אלוהימית! קראתי כל מה שכתבת אלי
תודה על התגובה הארוכה, חשבתי היום שמשו' חסר בסיפור, ועלי לבאר זאת, בדרך כלל מישהי/ו שעזב את הדת וחי בארון , חי חיים רעים, שאני לא מברך גם השונאים שלי, בגלל אם הוא נשוי מאוד קשה לו את החים הכפולים, הוא חי ביחד עוד אנשים (לפחות אשתו) מאן דכר שמיה לחשוב מחשבה של לצאת, שלום בית-אישה-ילדים, אותו דבר לגבי רווק שחי עם הורים, החיים כפולים, עול תרי"ג מצוות- תפילה- ישיבה- שבת וכדומה, הסיפור שלי קצת שונה, (שים לב "אין ידיעה אין בחירה") כפי שהסברתי לך אשתקד בארץ, אני חי לבד-בגפו, בבית עושה מה שבא לי, בקיצור, אני לא מרגיש שום עול, וכדומה ממילא אני לא מחשיב את עצמי בתור אנוס, ופה קבור הגזלן, פה הבעיה, בגלל שאני חי את חיי בשלוה, אין לי מה שידחף אותי החוצה, כמו שאר היוצאים, שהמצב דוחף הם החוצה, את יודעת שחשבתי פעם על עליה לארץ, ולמעשה אני יושב רגוע תחת העץ, את לא יודעת באיזה החלטה גמרתי בליבי אשתקד אחרי הביקור בארץ שאני עוזב הכל ויוצא לדרך הארוכה והקשה, למעשה את יודע באמריקה אתה יושב על סיר בשר, מען ליגט אין גשמיות , ושוכחים העיקר, השעות הפנאי אני קורא ספר, או טלוויזיה, או אינטרנט, במקום להתחיל לחשוב ברציניות "תכלית", "ועד מתי", ואיפה ואיך אני יהיה בעוד שלש שנים? הימל געשריי, פעם חשבתי שאיזה מזל טוב בירכתי, שאני יכול להנות משתי עולמות, היום חושב אחרת, המון אהבה להסגן
אלוהימית.