s h o o s h a
New member
קופצים למיטה
לפני כמה ימים עלתה בפורום לדיון שאלת הקלות להשגה של נשים. היום קראתי ב Ynet כתבה שעוסקת גם בנושא זה והריני מביאה אותה לפניכם, לקריאתכם וחוות דעתכם על הדברים. קופצים למיטה בדייט הראשון ומצטערים על זה הסיטואציה הזו מוכרת לרבים מאיתנו, שדווקא לא מחפשים סטוץ: הרצון לקדם קשר שרק נולד מוביל ליחסי מין מוקדם מדי. התוצאה בדרך כלל מאכזבת — גם הסקס לא משהו וגם ההתלהבות מהפרטנר דועכת במהירות. אולי לכן המומחים טוענים: אל תלכו למיטה אחרי הדייט הראשון או השני אילנה מסר הדבר דומה לאכילת הקינוח לפני המנה העיקרית כי לא יכולת להתאפק. המנות שהוגשו לשולחן לאחר מכן כבר לא היו טעימות. סדר האכילה הופר. את הסיטואציה הקולינרית הזו משווה ד“ר פמלה קונלי, חוקרת בריטית, לקיום יחסי מין מוקדם מדי, עוד לפני שניתנה לכם הזדמנות לתהות על קנקנו של הפרטנר שלכם. "אם המגע המיני מתרחש בין שני אנשים שרק נפגשו אתמול, עוד לפני ששוחחו לעומק, הכירו וטעמו זה מאישיותו של זה, איכות הסקס נפגמת," טוענת ד"ר קונלי, פסיכולוגית ידועה ומחברת ספרי מתח. ד"ר קונלי מדגישה שהסתייגותה מקיום יחסי מין ישר בתחילת ההיכרות לא נובעת מערכי מוסר. היא גם לא מייעצת לקוראות הירחון הבריטי 'פסיכולוגיה', שם היא כותבת על סוגיות בחיי זוגיות, למלא אחרי כללים בנוסח 'לא הולכים למיטה בדייט ראשון' או 'אל תיתפסי כקלה מדי להשגה'. היא גם נמנעת מלהתייחס לנקיטת אמצעי זהירות נגד הריון או מחלות מין. ד"ר קונלי עוסקת רק בעונג שנפגם ללא תקנה כשרצים מהר מדי למיטה כדי לספק דחף מיני פתאומי. הסקס הורג את הפוטנציאל "אין לי ספק שסקס כזה לא יכול להיות טוב," קובעת ד“ר קונלי. "דווקא הציפייה ההדרגתית לרגע הנכון של קיום יחסי המין היא שתורמת אדרנלין לעוררות התשוקה ומכניסה חשמל לאווירה." את באה לפה הרבה? ד"ר קונלי מציעה לקוראים לפשפש אחורה בזיכרון: האם זכור לכם אקט מיני שקיימתם בפגישה ראשונה, כששררה בינכם לבין הצד השני זרות כמעט מוחלטת? האם אתם מצליחים לזהות עד כמה המין היה טכני, יבש, מנוכר? האם זכור לכם כיצד לא ידעתם איך לגעת במי שנמצא במיטה לידכם ועד כמה לא הצלחתם להתמקד ולהתרכז בעונג שלכם? האם זכורה לכם התחושה המביכה של 'מה אני עושה פה במיטה הזו, איך אני מתלבש מהר והולך מכאן?'. בין אם נכנסתם למיטה עם אדם שאתם כמעט לא מכירים מתוך דחף פתאומי של הרפתקנות, תחושת בדידות או 'סיוע' של בקבוק יין, התוצאה, לגרסת ד"ר קונלי, היא תמיד אחת: מבוכה ותחושת החמצה. העניין מצער אם למערכת היחסים הזו היה פוטנציאל לצמוח ולהעמיק. במקום להתמכר לעונג מסקרן ואיטי ולבנות ציפייה למשהו נפלא שיתרחש ביניכם, נדחפתם למרתון מואץ שכותרתו 'מוכרחים לעשות את זה'. כיוון שהטעם המאכזב של סקס מהיר מדי מוכר לאנשים כה רבים, וכיוון שהחיסרון רב בו על היתרון, מציעה ד“ר קונלי לעצור את המירוץ אחרי הסקס המזדמן ולומר זה לזה כמו גדולים: בוא/י ניתן לעצמנו הזדמנות להכיר לא