קונפליקט ללא שאלות.

[השם אינו פנוי]

לא נסחפת בכללללל.............................

 

[השם אצלי]

צריך להבין

אף פעם לא הגדרנו את עצמנו כבנות זוג אני גם לא יודעת אם אני רוצה לצאת מהארון (זה לא תלוי רק בי) כי כרגע זה לא מרגיש לי נכון כי זה ברור לי שהמשפחה שלי והסביבה שלי לא יקבלו את זה אני מעידה על עצמי שאני טיפוס שחשוב לו לדעת איך החברה מסתלת עליו אגב, אני גם בטוחה שהמשפחה שלה לא תקבל את זה בעין יפה כי ברגע שהם ישמעו שיש בינינו קשר אינטימי הם יסתכלו עליי בצורה אחרת הם ממש רוצים שהיא תיתחתן וכל פעם שהנחנו נמצאות אצלה שבת הם מדברים איתה על זה בפעם האחרונה שהייתי אצלה זה הרגיש לי שהם מנסים לסכסך בינינו כי הם חושבים שבגללי היא לא מתחתנת וזה לא קשור אליי כניראה שהיא באמת לא יודעת מה היא רוצה מעצמה

 

[גירא]

אם אתן לא בנות זוג אז מה אתן?

מה את רוצה? את רוצה להתחתן? רוצה להיות בזוגיות עם גבר? זוגיות עם אישה? רוצה זוגיות בכלל? שלוש שנים אתן גרות ביחד, ישנות ביחד... מה העתיד של הקשר הזה? אגב, אני זוכרת שמתי שהבת זוג שלי רצתה לצאת עם בחור בשביל "לעשות וי" מול המשפחה והחברה משמ כעסתי עליה ונעלבתי מאוד. בסוף היא לא יצאה איתו כי היא הבינה שאי אפשר "לרקוד על 2 חתונות" או שהיא איתי או שהיא מנסה לצאת עם בחורים, זה לא עובד ביחד.

 

[השם אינו פנוי]

צודקת גירא

ואני טיפוס שלא חי את העתיד, אז ככה כן אפשר לחיות 3 שנים בלי להחליט ולהגדיר מראש מי את ומה את ומה את רוצה........... פשוט לחיות!

 

[גירא]

לא כלכך בטוחה שזה אפשרי

לא תמיד זה אפשרי לא לחשוב על העתיד ובמיוחד על ההשפעה של החיים שלך על חיים של אנשים אחרים. אין ספק שהקשר הזה קשור גם לחיים שלך אבל גם לחיים של הבת זוג שלך. באיזשהו שלב בגיל מסויים שתיכם תעצרו ותגידו לעצמכן. רגע מה בעצם עשינו עד עכשיו? ואיפה היינו עד עכשיו? הגישה של לחיות את הרגע מתיאמה לגיל מסויים, אבל באיזשהו שלב חיביים להתחיל לחשוב על המשך החיים ועל ההשלכות של המעשים שלנו. אני לא אומרת שהכל חייב להיות מוגדר וידוע מראש, וברור שאפשר לזרום עם החיים ולהחליט תוך כדי תנועה המ אנחנו רוצים מעצמנו... אבת את חיה עם אישה שלוש שנים ואתן בנות זוג לכל דבר - יש לזה השלכות על העתיד ועל העיצוב של עצמכן ושל הנפש שלכן (במיוחד אצל הבת זוג שלך שאני מבינה שיותר צעירה ממך, כן?) תחשבי על זה.

 

[השם אינו פנוי]

זרמנו עם זה, לא חשבנו מה יהיה....

וכן היא יותר צעירה, ויש מצב שיותר בוגרת ממני

ואני לא מאלו שיגידו "בזבזתי את חיי" לפחות ככה אני מכירה את עצמי... לא מתחרטת מהר אבל את כן צודקת שהגיע הזמן להחליט, וזה מה שמסבך בגיל הזה ואני עדיין לא יודעת מה הזהות והנטיה שלי

 

[גירא]

קשה.. קשה..

