קופי בר - ותיק וטוב
בשישי בערב החלטנו שלוש חברות ללכת על בטוח ולסעוד את נפשנו בקופי בר האהוב ביד חרוצים. התחלנו ביין - כחובבת שיראז אוסטרלי בחרתי את הרוזמאונט 2000 שהיה פשוט מדהים, קליל אך עם גוף מעניין. יין שאפשר להגיד עליו רק דבר אחד - סבבה (130 ש"ח). לא היינו מאוד רעבות, אז חלקנו קרפצ'ו של דג ילוטייל, שהגיע עם סלט רוקט מעל, רוטב לימוני נפלא. הדג היה מעולה, והשתלב נפלא עם לחם האגוזים החם שהוגש איתו ושימש לניגוב הרוטב. לעיקריות - ו' הזמינה את המנה הקבועה שלה - ריזוטו פירות ים, שלטעמי בקופי בר הוא מהמשובחים בעיר. המלצרית התנצלה שאין היום בריזוטו קלאמרי, אך הבטיחה שהוא עדיין נפלא. ערימה נכבדת של שרימפסים ומולים פיצו בהחלט על החסך בקלאמרי. נ' הזמינה מנה משובחת של רביולי בטטה בגבינת מסקרפונה. המלצרית הזהירה אותה מראש שהמנה מתקתקה, מכיוון שאנשים שהזמינו את המנה בעבר החזירו אותה כי לא ציפו למתקתקות. ל-נ' זה לא הפריע - מבחינתה ברור שמאכל עם בטטה הוא מתוק. הגיעה מנה מכובדת של רביולי ענקיים ממולאים בבטטה נימוחה. תענוג. רוטב המסקרפונה היה בהחלט "עוגתי", והזכיר לי קינוח. עדיין - מנה מיוחדת ומצויינת. והנפילה הגיעה לצערי אצלי... הזמנתי נתח סינטה עם מח עצם ליד, עם תוספת פירה. ביקשתי שיגיע לפי המלצת השף, המלצרית המליצה על עשייה בדרגת מידיום-רייר, ואני הסכמתי בחיוך. ואז שומו שמיים - הגיע לו הסטייק כשטיפת דם לא נוטפת ממנו. ביס נטעם ממנו, והוא היה עדיין רך, אך עשוי בהחלט בדרגת מידיום-וול, עם פנים ורדרד-אפור על גבול הצלוי ולא פנים אדמדם כפי שאמור היה להיות. אחראית המשמרת שנקראה לשולחן טענה שזהו "מידיום", אבל ניאותה מיד להחליף את המנה. מכיוון שכבר כירסמתי ממנותיהן של חברותי והתבאסתי מזמן ההמתנה, החלטתי לוותר, ורק נהניתי מהפירה המעולה שנשאר מיותם. לקינוח חלקנו את צלחת הפירות הענקית האלוהית של הקופי בר - צלחת פירות עונה קצוצים ברוטב פירות עם כדור גלידת וניל מצויינת ודובדבנים מיובשים. מנה שפינטזתי עליה כל התקופה שחייתי בניו יורק. כמה פשוט ככה טעים. המלצרית אז ניגשה וסיפרה לנו שיש לה יומולדת, ולכן זכתה בתשר הגון ובברכת מז"ט שנכתבה על החשבון. השירות היה מעולה, למרות המעידה של המטבח. החשבון - 390 ש"ח למנה ראשונה, שתי מנות עיקריות (הסטייק הוחזר כאמור), מנה אחרונה, 3 קפה ויין משובח - סביר לחלוטין. גישה לנכים - יש. נחזור למקום, ונתמקד בריזוטו פירות הים..
בשישי בערב החלטנו שלוש חברות ללכת על בטוח ולסעוד את נפשנו בקופי בר האהוב ביד חרוצים. התחלנו ביין - כחובבת שיראז אוסטרלי בחרתי את הרוזמאונט 2000 שהיה פשוט מדהים, קליל אך עם גוף מעניין. יין שאפשר להגיד עליו רק דבר אחד - סבבה (130 ש"ח). לא היינו מאוד רעבות, אז חלקנו קרפצ'ו של דג ילוטייל, שהגיע עם סלט רוקט מעל, רוטב לימוני נפלא. הדג היה מעולה, והשתלב נפלא עם לחם האגוזים החם שהוגש איתו ושימש לניגוב הרוטב. לעיקריות - ו' הזמינה את המנה הקבועה שלה - ריזוטו פירות ים, שלטעמי בקופי בר הוא מהמשובחים בעיר. המלצרית התנצלה שאין היום בריזוטו קלאמרי, אך הבטיחה שהוא עדיין נפלא. ערימה נכבדת של שרימפסים ומולים פיצו בהחלט על החסך בקלאמרי. נ' הזמינה מנה משובחת של רביולי בטטה בגבינת מסקרפונה. המלצרית הזהירה אותה מראש שהמנה מתקתקה, מכיוון שאנשים שהזמינו את המנה בעבר החזירו אותה כי לא ציפו למתקתקות. ל-נ' זה לא הפריע - מבחינתה ברור שמאכל עם בטטה הוא מתוק. הגיעה מנה מכובדת של רביולי ענקיים ממולאים בבטטה נימוחה. תענוג. רוטב המסקרפונה היה בהחלט "עוגתי", והזכיר לי קינוח. עדיין - מנה מיוחדת ומצויינת. והנפילה הגיעה לצערי אצלי... הזמנתי נתח סינטה עם מח עצם ליד, עם תוספת פירה. ביקשתי שיגיע לפי המלצת השף, המלצרית המליצה על עשייה בדרגת מידיום-רייר, ואני הסכמתי בחיוך. ואז שומו שמיים - הגיע לו הסטייק כשטיפת דם לא נוטפת ממנו. ביס נטעם ממנו, והוא היה עדיין רך, אך עשוי בהחלט בדרגת מידיום-וול, עם פנים ורדרד-אפור על גבול הצלוי ולא פנים אדמדם כפי שאמור היה להיות. אחראית המשמרת שנקראה לשולחן טענה שזהו "מידיום", אבל ניאותה מיד להחליף את המנה. מכיוון שכבר כירסמתי ממנותיהן של חברותי והתבאסתי מזמן ההמתנה, החלטתי לוותר, ורק נהניתי מהפירה המעולה שנשאר מיותם. לקינוח חלקנו את צלחת הפירות הענקית האלוהית של הקופי בר - צלחת פירות עונה קצוצים ברוטב פירות עם כדור גלידת וניל מצויינת ודובדבנים מיובשים. מנה שפינטזתי עליה כל התקופה שחייתי בניו יורק. כמה פשוט ככה טעים. המלצרית אז ניגשה וסיפרה לנו שיש לה יומולדת, ולכן זכתה בתשר הגון ובברכת מז"ט שנכתבה על החשבון. השירות היה מעולה, למרות המעידה של המטבח. החשבון - 390 ש"ח למנה ראשונה, שתי מנות עיקריות (הסטייק הוחזר כאמור), מנה אחרונה, 3 קפה ויין משובח - סביר לחלוטין. גישה לנכים - יש. נחזור למקום, ונתמקד בריזוטו פירות הים..