דרך המיטה. ילדים, תלמדו מה היא רומנטיקה "ההמלצה שלי מכוונת בעיקר לאנשים צעירים," מדגישה היועצת הבריטית. "אני חושבת על בני 17 ומעלה, עד נאמר ,27-26 כשקיימת נטייה לחיפזון מתוך איזו נטייה לציד. נשים וגברים מבוגרים יותר יודעים מתוך נסיונם שהכי נכון יהיה לוותר על סקס בפגישה ראשונה או שנייה. כשמדובר בגיל מבוגר ממש קיימת גם המבוכה להתערטל והחרדה מפני כישלון ביצועי. האנשים האלה לא ישליכו את עצמם במהירות לזרועותיו של בן זוג חדש, אלא יגיעו למימוש יחסי המין שלהם אחרי שצברו שעות של היכרות אינטימית. התוצאה תהיה סקס איכותי, רגוע, מתחשב ומענג. ד“ר חגית כהנא, מטפלת מינית מוסמכת ופסיכותרפיסטית מהמרכז הרפואי בילינסון, סבורה כמו ד"ר קונלי שלא רצוי לרוץ למיטה מיד אחרי ההיכרות. "יחסי מין הם סוג מסוים של קשר בין אנשים," היא אומרת. "אנשים מקיימים יחסי מין מסיבות שונות, ויש להפריד בין צורך מיידי בהנאה רגעית, שלא קשורה ברגש, לבין רצון של בני זוג לבסס ביניהם קשר בעל תוכן ומהות. אם מדובר בהנאה רגעית, כל אחד מבני הזוג צריך לערוך את שיקולי העלות־תועלת שלו: סיכון להידבק במחלת מין, אכזבה מכך שהקשר המזדמן לא הפך לסיפור אהבה וחוסר סיפוק מהאקט המיני עצמו, בעיקר אצל נשים שזקוקות לגירוי ארוך יותר. בקשר מיני חפוז ונחפז ההשקעה בדרך כלל לא קיימת, ולכן לאישה אין הנאה אמיתית מהמגע." להטיל ספק בקול הפנימי כששני אנשים מעוניינים באמת בבניית קשר, הם מגלים התחשבות זה בזה ומשקיעים בלימוד האחר ובהתקרבות, טוענת ד"ר כהנא. במקרה כזה התחושה היא שהמגע המיני יגיע ברגע הנכון, ואין צורך למהר. לפעמים אנשים נפגשים ומיד חשים כימיה ומשיכה עמוקה, כאילו 'חיכו' זה לזה כל חייהם. האם גם אז אין למהר לממש קשר מיני? "כימיה יכולה להיות מרכיב חשוב בזיהוי המשיכה לאדם אחר. מתעורר קול פנימי קטן שמושך אותנו לעבר אדם שמעורר בנו עניין. אבל זה בסך הכל קול, ויכול להיות שאלה ההורמונים או תחושת הבדידות ש'מדברים'. מותר להאזין לקול הפנימי, אבל גם להעמיד אותו בסימן שאלה, לבחון אותו ולעקוב אחריו בזמן שאתם נכנסים עמוק יותר לקשר, למרות שכל נימי גופכם ונשמתכם קוראים לכם לדהור במלוא הקצב עם ההנאה. רצוי לנסות להתקדם לאט. אם זה אמיתי — האהבה תחכה שם. אם זה רק קול ארעי, תחסכו לעצמכם כאב ואכזבה." האם קיים קצב 'נכון' שמכתיב מתי מגיע זמן הסקס? "אני לא מאמינה בצורך לבדוק אם קיימת התאמה מינית. התאמה כזו קשורה בתקשורת טובה ופתוחה ולא באקרובטיקה. אי אפשר לקבוע אחרי כמה פגישות אם כדאי ומתאים לקיים יחסי מין, אלא לבחון אחד אצל השני את הרצון והנכונות להגיע לאינטימיות. "לעיתים בני זוג מרגישים רצון ומוכנות לסקס אחרי מספר מועט של פגישות, ולעיתים הם חשים נכונות להגיע לאינטימיות רק אחרי חודשים. אם יש הבדל בין הרצונות של בני הזוג, יש לשוחח על כך ולהגיע להסכמה. חשוב שההחלטה תהיה ללא לחץ או כפייה. לא מהירות ההחלטה קובעת את איכות הקשר, אלא מהות ותוכן הקשר בפני עצמו."
