קופסת השוקולד
מאיפה אני אמורה להתחיל בכלל עכשיו ואיך אפשר ? חשבה אחרי הריב שלה עם עוז , אני צריכה לקבל ולהשלים עם זה שהכל בטח נגמר ,אבל ,איך? בפנים הכל בוער ,איך אפשר לקום בבוקר ,או ללכת לישון ,או להפסיק לבכות כל הלילה ,או במשך היום ,שאף אחד לא רואה ולנסות הלסביר שזו סתם אלרגיה של אביב אפילו שהקיץ כבר פה ,לא יכולה להרגיש יותר בכלל ,לא לאהוב יותר בכלל , לא לחתור למגע יותר בכלל , להרתע ,לנעול את עצמי הכי חזק שאפשר , לא להפתח ,להפסיק לאכול ,להביט במבט הכי דוחה על כל דבר אכיל שמגיע בצורה של מוצק , שהוא לא סתם נוזל שאפשר לדחוף לפה ,רק כדי להשתיק את עצמי ואחרים בתשובה לשאלה ,מה קורה אתך ,לא זוכר מתי בפעם האחרונה ראיתי שאת אוכלת ,נכנסת לעולם שלי ,אוטמת הכל מסביב , לא רוצה להרגיש את השטח ,שהוא לא יזכיר אותך ,בשום אופן בשום דרך ריח טעם תחושה ,למחוק לגמרי כל זכר ממך ,להצית את הסיגריה,לשרוף את כל הזכרונות ,לשבת על המיטה בחדר הקר ,אפילו שיותר מ30 מעלות בחוץ , עם הראש בין הברכיים , מקווה שתכף מישהו יקרא בשמי וימחק את כל החלום המוזר הזה על מה שקרה בשבועות האחרונים , לא להכנע לפחדים , להשאיר את הדלת פתוחה ,לשמע רק את המשפטים שלך שאפילו שהם חזרו על עצמם הם היו כל כך משכנעים במשיכה ,לדעת כמה חם ונעים ומרגיע יהיה לשמע אותך מדבר ככה ,רק אלי , כמו שתמיד ידעתי שאפשר למצא את הצד החם שלך , ההרואי המגרה באמת , הלשון שמטיילת לה בפה ,השפתיים ,הידיים הכהות ,את הדרך שבה הן פוגשות את הגוף שלי ,איך שהן רוצות להכיר אותו ,לשכנע את עצמי ,שזה לא משפיע עלי בכלל , אבל להרגיש כאילו שהסנפתי משהו אסור ולא מוכר , מקווה שזה יהיה אמיתי ונזכרת בריב שקרה לפני מספר דקות , היא חשבה על הקול הצרוד שצעק עליה , יודעת שמסוכן להכעיס אותך אבל לא הייתי מסוגלת להפסיק ולא הבחנתי בפנים שלך שהופכות לאדומות כי אתה והלילה באותו הצבע ,אבל זה קרה והתנועות שלך מולי היו מאיימות ובמקום להרים את הידיים עלי הרמת אותן על איזו כוס של יין שהייתה על השולחן והיא התנפצה לרסיסים ואני חושבת הנה עשית את זה גם פיזית ,ככה נתצת את הלב שלי ועכשיו איך אפשר בכלל לאסוף כל כך הרבה שברי ם ?כוס של יין מקריסטל שלא אמור להשבר בקלות נכנע ככה לך ,בחצי שנייה , נשארתי לראות עוד איך אתה עומד שם זקוף ומביט על הידיים בצורה מחודדת של חיה שחשה בסכנה מתקרבת , אחכ ברחתי ,החוצה לרחוב , מפוחדת ,מיואשת ,מאוכזבת , מתוחה , מקללת את הרגע שהכרתי אותך ,רוצה שתרגיש מה שאני מרגישה עכשיו , רוצה לצרוח עוז שיכאב לך!! ושלא יהיה לי אכפת , שתפגע ושתרגיש כאילו מישהו ריסס לך ספריי על עור חבול ופצוע ,אולי זה יגרום לך להבין איך זה להיות בצד שנפגע ויהיה לך הרבה פחות כייף לפגוע , הראש שלי בטח התסחרר לגמרי , אספתי את עצמי ,בעצם ניסיתי ,לא הייתי יכולה כי הייתי משותקת לגמרי ,ניסיתי לחזר לחדר שלי בחזרה , לעצום את העיניים כי הן בטח יכאבו מרוב רצון לראות אותך ופשוט לרוץ ישר למיטה הגדולה ,לחבק שם את הספר שאני הכי אוהבת שתמיד אני יכולה למצא בו נחמה , ופתאם בחושך ,חלמתי על סוף אחר לסיפור שלנו , אני אבחין בדמות ,שנכנסת לאט ,אפלה ,קודרת , תעמוד שם תחסום לי את היציאה מהדלת , ואני ארגיש בחזרה את כל האהבה והגעגועים פיזיים ונפשיים ואני רק ארצה לברוח משם ,כי זה יהיה אתה ואין בזה טעם אני לא רוצה לראות אותך , אבל המתח כנראה העביר משהו ברוח מבחוץ ,תושיט את היד ,תראה אנושיות , הכל יקרה לאט ,שאני אזכור כדי שאוכל להאמין , ותלטף לי את הפנים ,היד שלך תהיה חבושה מהפציעה , ואתה פשוט תדע שאני אוהבת אותך ואני לא אשמה , ותפשיט אותי ברוך ולא תקרא לזה אפילו בשם הרגיל , פשוט זה יהיה מתחשב ומבין , ואני אגיד שלא התכוונתי שתפגע ואתה תגיד אני יודע ותבין , ותעטוף אותי קודם בחוץ ,תעביר אלי חום ,המון אנרגיה טובה , ואני ארגיש פיזית משהו שלא חשבתי שאני בכלל אדע -אושר , את כל מובן המילה , בפעם הראשונה , הפיוס הזה יתן לי כוח חדש , וכיוון שזה כל כך לא אמיתי אני בכלל לא אתנגד ואתה תחדור פנימה לתוכי , ולא יהיה אכפת לי משום דבר והנוזל שלך יתמהל בשלי ,ותציף אותי מתיקות ,כי אי אפשר היה להניח לזה שלא לקרות כל החיים , אתה לא תגיד כלום אבל תתן לי לחבק אותך חזק ,וללחוש לך ,אני ....