גיל 26 זה לא גיל כזה מבוגר בשביל להיות עדיין בהתלבטות לגבי זהות מינית. במיוחד בחברה הדתית. וטוב שעכשיו את מתעסקת בזה ומתחילה לחשוב ולא ממשיכה עם הקשר הזה עוד מבלי שאת בטוחה עד הסוף. שאת החלטה קשה מאוד ומאוד קשה להחליט אותה שאתן כבר כלכך קשורות ותלויות אחת בשניה (גם במובן הרגשי אבל גם בטכני- גרות ביחד וכו'..). אתן צריכות לדבר על זה ולהחליט החלטה משותפת כי כל החלטה נוגעת פה לשתיכן. האם אתן מוכנות ללכת עם הזוגיות שלכן "עד הסוף" ולהגיד לעצמכן ולעולם שזהו אתן יחד וזאת האהבה שלכן.. או שאתן מחליטות להפרד ולבבדוק עם עצמכן את העולם הסטרייטי (לדעתי זה מיותר, העולם הלסבי יותר שווה

). אבל חשוב שתזכרי שכל החלטה שלך משפיעה גם עליה... אולי את לא מרגישה "שבזבזת את חייך" (וזה טוב מאוד) אבל מה היא מרגישה? מה זה גורם לה להרגיש שאת מתלבטת? שאת כבר לא בטוחה באהבה שלכן (במובן שזה העתיד לא האם את אוהבת אותה או לא שזה ברור לשתיכן)? איפה זה נוגע לה? איפה זה משפיע הל הקדר שלכן עכשיו? - זה מצב מאוד קשה ומורכב. צריך הרבה כוחות ותעוזה בשביל זה. המעז מנצח...

 

[גירא]

הל הקדר?? = על הקשר ../images/Emo3.gif

 

[השם אינו פנוי]

אני לא טיפוס קנאי

ואני בעד שהיא תגשים את עצמה אפעם לא כפיתי את עצמי, אני זורמת עם החיים, אם זה לא מתאים לה אז שתעצור... למרות שאני אשמח אם היא תזרום איתי

 

[גירא]

זה קצת לא פייר להציג את זה ככה

אני לא חושבת שאת אונסת אותה להיות איתך או מכריחה אותה. אבל ברור שיצרתן איזשוהי מערכת יחסים בה אתן תלויות אחת בשנייה מבחינה רגשית (כמו שקורה אצל כל זוג) אולי את לא כופה את עצמך אבל הרגשות והאהבה כופים את עצמם וגורמים לנו לעשות דברים גם כשהם לא רצינואליים והגיוניים. - אני מרגישה שחברה שלך נמצאת במצוקה כי מצד אחד היא אוהבת אותך ויש לה רגשות ותלות רגשית בך אך מצד שני היא מרגישה שהיא חייבת לקבל תשובות לגבי העתיד ולפזר את הערפל מול חוסר הוודאות .. זה מצב לא כלכך פיירי שאת מעמידה אותה. את מבינה למה אני מתכוונת?

 

[השם אינו פנוי]

התשובות תמיד נאמרו, זה לא משהו חדש....

מה עוד אני יכולה לעשות??? אני ברזל, לא הבטחתי משהו שאני לא יכולה או לא רוצה לעמוד בו. זו בחירה שלה....

 

[גירא]

אלו תשובות?