לפני כמה ימים עלתה בפורום לדיון שאלת הקלות להשגה של נשים. היום קראתי ב Ynet כתבה שעוסקת גם בנושא זה והריני מביאה אותה לפניכם, לקריאתכם וחוות דעתכם על הדברים. קופצים למיטה בדייט הראשון ומצטערים על זה הסיטואציה הזו מוכרת לרבים מאיתנו, שדווקא לא מחפשים סטוץ: הרצון לקדם קשר שרק נולד מוביל ליחסי מין מוקדם מדי. התוצאה בדרך כלל מאכזבת — גם הסקס לא משהו וגם ההתלהבות מהפרטנר דועכת במהירות. אולי לכן המומחים טוענים: אל תלכו למיטה אחרי הדייט הראשון או השני אילנה מסר הדבר דומה לאכילת הקינוח לפני המנה העיקרית כי לא יכולת להתאפק. המנות שהוגשו לשולחן לאחר מכן כבר לא היו טעימות. סדר האכילה הופר. את הסיטואציה הקולינרית הזו משווה ד“ר פמלה קונלי, חוקרת בריטית, לקיום יחסי מין מוקדם מדי, עוד לפני שניתנה לכם הזדמנות לתהות על קנקנו של הפרטנר שלכם. "אם המגע המיני מתרחש בין שני אנשים שרק נפגשו אתמול, עוד לפני ששוחחו לעומק, הכירו וטעמו זה מאישיותו של זה, איכות הסקס נפגמת," טוענת ד"ר קונלי, פסיכולוגית ידועה ומחברת ספרי מתח. ד"ר קונלי מדגישה שהסתייגותה מקיום יחסי מין ישר בתחילת ההיכרות לא נובעת מערכי מוסר. היא גם לא מייעצת לקוראות הירחון הבריטי 'פסיכולוגיה', שם היא כותבת על סוגיות בחיי זוגיות, למלא אחרי כללים בנוסח 'לא הולכים למיטה בדייט ראשון' או 'אל תיתפסי כקלה מדי להשגה'. היא גם נמנעת מלהתייחס לנקיטת אמצעי זהירות נגד הריון או מחלות מין. ד"ר קונלי עוסקת רק בעונג שנפגם ללא תקנה כשרצים מהר מדי למיטה כדי לספק דחף מיני פתאומי. הסקס הורג את הפוטנציאל "אין לי ספק שסקס כזה לא יכול להיות טוב," קובעת ד“ר קונלי. "דווקא הציפייה ההדרגתית לרגע הנכון של קיום יחסי המין היא שתורמת אדרנלין לעוררות התשוקה ומכניסה חשמל לאווירה." את באה לפה הרבה? ד"ר קונלי מציעה לקוראים לפשפש אחורה בזיכרון: האם זכור לכם אקט מיני שקיימתם בפגישה ראשונה, כששררה בינכם לבין הצד השני זרות כמעט מוחלטת? האם אתם מצליחים לזהות עד כמה המין היה טכני, יבש, מנוכר? האם זכור לכם כיצד לא ידעתם איך לגעת במי שנמצא במיטה לידכם ועד כמה לא הצלחתם להתמקד ולהתרכז בעונג שלכם? האם זכורה לכם התחושה המביכה של 'מה אני עושה פה במיטה הזו, איך אני מתלבש מהר והולך מכאן?'. בין אם נכנסתם למיטה עם אדם שאתם כמעט לא מכירים מתוך דחף פתאומי של הרפתקנות, תחושת בדידות או 'סיוע' של בקבוק יין, התוצאה, לגרסת ד"ר קונלי, היא תמיד אחת: מבוכה ותחושת החמצה. העניין מצער אם למערכת היחסים הזו היה פוטנציאל לצמוח ולהעמיק. במקום להתמכר לעונג מסקרן ואיטי ולבנות ציפייה למשהו נפלא שיתרחש ביניכם, נדחפתם למרתון מואץ שכותרתו 'מוכרחים לעשות את זה'. כיוון שהטעם המאכזב של סקס מהיר מדי מוכר לאנשים כה רבים, וכיוון שהחיסרון רב בו על היתרון, מציעה ד“ר קונלי לעצור את המירוץ אחרי הסקס המזדמן ולומר זה לזה כמו גדולים: בוא/י ניתן לעצמנו הזדמנות להכיר לא דרך המיטה. ילדים, תלמדו מה היא רומנטיקה "ההמלצה שלי מכוונת בעיקר לאנשים צעירים," מדגישה היועצת הבריטית. "אני חושבת על בני 17 ומעלה, עד נאמר ,27-26 כשקיימת נטייה לחיפזון מתוך איזו נטייה לציד. נשים וגברים מבוגרים יותר יודעים מתוך נסיונם שהכי נכון יהיה לוותר על סקס בפגישה ראשונה או שנייה. כשמדובר בגיל מבוגר ממש קיימת גם המבוכה להתערטל והחרדה מפני כישלון ביצועי. האנשים האלה לא ישליכו את עצמם במהירות לזרועותיו של בן זוג חדש, אלא יגיעו למימוש יחסי המין שלהם אחרי שצברו שעות של היכרות אינטימית. התוצאה תהיה סקס איכותי, רגוע, מתחשב ומענג. ד“ר חגית כהנא, מטפלת מינית מוסמכת ופסיכותרפיסטית מהמרכז הרפואי בילינסון, סבורה כמו ד"ר קונלי שלא רצוי לרוץ למיטה מיד אחרי ההיכרות. "יחסי מין הם סוג מסוים של קשר בין אנשים," היא אומרת. "אנשים מקיימים יחסי מין מסיבות שונות, ויש להפריד בין צורך מיידי בהנאה רגעית, שלא קשורה ברגש, לבין רצון של בני זוג לבסס ביניהם קשר בעל תוכן ומהות. אם מדובר בהנאה רגעית, כל אחד מבני הזוג צריך לערוך את שיקולי העלות־תועלת שלו: סיכון להידבק במחלת מין, אכזבה מכך שהקשר המזדמן לא הפך לסיפור אהבה וחוסר סיפוק מהאקט המיני עצמו, בעיקר אצל נשים שזקוקות לגירוי ארוך יותר. בקשר מיני חפוז ונחפז ההשקעה בדרך כלל לא קיימת, ולכן לאישה אין הנאה אמיתית מהמגע." להטיל ספק בקול הפנימי כששני אנשים מעוניינים באמת בבניית קשר, הם מגלים התחשבות זה בזה ומשקיעים בלימוד האחר ובהתקרבות, טוענת ד"ר כהנא. במקרה כזה התחושה היא שהמגע המיני יגיע ברגע הנכון, ואין צורך למהר. לפעמים אנשים נפגשים ומיד חשים כימיה ומשיכה עמוקה, כאילו 'חיכו' זה לזה כל חייהם. האם גם אז אין למהר לממש קשר מיני? "כימיה יכולה להיות מרכיב חשוב בזיהוי המשיכה לאדם אחר. מתעורר קול פנימי קטן שמושך אותנו לעבר אדם שמעורר בנו עניין. אבל זה בסך הכל קול, ויכול להיות שאלה ההורמונים או תחושת הבדידות ש'מדברים'. מותר להאזין לקול הפנימי, אבל גם להעמיד אותו בסימן שאלה, לבחון אותו ולעקוב אחריו בזמן שאתם נכנסים עמוק יותר לקשר, למרות שכל נימי גופכם ונשמתכם קוראים לכם לדהור במלוא הקצב עם ההנאה. רצוי לנסות להתקדם לאט. אם זה אמיתי — האהבה תחכה שם. אם זה רק קול ארעי, תחסכו לעצמכם כאב ואכזבה." האם קיים קצב 'נכון' שמכתיב מתי מגיע זמן הסקס? "אני לא מאמינה בצורך לבדוק אם קיימת התאמה מינית. התאמה כזו קשורה בתקשורת טובה ופתוחה ולא באקרובטיקה. אי אפשר לקבוע אחרי כמה פגישות אם כדאי ומתאים לקיים יחסי מין, אלא לבחון אחד אצל השני את הרצון והנכונות להגיע לאינטימיות. "לעיתים בני זוג מרגישים רצון ומוכנות לסקס אחרי מספר מועט של פגישות, ולעיתים הם חשים נכונות להגיע לאינטימיות רק אחרי חודשים. אם יש הבדל בין הרצונות של בני הזוג, יש לשוחח על כך ולהגיע להסכמה. חשוב שההחלטה תהיה ללא לחץ או כפייה. לא מהירות ההחלטה קובעת את איכות הקשר, אלא מהות ותוכן הקשר בפני עצמו."
זה היה כתוב על הקיר.....באיזה מקום.......(
