קורבן

[מחברת מילים]

קורבן

פעם אהב אותי איש
איש צעיר מאוד
עם הידיים, הפה והלשון
כמעט בכל מקום
על הלחי, בשפתיים
לאורך הצוואר
רטוב וחם
היינו נכנסים מתחת לשמיכה
ומשחקים יחד
משחקים של אהבה
לא סיפרנו לאיש
זו היתה אהבה מיוחדת
הוא אמר לי
את כל כך בוגרת
זאת היתה אהבה כל כך תמימה
ואני הייתי כל כך מאושרת
***
חיכיתי לו כל שבוע
גם כשהלך לצבא
הוא לא הפסיק לאהוב
תמיד היה בא
חוזר עייף
נכנס איתי לחדר
אוחז בי בידיו
מרים אותי לעבר
המיטה בחדר החשוך
ששמרה את הסוד שלנו
והיינו אוהבים
כמה שרק ידענו
***
הייתי בת שתים עשרה כשהוא נהרג
כדור אחד לחזה ודי
כדור שבאחת פילח גם את ליבי
הותיר אותי בלי אהבה
בלי ידיים ופה ולשון
בלי חיבוק
בלי הוא
בלי חיים
***
ביקשתי שיחזור
שאלוהים יעשה נס
שאלך אליו
שיחזור כרוח רפאים
אני לא אפחד
רק שיהיה שוב
שיאהב
***
שנים עברו
ואותה האהבה שזרע בי
לא נעלמה
אנשים שפגשו אותי הביטו בעיני ואמרו
אבל את קורבן
את לא מבינה?
ואני לא הצלחתי להסביר להם שאני שונה
אני קורבן, אבל של אהבה
לא קורבן שלו
קורבן של שדים מוזרים שצמחו מאהבתו
שדים שקופצים אצלי בתוך הלב
כמו השד הזה שעכשיו כותב

 

[gilflover]

מקסים, יפהפה עצוב ומרגש אבל...

כשנהרג היית בת 12?!

מתי הספיק לאהוב אותך בלשונו וכו'???
לפני שהיית בת 12?
נשמע מסקרן, מטריד ומעניין (ועצוב) גם יחד

 

[giligil55]

חיבוק

 

[סקרן לריגוש]

לגמרי חיבוק

מדהים אילו חוויות, שריטות, ופצעים אנשים סוחבים איתם בלי שהאחרים יודעים.

(וגם אותי הטריד הגיל. 12? האם זאת טעות? האם לא הבנתי משהו נכון?)

 

[מחברת מילים]

לא טעות

האהבה שלנו נמשכה כשנתיים. הוא נהרג כשהייתי בת 12 וחצי.
תודה לכם על החיבוקים באמת מחמם את הלב.

 

[giligil55]

 

[gilflover]

אחד הסיפורים

המעניינים
המסקרנים
והיפים שקראתי
אשמח להרחבה
סיפור אהבה טראגי שטבול בסימני שאלה רבים
תודה על הכנות!

 

[הילי 122]

את כותבת נפלא

ומלא רגש