אין לך ממש תשובות הרי. מותר לך להיות מבולבלת, ומותר לך להגיד שאת לא יודעת. ואני הכי מבינה את זה. אבל את צריכה להבין שהבילבול שלך והחוסר וודאות שלך עם כמה שהיא לגיטימית, משפיעה על הבת זוג שלך גם. ומה את יכולה לעשות? לדבר איתה על זה, לברר איך היא מרגישה עם זה, איך את מרגישה עם זה - מה זה אומר על הקשר שלכן? על העתיד שלכן? וגם באיזשהו מקום לא "לזרוק את האחריות" עליה ולהגיד - זה מה שאני תחליטי מה שבא לך. כי להחליט את זה, זה קשה, ולדעתי צריך שתיים בהחלטה הזאת. גם את יכולה להגיד- אני רואה שהמצב הזה קשה לך אני לא יכולה להביא לך יותר מזה וכדי לא להמשיך לפגוע בה לקום וללכת. צריך 2 לטנגו.. אחרי שלוש שנים שאתן כמו אחד קשה לעשות את ההפרדה הזאת. וקשה שלא לרצות להמשיך עוד ועוד ביחד..אבל עם קרקע יציבה פחות או יותר. ולא שכל יום את יכולה להגיד "טוב הגיע הזמן שאני אתחתן ואביא ילדים. היה נעים וביי.."

 

[השם אינו פנוי]

הם נאמרו במציאות ולא פה

זה נושא שנטחן במציאות והוא חוזר כמו מים כתבתי פה כדי לעשות סוף... שהכל כתוב אין טעם לחזור פעמיים, אבל באמת פה לא עניתי תשובות הנה חלק מהם: 1. אין לי בעיה לעזוב ולהנשא ובכ"ז לשמור על קשר חברי 2. לא בא לי להתחתן בקרוב 3. מהיום של הסרט לא בא לי סקס 4. אין לי בעיה לכתוב לך במסרים כי פה זה חשוף מידי 5. אני מקבלת כל החלטה שלה למרות שאני מעדיפה שנשאר יחד 6. אני סגורה על העובדה שאני סטרייטית אבל לסבית לאישה אחת 7. אני עדיין מרגישה שהיא הבת שלא הייתה לי יותר מבת זוג 8. אני טיפוס שקשה לו לבטא רגשות בעל פה וזה לא כי אני מסתירה דברים 9. אני טיפוס שכלי ופחות רגשן ובנוסף לא אחת שמתעכבת על דברים 10. אני אוהבת אותה, על אמת!

 

[גירא]

עונה בזריזות כי צריכה לצאת

(זה רק נראה כאילו אין לי חיים

) 1. לא כלכך פשוט לשמור על קשר חברי אחרי תקופה כלכך ארוכה של זוגיות. מה היית אומרת אם גבר היה עוזב אישה ומוצא אישה אחרת.. הוא היה יכול להישאר בקשר חברות עם האקסית? באופן תיאורטי כן. אבל זה מאוד מורכב ומסובך ולא פשוט וגם לא בטוח בריא. 2. לא בקרוב.. אבל מה עם העתיד? (זה בדיוק העניין) 3. אני משמ מבינה את זה. וזאת זכותך המלאה!! זכותך לא לעשות סקס עד שתרגישי שוב מוכנה וששוב זה יהיה לך טוב. אל תמהרי עם זה ותני לעצמך את הזמן לתהליך מול הרגשות שסקס ומגע מעלה בך (ושוב אני אומרת, רצוי להעזר באיש מקצוע..) 4. מוזמנת בשמחה לכתוב לי למסרים 5. להגיד משפט כזה זה לא לקחת אחריות מינמלית על המצב ועל מערכת היחסים שלכן. גם לך יש אחריות על ההחלטה הזאת 6. אם את סגורה על זה שאת סטרייטית למה את ממשיכה בזוגיות עם אישה? 7. לא הבנתי.. את מרגישה אהבהת אם כלפיה? לא אהבה של בת זוג? כשהכרת אותה.. למה חיזרת אחריה? מה את מרגישה אליה עכשיו? 8. מבינה את זה מאוד. ולבטא רגשות זה קצת כמו סוג של אימון לאנשים מסויימים.. צריך להתאמן על זה אם את רוצה, ואם לא אז גם מותר לך. אבל לפחות עם האנשים שקרובים אלייך כדאי שתדברי על זה קצת יותר. בסופו של דבר זה עוזר. 9. גם אני

10. מאמינה לך. אבל דווקא בגלל שאת אוהבת אותה את צריכה לדעת ולשים לב להשפעה של ההתנהלות שלך עליה.

