העניין הוא שאני כועסת
והפרצוף האמיתי שמדגים אותי הוא דווקא זה
אני מדברת על דייר בבית האח הגדול, קוראים לו סער, כביכול הוא מייצג אדם "נורמלי", "רגיל" והנה הוא בשידור חי מהבית (בערוץ 20 ) מדבר לגשם ונותן לו ציונים מול כל עם ישראל.... זה אבסורד בשבילי. כי אני מתנהגת "נורמלית", אני לא עושה דברים דבילים כאלה, ובטח שלא כמו הדייר הפסיכופת משהו ארז-אנרגיות חיוביות, ובכל זאת, בגלל כל הסיוט הזה של המחשבות שעובר עליי כל יום כל היום, יוצא שדווקא אני הלא נורמלית. בעיניים של עצמי. כמה ביקורת שאני מעבירה את עצמי בשביל מחשבות. וזה מרגיז אותי ! זה עצוב, כי אני צריכה לחמול על עצמי ולשחרר, לאהוב את עצמי ולא לרדת על עצמי. אני מקווה שהסברתי את עצמי יותר טוב, וחג שמח גם לך אמא11 יקרה.