ואז תתקל בקופסת שוקולד מתנה שהונחה לה בשידה שעל יד המיטה ,תרצה להביט בה , והיא תיפול ואחד מלבבות השוקולד יתגלל אל מתחת לזרועי ,יחפש מחסה בכנפי ,אחזיק אותו כמו גור שזה עתה בא לעולם ,אחמם אותו בידי ,שהוא ימס אניח אותו על בטני ,ואמרח את העיסה המתוק ה, אגיד לך ,שים לב למתיקות על ידך ... ותקח את היד של השעו ן השחור , ותניח על בטני , אתה תסתקרן ,תקרב את פנייך תרחרח סביבה , תשלח את הלשון הבשרנית תלקק ,תאסף את הלבבות המתוקים שהתפזרו ותמרח על פנים הירכיים שלי ,אני אתפתל תחת המגע שלךעוז , ארעד לך בין הידיים מהעוצמה ,כמו גורת חתולים קטנה , וארגיש אותך ננעץ בתוכי, חודר לשערות ראשי הזהובות ,חודר לגופי , עד שתשלף מתוכי סחוט בנהמה רמה , משאיר אותי רועדת מתענוג נמסה בפנים אתך ...
מאיפה אני אמורה להתחיל בכלל עכשיו ואיך אפשר ? חשבה אחרי הריב שלה עם עוז , אני צריכה לקבל ולהשלים עם זה שהכל בטח נגמר ,אבל ,איך? בפנים הכל בוער ,איך אפשר לקום בבוקר ,או ללכת לישון ,או להפסיק לבכות כל הלילה ,או במשך היום ,שאף אחד לא רואה ולנסות הלסביר שזו סתם אלרגיה של אביב אפילו שהקיץ כבר פה ,לא יכולה להרגיש יותר בכלל ,לא לאהוב יותר בכלל , לא לחתור למגע יותר בכלל , להרתע ,לנעול את עצמי הכי חזק שאפשר , לא להפתח ,להפסיק לאכול ,להביט במבט הכי דוחה על כל דבר אכיל שמגיע בצורה של מוצק , שהוא לא סתם נוזל שאפשר לדחוף לפה ,רק כדי להשתיק את עצמי ואחרים בתשובה לשאלה ,מה קורה אתך ,לא זוכר מתי בפעם האחרונה ראיתי שאת אוכלת ,נכנסת לעולם שלי ,אוטמת הכל מסביב , לא רוצה להרגיש את השטח ,שהוא לא יזכיר אותך ,בשום אופן בשום דרך ריח טעם תחושה ,למחוק לגמרי כל זכר ממך ,להצית את הסיגריה,לשרוף את כל הזכרונות ,לשבת על המיטה בחדר הקר ,אפילו שיותר מ30 מעלות בחוץ , עם הראש בין הברכיים , מקווה שתכף מישהו יקרא בשמי וימחק את כל החלום המוזר הזה על מה שקרה בשבועות האחרונים , לא להכנע לפחדים , להשאיר את הדלת פתוחה ,לשמע רק את המשפטים שלך שאפילו שהם חזרו על עצמם הם היו כל כך משכנעים במשיכה ,לדעת כמה חם ונעים ומרגיע יהיה לשמע אותך מדבר ככה ,רק אלי , כמו שתמיד ידעתי שאפשר למצא את הצד החם שלך , ההרואי המגרה באמת , הלשון שמטיילת לה בפה ,השפתיים ,הידיים הכהות ,את הדרך שבה הן פוגשות את הגוף שלי ,איך שהן רוצות להכיר אותו ,לשכנע את עצמי ,שזה לא משפיע עלי בכלל , אבל להרגיש כאילו שהסנפתי משהו אסור ולא מוכר , מקווה שזה יהיה אמיתי ונזכרת בריב שקרה לפני מספר דקות , היא חשבה על הקול הצרוד שצעק עליה , יודעת שמסוכן להכעיס אותך אבל לא הייתי מסוגלת להפסיק ולא הבחנתי בפנים שלך שהופכות לאדומות כי אתה והלילה באותו הצבע ,אבל זה קרה והתנועות שלך מולי היו מאיימות ובמקום להרים את הידיים עלי הרמת אותן על איזו כוס של יין שהייתה על השולחן והיא התנפצה לרסיסים ואני חושבת הנה עשית את זה גם פיזית ,ככה נתצת את הלב שלי ועכשיו איך אפשר בכלל לאסוף כל כך הרבה שברי ם ?