 

[השם אצלי]

זה מאד לא פייר מה שהיא עושה

גירא את צודקת

 

[גירא]

השם אצלי -

זה באמת לא פייר. ואני ממש מבינה מה את מרגישה אבל מה את בוחרת לעשות עם זה? ברוך השם את יכולת הבחירה חילקו שווה בשווה בין כולם

- זה מצב מאוד מאוד מתסכל. תהיי חזקה

 

[השם אצלי]

אני לא כ"כ יודעת

מה אני רוצה אם לחיות עם גבר או אישה מה שבטוח שאני רוצה להפסיק לחיות בבלבול מהקשר הזה אני טיפוס ממש רגיש ואני כן חושבת על העתיד והיא בניגוד אליי חייה את הרגע כל פעם שיש לי הזדמנות אני מדברת איתה על זה שאני מפחדת מימה שיהיה ושנפסיק להיות חברות כי אני מאד אוהבת אותה וקשורה אליה אנחנו גרות יחד ישנות ביחד באותה מיטה שבתות חגים הכל ביחד אני לא יכולה להפסיק את הקשר הזה כאילו כלום הקשר הזה משמעותי עבורי זה ברור לי שלי יהיה קשה מאוד מאוד ברגע שנצטרך לעזוב אחת את השניה לא יהיה לי קל להתרגל למציאות חדשה ולהתחיל לאהוב מישהי או מישהו אחר אין לי כח לזה עברתי המון בחיים וניפגעתי ממלא אנשים שמחלקם עד היום קשה לי להתאושש לכך לי הרבה זמן עד שנתתי אימון בחברתי לכן אני מעדיפה לא להיפגע שוב ובטח לא מימנה שנתתי לה את כל כולי וגם היא אני מעיפה להיות ערוכה נפשית אבל זה לא ממש אפשרי כי אני חיה בלי לדעת מה יהיה עם הקשר הזה.. וזה משפיע עליי בחיי היומיום אני לא מסוגלת לדמיין את זה שיום אחד נפסיק לגור יחד ושהיא תואב מישהו אחר יותר מימה שהיא אוהבת אותי כמו שהיא אומרת

 

[גירא]

אני מתחילה להסכים פה עם תל אביבי..

אני ממש משמ מבינה אותך ואפילו קצת שמחה בשבילך שאת מתחילה לבקש תשובות ומתחילה לבקש וודאות (קצת עצוב שזה אחרי תקופה כלכך ארוכה ביחד.. אבל עדיף עכשיו ממאוחר יותר).. אם מישהי (או מישהו, זה לא משנה המין או המגדר) לא מוכנה להתחייב לקשר ולא מוכנה להביא תשובות זה באמת עושה את החיים מלאים בשאלות ובמחשבות ובהרבה הרבה תסכול. אז קודם כל אני רוצה לשלוח לך המון כוחות כי להתמודד עם זה ביום-יום זה מאוד לא פשוט. את חייבת להיות אמיצה ולהעיז לדרוש תשובות לגבי העתיד, ממש לא בושה לבקש מחויבות בקשר- זה משהו אינטגרלי! מגיעה לך זוגיות שתבטיח לך עתיד ותבטיח לך וודאות. אל תוותרי על זה. (מקווה בשבילכן שתצליחו לעשות זאת ביחד. ואם לא, את עוד צעירה וזה נראה כאילו היא האדם היחיד שתצליחי לאהוב איי פעם, מבטיחה לך שיהיו לך עוד אהבות.. ומקווה בשבילך שתביני אם את רוצה לחיות עם גבר או אישה כי גם השאלות האלה מציקות נורא ומקווה בשבילך שהם ייגמרו מהר.)

