קוראת סמויה...
אני צאד נהנת מהפורום שלכם. יש כאן אימהות כ"כ חכמות מלאות ניסיון חיים וזה מרגש אותי כל פעם מחדש לשמוע עוד ועוד תבונות על החיים... אני נהייתי אמא לפני חודש... לידה ראשונה. כמובן שהמעבר מאד קשה לכן שהיתי במשך שבועיים וחצי אצל אמי... הבעיה מתחילה: אמי מאד קשורה אלי (בת זקונים) ועכשיו היא נהייתה תלותית באופן מזעזע לבתי הקטנה... זה לא מפריע לי, אך יש לה מדי פעם יציאות כואבות. לאחר שבועיים בערך רצינו לקפוץ לחמותי בעלי אני והקטנטונת. אבל אמי פרצה כתגובה בזעם רב: "מי יעשה לה אמבטיה שם??, יכולים להטביע אותה!" או- "חמותך יודעת להחליף טיטול??... לא אני לא מסכימה תשאבי חלב ותשאירי אותה פה..." יש לציין שאמי אישה מאד נבונה וחכמה, עובדת ופעילה. בעלי מאד נעלב מהמשפטים הללו. אבל החלטנו לא להגיב כלום. ממה זה נובע? האם יש לומר לה משו?
אני צאד נהנת מהפורום שלכם. יש כאן אימהות כ"כ חכמות מלאות ניסיון חיים וזה מרגש אותי כל פעם מחדש לשמוע עוד ועוד תבונות על החיים... אני נהייתי אמא לפני חודש... לידה ראשונה. כמובן שהמעבר מאד קשה לכן שהיתי במשך שבועיים וחצי אצל אמי... הבעיה מתחילה: אמי מאד קשורה אלי (בת זקונים) ועכשיו היא נהייתה תלותית באופן מזעזע לבתי הקטנה... זה לא מפריע לי, אך יש לה מדי פעם יציאות כואבות. לאחר שבועיים בערך רצינו לקפוץ לחמותי בעלי אני והקטנטונת. אבל אמי פרצה כתגובה בזעם רב: "מי יעשה לה אמבטיה שם??, יכולים להטביע אותה!" או- "חמותך יודעת להחליף טיטול??... לא אני לא מסכימה תשאבי חלב ותשאירי אותה פה..." יש לציין שאמי אישה מאד נבונה וחכמה, עובדת ופעילה. בעלי מאד נעלב מהמשפטים הללו. אבל החלטנו לא להגיב כלום. ממה זה נובע? האם יש לומר לה משו?
