הנאצי של צרפת ביטלה ממשלת וישי את אזרחותו של רוטשילד ולקחת את נכסיו בשל היותם יהודים. רוטשילד עבר לארה"ב ובהמשך ללונדון, שם הצטרף לתנועת המרי של הגנרל שארל דה גול. אחרי המלחמה בנה רוטשילד מחדש את האימפריה המשפחתית ועמד בראש הבנק מ-1967 עד 1979. ב-1981 הועבר הבנק לבעלות ממשלתית כחלק מתהליך הלאמה שהוביל הנשיא הסוציאליסטי פרנסואה מיטראן. בעקבות זאת עזב רוטשילד את צרפת ועבר לניו-יורק אחרי שכתב טור בעיתון "לה מונד", בו האשים את הסוציאליסטים כי הם נפלו קורבנות לאנטישמיות הצרפתית. גאי דה רוטשילד הקים את קרן הרווחה היהודית, שהפכה לסוכנות הפילנתרופית היהודית הראשית בצרפת בין 1950 ל-1982. רוטשילד ורעייתו השנייה, מארי-הלן, היו כוכבי האליטה החברתית בצרפת עד מותה ב-1990. הוא הותיר אחריו שני בנים, אדוארד ודיוויד, שהחל לשקם את העסקים המשפחתיים שהחל מ-1987 נקראו "בנק רוטשילד וסי".
 
קורט ולדהיים - ביוגרפיה

קורט ולדהיים מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית מזכ"ל האו"ם קורט ולדהיים תאריך לידה 21 בדצמבר 1918 תאריך פטירה 14 ביוני 2007 ארץ מוצא אוסטריה תאריך כניסה לכהונה 1 בינואר 1972 תאריך סיום הכהונה 31 בדצמבר 1981 קודם בתפקיד או תאנט הבא בתפקיד חביאר פרז דה קוויאר קורט ולדהיים (21 בדצמבר 1918 - 14 ביוני 2007), דיפלומט ופוליטיקאי אוסטרי, מזכ"ל האו"ם (1972–1981) ונשיא אוסטריה (1986–1992). [ ביוגרפיה ולדהיים נולד בכפר ליד וינה, ולמד משפטים ודיפלומטיה באוניברסיטת וינה. במלחמת העולם השנייה שרת בצבא הגרמני (שרות שלימים התגלה כבעייתי בנסיבותיו). לאחר המלחמה הצטרף לשרות החוץ, ושרת כמזכיר ראשון בשגרירות אוסטריה בצרפת (1948–1951) ומאוחר יותר כשגריר ארצו בקנדה (1956–1960). בשנת 1964 מונה כשגריר אוסטריה באו"ם, ובשנת 1968 מונה כשר החוץ של אוסטריה מטעם "מפלגת העם האוסטרית". בשנת 1970 חזר לתפקידו כשגריר באו"ם, ובשנת 1971 ניסה, ללא הצלחה, להתמודד על תפקיד נשיא אוסטריה. ב-1972 נבחר כמזכ"ל האו"ם, וב-1976 נבחר לקדנציה שנייה בתפקיד למרות התנגדות מצד מדינות העולם השלישי. נסיון לקדנציה שלישית ב-1981 נבלם בגלל וטו של סין. ב-1986 הציג שוב את מועמדותו לנשיאות אוסטריה. בשלב הזה החלו לעלות האשמות על עברו הנאצי ומעורבותו בפשעי מלחמה בתקופות שרותו כקצין במלחמת העולם השנייה. חרף ההאשמות הוא נבחר לתפקיד, אותו מילא עד 1992. בתקופת נשיאותו נחשב "אישיות בלתי רצויה" בחלק גדול ממדינות העולם, ולכן מיעט בביקורים ממלכתיים. גילויים על פעילותו במלחמת העולם השנייה בתקופת מערכת הבחירות לנשיאות אוסטריה ב-1986, החל כתב עת אוסטרי בשם "פרופיל" לפרסם סדרת כתבות תחקיר, שלפיהן "השמיט" ולדהיים מהביוגרפיה שלו פרטים שנגעו לפעילותו בתקופת המלחמה. באוטוביוגרפיה שהוציא לאור חודשים מספר לפני כן, סיפר ולדהיים כי במשך מרבית תקופת המלחמה עסק בלימודי משפטים בווינה, כשהוא מחלים מפציעה. העיתון, ובהמשך עיתונים נוספים בעולם והמועצה היהודית העולמית בניו יורק, חשפו ממצאים כי ולדהיים היה בשרות פעיל כקצין ביחידות הצבא הגרמני במדינות הבלקן. יחידות אלה היו מעורבות בפשעי מלחמה נגד אוכלוסייה אזרחית, פרטיזנים ויהודים ביוגוסלביה ויוון. ולדהיים אמנם לא הואשם בביצוע ישיר של פשעי מלחמה, אך התקשו לקבל את טענותיו כי עסק כמתרגם בלבד, לא ידע על המתרחש, היה בחופשה בעת ביצוע הפשעים ו"רק מילא את חובתו כחייל". החשיפה לא מנעה את בחירתו לנשיאות, אך בחירתו ותקופת נשיאותו נחשבות פרק מביך בתולדות אוסטריה. באפריל 1987, בעקבות לימוד החומר על ידי משרד המשפטים של ארצות הברית, הוצב ולדהיים ב"רשימת מעקב" של זרים לא רצויים בארצות הברית. מדינות רבות הלכו בעקבות ארצות הברית. באוסטריה נשמעו קולות להתפטרותו, בצד קולות אחרים שהתנגדו לכך בטענה שנבחר בבחירות דמוקרטיות. לבסוף הוחלט על הקמת ועדה בינלאומית של היסטוריונים ומומחי זכויות אדם לבחינת הנושא. בפברואר 1988 פירסמה הוועדה את מסקנותיה, לפיהן אין ראיה חד משמעית למעורבותו של ולדהיים בפשעי מלחמה, אך מן הסתם היה לו שמץ של מושג על המתרחש. ולדהיים פרש את מסקנות הוועדה כטיהור שמו והמשיך בתפקידו עד סוף הקדנציה, אך לא הציב את מועמדותו לבחירה מחדש ב-1992.
 
למעלה