 

[השם אינו פנוי]

באמת את בטוחה שהמשפחה שלי לא תקבל???????

עכשיו הפתעת אותי!!

חחח בקשר לחתונה אני מכירה איתם, זה ממקום אחר.. של "תחליטי מי את ותגידי לנו" אין מה להבהל וגם זה לא נשמע בצורה חפרנית וכפיתית כמו שציירת חחח כולה אמרו לי את זה כמה פעמים בדרך אגב, אפאחד לא יושב לי על הוריד ואפאחד לא שיגע אותי על זה נכון אחותי עם הילדה (את יודעת מי) אותה שגעו והציעו לה וכו'.. למה לי לא מציעים? לא משגעים כמוהה? אני אחותם, אז קל לי להבין את הדרך שלהם. בקטע הזה אין לך מה לדאוג בכלל!

 

[תל אביב 10]

לדעתי אתן תגיעו למסקנה שכתבתי

אני לא חושב שזוגיות בריאה היא זוגיות בה אחת כותבת שהיא מעולם לא אמרה לבת הזוג שלה שהיא מאוהבת בה ועוד יוצאת עם גברים אחרים. את מדווחת על המון בעיות אישיות שלך ורואה בכך תירוץ למצב הנוכחי. זה לא עובד כך. לו היה אומר לי בן זוג שהוא רוצה לצאת עם בת או בן אחרים כדי לבדוק, הייתי אומר לו בבקשה ושלום ושיהיו לך חיים טובים. היה לי ברור כשמש שהקשר בין שנינו מת. הסיכוי היחידי לקשר הזה לדעתי הוא אם היא תגיע לנקודה בה היא פשוט תודיע לך שכל ההתנהגות שלך נמאסה עליה והיא הולכת כי היא מבינה שזה הדבר הנכון לעשות ואת תביני באותה נקודה שבאמת איבדת אותה בשל כל מיני שטויות ותתחילי להשקיע ולשים את הקשר הזה ואותה מעל הכל. אז אולי יוצר האיזון. העובדה שאתן לא רבות אינה אומרת שהקשר שלכן לא בריא וניתן בנקל לראות בו אישה מוכה שנשארת בקשר ולא ברור למה (לדעתי היא לא אוהבת אותך אלא מפחדת פשוט להמשיך עם החיים. היא לא מאמינה שמגיע לה יותר טוב). למעשה שתיכן לא אוהבות אחת את השניה אלא מאוהבות ותקועות בסיטואציה רעה בה אחת למעשה פוגעת פעם אחר פעם בשניה כשכל אחת סוג של השלימה עם התפקיד. אגב שימי לב לריטואל שלכן, את פוגעת בה, היא נבהלת שאולי תעזבי ואז את אומרת כמה היא הכי נשמה שלך. את לא כנה ולא אמיתית איתה ורק מנסה להרגיע אותה (או נבהלת מהתגובה שלה וכך את יודעת שתרגיעי אותה) עד ההתקף הבא של אחת הבעיות שלך שאת לא מטפלת בהן. אני גם חושב שהיא צריכה להודיע לך שאין זוגיות אם אתן לא יוצאות מהארון. זאת כמובן דעתי שאינה מחייבת ולמעשה אתן מוזמנות להתעלם ממנה לחלוטין. האמת, אני שולח לכן חיבוק חם ועל אף שדעתי היא שאתן צריכות להפרד, אני מקווה שדברים ישתנו ותבנו אהבה אמיתית וטובה ביניכן. אבל כדי שזה יקרה צריך להיות איזה מאורע מכונן. איזה קטליזטור שיעיר וישנה את המערכת. והמפתח לזה דווקא מצוי אצלה והיא צריכה להתעורר מהפסיביות הזאת שלה ולהפסיק להסכים להיות שק החבטות שלך.