מכירים את זה?
שיש בעיה מסוימת ומדברים עליה המון, וכל היום חושבים עליה, ומתיעצים עם אנשים עליה. פתאום מגיע רגע שנמאס לכם מהכל, נמאס לכם משיחות נפש עם ההורים, נמאס לכם מפסיכולוגים, נמאס לכם מלדבר על זה בכלל? ואתם רוצים סתם לגלגל שיחה בלי משמעות, בלי להתפלסף, סתם להרגיש ידידים? כל כך הרבה אנשים חכמים נמצאים סביבי, אני בטוחה שיש להם להעביר לי ולעודד אותי כל כך הרבה, אבל מה לעשות שהגעתי לשלב כזה שאני כבר לא מסוגלת לשמוע על זה? שסתם בא לי ללכת לחוף לשבת עם מוזיקה טובה אולי לצאת לסרט טוב ולשכוח מהדאגות והענינים הבוערים? ליאור מהכרותי איתך אני יודעת שאתה יכול לתרום לי המון!!! וככה עוד הרבה פה, אבל מה לעשות שאני כבר לא מסוגלת לדבר? שאין לי את הכוחות לפתוח נושאים שטורדים אותי 24 שעות? מה שכן יש זה שאני יודעת שאתם פה ושאני ארצה יש לי למי לפנות! ואני שומרת לי את הזכות הנפלאה הזאת, לדבר עם כל האנשים הנהדרים פה, ברגע שאני אהיה מסוגלת. דידית. <לא אוהבת להתבכיין!> <<מי אמר שכל דבר חיבים לאהוב?>>