קונפליקט הילדים

[חן בנט]

קונפליקט הילדים

האם אתם לוקחים את ילדיכם לקולנוע?
לים או בריכה מעורבת?
האם אתם משמיעים בנוכחותם שירים ישראליים/לועזיים?

אם כן, מה אתם אומרים להם?
האם אתם מסבירים להם משהו?
האם אתם מבקשים מהם לספר בחיידר?

מה לגבי בין המצרים? ים, בריכה, שירים?

מעניינותי לדעת כיצד אחרים מתמודדים הקונפליקט הזה...

 

[ים כחול 99]

כן

אני לוקחת את הילדים למעורב, ונותנת להם לראות סרטים. כמובן אני מסבירה להם לא לספר בחיידר, כדי לא להסתבך...

 

[חן בנט]

והעתיד?

אני תוהה מה יקרה כאשר הם יסיימו כיתה ח'...

הם לא יתאימו מבחינה רוחנית אפילו לתיכון דתי.

לקחתי אותם השבוע לסרט,
השבוע נהיה בשפיים, גם מעורב וגם שלושת השבועות...

לפני חודש וחצי היינו בבית מלון באילת שבוע,
לילדים אמרנו שאנחנו ב''חפץ חיים'',
אבל הם ראו שלטים בדרך ''אילת''...

בטח הרב'ה שלהם לא הבין למה צריך לנסוע לחפץ חיים
דרך אילת...

אני גם משתדל להגיד להם שלא יספרו בחיידר,
אבל לא מתוך היסטריה.

קחי ילד ללונה פארק/שפיים ותגידי לו ''בתנאי שלא
תספר לאף אחד'' והוצאת לו את כל ההנאה חחחח

הבעיה היא בהסתה שהילדים חווים כנגד חילונים,
זה לא שאלה של אם, אלא מתי כל הנושא הזה יצוף.

אני מקווה ומאמין שהאהבה תנצח את ההסתה.

 

[ים כחול 99]

קצת נסחפת

רוב הילדים הדתיים הולכים למעורב ולקולנוע.
בחופים מעורבים אפשר גם לראות משפחות חרדיות שבאות לרחוץ ביחד כל המשפחה..
שאני הייתי ילדה בבית יעקב, חברה סיפרה לי בסוד שהיא וכל משפחתה נוסעים באופן קבוע לחוף מעורב.
באופן כללי אני מכוונת את הילדים לקחת באיזי את החינוך שהם מקבלים ממוסדות הלימוד, וגם את הדת.

 

[חן בנט]

האמת שלא הבהרתי את עצמי

ונעשה סלט.
ברור שרוב שהממ"דים הולכים לים מעורב, קולנוע וכדו'.

מה שהתכוונתי שילדיי לא יתאימו אפילו לתיכון דתי,
זה מפני שאפילו סדר תפילה של שבת, קריא"ת, קדושה, מוסף וכדו'
הם לא מכירים.
הם לא מכירים כי אבא שלהם לא לוקח אותם לביכנ"ס.
אבא שלהם לא לוקח אותם, כי הוא לא יכול לשבת שם...

הילדים אצלי מגיעים הביתה והכיפה נעלמת מראשם,
לברך הם "שוכחים", ואין שום מושגים וטקסים של אידישקייט כגון: קרישמע על המיטה, נט"י בבוקר (ולפני אכילת לחם)

אני לא טיפוס שנסחף חחח

 

[דער שייגץ]

אתה נמצא על המסלול הנכון

כשהם קטנים אפשר לעצב אותם איך שאתה רוצה כמו פלסטלינה.
זאל זיין מיט מאזל

 

[חן בנט]

ועדיין

אני אדם שאוהב להוביל את המציאות לאן שאני רוצה
ולא לתת למציאות להוביל אותי.
כלפי מה הדברים אמורים?

אני הייתי מעדיף להעביר אותם כבר כיום לבתי ספר מותאמים תרבותית, חברתית ורוחנית למה שמתאים להם.
אממ'ה...
לילדים יש 2 אפוטרופוסים חוקיים, ואני לא יכול לעשות צעד כזה בהחלטה שלי.
צריך הסכמה של הרעבעצען.
היא לא ככ רוצה. אני מנסה להסביר לה מדי פעם
שהבועה הזו תתפוצץ לנו יומחד בפנים.
יש כבר כמה הורים, נשמות טובות שידאגו להלשין למנהל איך אבא של ***** הולך ברחובה של עיר.
די שבני יפלוט פעם אחת אודות קבוצת הכדורגל שהוא אוהד, וחלילה יספר שהיה באצטדיון....
אבל כאמור היא לא מסכימה לגמרי.

זה נקרא לתת למציאות להוביל אותך.

להוביל את המציאות:
אני הייתי מעדיף לקחת אחריות, ולעבור עיר ובית ספר.
נכון, לונעים מהמשפחה, מחברים ומרה"י שיש קשר איתו עדיין.
אבל נחיה חיים שמותאמים לנו ולילדים.
לא חייבים ללכת לחילוני מוחלט, זה גם לא משהו שאני בטוח רוצה בו.
אבל בטח שמשהו דתי/תורני, אבל לא חרדי הרבה יותר מתאים.
כך הם לא יגדלו ובשלב מסוים יתקלו בדילמה האם אבא שלהם תואם לשייגעץ שהרב'ה שלהם מתאר,
והבלבול הרגשי פה גדול...

והלוואי ואצליח לחסוך מאיתם את זה.
לחסוך מאיתם (וממני) גם את ההשפלה בכך שהם "מסולקים" מהחיידר...
וזה יגיע!!!

 

[תוכי יוסי1]

חתיכת סיפור

לאדם מהצד זה נראה הזוי .למה מה קרה בן אדם רוצה לחיות בצורה נורמלית
והצד השני רואה בזה כאילו העולם שלו נחרב .
אבל ככה זה אצלם זה או שחור או לבן.גם אם יהם יהפכו לדתיים לאומיים
זה כאילו הרגת אותם.