כוס של יין מקריסטל שלא אמור להשבר בקלות נכנע ככה לך ,בחצי שנייה , נשארתי לראות עוד איך אתה עומד שם זקוף ומביט על הידיים בצורה מחודדת של חיה שחשה בסכנה מתקרבת , אחכ ברחתי ,החוצה לרחוב , מפוחדת ,מיואשת ,מאוכזבת , מתוחה , מקללת את הרגע שהכרתי אותך ,רוצה שתרגיש מה שאני מרגישה עכשיו , רוצה לצרוח עוז שיכאב לך!! ושלא יהיה לי אכפת , שתפגע ושתרגיש כאילו מישהו ריסס לך ספריי על עור חבול ופצוע ,אולי זה יגרום לך להבין איך זה להיות בצד שנפגע ויהיה לך הרבה פחות כייף לפגוע , הראש שלי בטח התסחרר לגמרי , אספתי את עצמי ,בעצם ניסיתי ,לא הייתי יכולה כי הייתי משותקת לגמרי ,ניסיתי לחזר לחדר שלי בחזרה , לעצום את העיניים כי הן בטח יכאבו מרוב רצון לראות אותך ופשוט לרוץ ישר למיטה הגדולה ,לחבק שם את הספר שאני הכי אוהבת שתמיד אני יכולה למצא בו נחמה , ופתאם בחושך ,חלמתי על סוף אחר לסיפור שלנו , אני אבחין בדמות ,שנכנסת לאט ,אפלה ,קודרת , תעמוד שם תחסום לי את היציאה מהדלת , ואני ארגיש בחזרה את כל האהבה והגעגועים פיזיים ונפשיים ואני רק ארצה לברוח משם ,כי זה יהיה אתה ואין בזה טעם אני לא רוצה לראות אותך , אבל המתח כנראה העביר משהו ברוח מבחוץ ,תושיט את היד ,תראה אנושיות , הכל יקרה לאט ,שאני אזכור כדי שאוכל להאמין , ותלטף לי את הפנים ,היד שלך תהיה חבושה מהפציעה , ואתה פשוט תדע שאני אוהבת אותך ואני לא אשמה , ותפשיט אותי ברוך ולא תקרא לזה אפילו בשם הרגיל , פשוט זה יהיה מתחשב ומבין , ואני אגיד שלא התכוונתי שתפגע ואתה תגיד אני יודע ותבין , ותעטוף אותי קודם בחוץ ,תעביר אלי חום ,המון אנרגיה טובה , ואני ארגיש פיזית משהו שלא חשבתי שאני בכלל אדע -אושר , את כל מובן המילה , בפעם הראשונה , הפיוס הזה יתן לי כוח חדש , וכיוון שזה כל כך לא אמיתי אני בכלל לא אתנגד ואתה תחדור פנימה לתוכי , ולא יהיה אכפת לי משום דבר והנוזל שלך יתמהל בשלי ,ותציף אותי מתיקות ,כי אי אפשר היה להניח לזה שלא לקרות כל החיים , אתה לא תגיד כלום אבל תתן לי לחבק אותך חזק ,וללחוש לך ,אני ....
ואז תתקל בקופסת שוקולד מתנה שהונחה לה בשידה שעל יד המיטה ,תרצה להביט בה , והיא תיפול ואחד מלבבות השוקולד יתגלל אל מתחת לזרועי ,יחפש מחסה בכנפי ,אחזיק אותו כמו גור שזה עתה בא לעולם ,אחמם אותו בידי ,שהוא ימס אניח אותו על בטני ,ואמרח את העיסה המתוק ה, אגיד לך ,שים לב למתיקות על ידך ... ותקח את היד של השעו ן השחור , ותניח על בטני , אתה תסתקרן ,תקרב את פנייך תרחרח סביבה , תשלח את הלשון הבשרנית תלקק ,תאסף את הלבבות המתוקים שהתפזרו ותמרח על פנים הירכיים שלי ,אני אתפתל תחת המגע שלךעוז , ארעד לך בין הידיים מהעוצמה ,כמו גורת חתולים קטנה , וארגיש אותך ננעץ בתוכי, חודר לשערות ראשי הזהובות ,חודר לגופי , עד שתשלף מתוכי סחוט בנהמה רמה , משאיר אותי רועדת מתענוג נמסה בפנים אתך ...
