קונטרס

[Hell is beige]

קונטרס

עשרה מיליון עיניים בועטות ובוהקות. בורסה שנופלת כל יום מחדש חדשות ישנות קוו ומשתנות סכין בגבו של ילד נרגש עולמות מסתובבים על ציר קבוע וידוע עולמות מתנגשים, מערכות מתבוללות מתבלות ודלות במין מסלול נגוע בוירוס האבולה, בירוקת השדות ומי יודע מה יהיה הסוף של הסיפור וגם לסופר עצמו זה לא כלכך ברור ומי יודע מה הסוף או מה ההתחלה אבל בשביל זה המציאו את סימן השאלה עשרה ביליון ידיים מכות ומכאיבות ילדים חוזרים הביתה שוטטי דם מונוטיניות קדושה ומלוכלכת בין שורות הכתבות בעולמנו ההרוס והמושלם סערות בתוך כוס מים, שברי זכוכית בתוך בשר נעוצים במרכזו של וריד חשוב ותכלת השמיים כה אדום ולא יקר ועוד פיגוע באיזה ישוב ומי יודע מה יהיה... עשרה זיליון קליעים משמידים וזורעי הרס נפילות ועליות בסטטוס קוו המשתנה מצב טוב ובטוח ממש כמו צנצנת חרס וצלצול צלצול צלצול, שמישהו יענה! וצנצנת החרס נופלת אוף די אדג` אל רצפת השיש קונטרס די תואם ומנוגד ובעיות יום יום שנמשכות שנים אין פז ומיליון עיניים - של איש אחד

 

[*may*]

כמו שכבר אמרתי

שיר טוב ושם מעולה (מזכיר קצת את שם חזק לשיר חזק...) או שלא.. בכל אופן אהבתי. מעיין. (נ.ב. ראית איך הקפצתי לך את השיר? )

 

[luka]

אני לא מבינה

יש את הקטע הזה שכל ``משורר`` כותב שירי מחאה וכמה העולם אכזר וכמה שרע פה ופתאום לכולם אכפת... וכדומה, לדעתי צריך לכתוב שיר מחאה על שירי מחאה! אני לא טובה בזה, אל תסתכלו עלי. יערה, נגד שירי מחאה. אבל לא נגד שי, שי - לא אישי...