שיפור שליטה - המדריך
מתוך מאמרו של רמי האן מבצעים double stroke roll (בזמני נהגו לקרוא לתרגיל הזה "אבא-אמא") כאשר המכה הראשונה (בכל יד) היא המכה של תנועת האמה כלפי מטה, ואילו המכה השנייה מתבצעת במהלך התנועה של האמה כלפי מעלה, על-ידי סגירת האצבעות (נסו לדמיין תנועה של היד מטה-מעלה כאשר בדרך למטה כף היד נפתחת ובדרך למעלה היא נסגרת). כאן מגיע המלכוד: מדגישים (חזק!!!) את המכה השנייה!!! מתחילים את התרגיל לאט (זה לא כל כך פשוט כמו שזה נשמע), ומגבירים מהירות בהדרגה. מה שאמור להתקבל זה "רול" נקי שנשמע כמו "סינגל סטרוק" בגלל ההדגשות של המכה השנייה בכל יד (משתדלים שהמכה הראשונה תהיה חלשה יחסית). באופן כללי, לשיפור השליטה בידיים, מומלץ לעבוד עם הספר Stick Control תחת פיקוחו של מורה טוב שיודע איך ליישם ולהסביר נכון את המטרה של כל התרגילים בספר. אין בעולם מתופף רציני שלא למד בעזרת הספר הזה! ישיבה נכונה כולם מודעים לעניין אבל כלכך הרבה מתופפים מזלזלים בו או פשוט לא שמים לב. הישיבה הנכונה תיתן לכם יכולת טכנית גבוהה יותר, יציבות בסאונד וזה גם פשוט בריא. נתחיל מזה שתתלו מראה מול הסט כי כשאתם לא מנגנים נכון אפשר ממש לראות את הטעויות. הכי חשוב זה לשבת זקוף ולא לתת לעבודת הרגליים לגרום לתנועה של חלקי הגוף העליונים. ישנם הרבה מתופפים שכאשר הם מנגנים דברים טיפה קשים ברגליים הם זזים עם כל הגוף וזה פוגם בסאונד האחיד ובכלל בטכניקה של הידיים. הישיבה הזקופה גם תיתן אחידות וגם תגרום למתופף להיות הרבה יותר גדול מבחינה פיזית ולכן הוא יוכל להגיע לכל מקום על התופים בקלות. איך גורמים לכך שנשב זקוף ולא נזוז בגלל תנועת הרגליים? התשובה פשוטה מאוד צריך לשבת בקצה הכסא. ברגע שאתם יושבים בקצה אבל ממש בקצה אם תתנדנדו או תשבו כמו "שק תפוחי אדמה" אתם פשוט תיפלו מהכיסא. אחיזה- העניין הוא די פשוט אחיזת המקלות שאנחנו מכירים היום (גם המסורתית וגם האחידה) הגיע עלינו ממתופפי המצעד שניגנו בצבא. כאשר בראש ובראשונה מדובר על נגני סנר. משום שלא היו סטנדים או מתקנים אשר מסדרים את הסנר על הגוף כמו שיש היום היו פשוט תולים אותו עם רצועה ולכן נוצר מצב שאם היו מניחים אותו במרכז הגוף ומנגנים באחיזה שווה בשתי הידיים היה צריך להרים את המרפקים בצורה שמעמצת מאוד את השרירים וכך נוצרה האחיזה המסורתית שבה הסנר היה נוטה לצדו השמאלי של המתופף והידיים מונחות בצורה טיבעית ונוחה. לאחר שהתחילו לנגן על הסט בתור כלי שלם חיפשו המתופפים דרך להגיע לסאונד וטכניקה כמה שיותר זהים בין הידיים ולשם כך הרי ברור שהאחיזה תהיה זהה. זאת התפתחות של שני הסוגים מאוד מאוד בקצרה. למה לשתמש באיזה אחיזה? בשביל זה אנחנו צריכים לחשוב רגע אם סוף סוף הגיעו לסאונד וטכניקה שווה למה עדיין משתמשים באחיזה המסורתית? ובכן אנשים שלא משתמשים בה יותר מדי נוטים להגיד שיותר קל לנגן איתה בצורה עדינה לעומת האחיזה השווה אשר כוחנית יותר זה לא נכון!!!!!!!! להפך באחיזה המסורתית תווך התנועה של יד שמאל גדול בהרבה ולכן גם עוצמת המכה שאפשר להגיע אלייה גדולה יותר. אז למה דווקא מתופפי ג'אז משתמשים בה בדרך כלל? מדובר פה על הניואנסים הקטנים. אחד הדברים שהכי משפיעים על הסאונד שיוצא מהתופים זוהי הזווית שבה המקל נותן את המכה ביחס לתוף. בשביל לשנות את הזווית הזאת באחיזה הזהה צריך להזיז את כל היד אך באחיזה המסורתית ניתן לעשות זאת ע"י סיבוב המפרק בלבד דבר שמגדיל בהרבה את האפשרויות לקבלת סאונדים שונים מאותו התוף ללא מעמץ מיוחד. אך כדי להגיע לסאונד שווה בין שתי הידיים ובדרך כלל לשליטה גבוהה יותר במהירויות גבוהות עדיף בדרך כלל להשתמש באחיזה הזהה. לסיכום אין פה חוקים של איפה להשתמש באיזה אחיזה אלא עניין של נוחות והרגלים. כי נכון שבדרך כלל מתופפי ג'אז משתמשים באחיזה מסורתית ונגני רוק באחיזה זהה אך תוכלו לראות גם מקרים יוצאי דופן כמו וירג'יל דונאטי או המתופף של פרל ג'אם (ברח לי השם שלו) שמנגנים רוק באחיזה מסורתית לעומת נגנים כמו דייב וואקל שמנגן ג'אז באחיזה זהה.