קונג פו אזוטרי

[גלור]

קונג פו אזוטרי

שלום לכולם. אני מחפש שיטת קונג פו לא רכה ולא מיינסטרים (לא שינג אי או פה קואה) באיזור המרכז. האם שמעתם על משהו כזה? תודה.

 

[no more lies]

שינג אי ובה גווה שייכות למיינסטרים?

אתה ממש לא יודע על מה אתה מדבר! בה גווה היא אחת השיטות האיזוטריות בעולם, רק שיש כאן כמה מורים (ואני לא אזכיר שמות, כי זה ברור לכולם) שדוחפים את השם ה"גדול" שלהם לכל מקום, ונדחפים לכל פינה טובה. יש קונגפו בסגנון סודי בגן שליד תחנת הרכבת ארלוזרוב, הם מתאמניםם כל ערב בסביבות השעה שבע. הם כל כך סודיים שאף אחד לא שמע עליהם. יש גם את שאולין טובי (זה ממש השם האמיתי שלו), מומחה לסגנון שאולין, שלומד את הכל בפגישות אסתרליות עם נזיר מונגולי, ומלמד באיזור רשל"ץ. אתה יכול לראות פתקים שלו בדו קרב, בחנות בתל אביב. ודבר אחרון, כולם בפורום הזה שייכים לשתים-שלושה קבוצות של אומנויות לחימה, וזה פורום ממש לא מגוון. אני מציע לך לא להסתמך יותר מדי על הרצון הטוב של האנשים בפורום. נוצר מצב דבילי, שכל אחד שכותב יותר בפורום נחשב למומחה יותר גדול, במקום להיחשב לפטפטן יותר גדול ולחמור קופצ בראש. אל תקשיב לאףאחד, רקלעצמך.

 

[bizhar]

צק, צק...

כמי שחתום בשם האמת אצפה לטיפה יותר סובלנות והוגנות כלפי משתתפי הפורום שלא לדבר על דיוק! "כולם בפורום שייכים לשתיים שלוש קבוצות..". אני ספרתי 30 קבוצות לפחות. (תוכיח שלא?) מי שכותב יותר נחשב למומחה גדול יותר? תודה! אולי תגלה לנו באיזו אומנות אתה עוסק ואצל מי אתה לומד ? (אם זה לא סודי מדי )

 

[WhiteBear]

תגובה

אני לא מקבל מה שאתה אומר: יש הרבה שיטות שמיוצגות פה, אני אציב סקר אם אתה רוצה.. בה גווה - יש כמה שיטות שעונות לשם הזה, אם אני לא טועה. כמו שאתה לא מבולבל בין הרבה כתיבה לבין כתיבה איכותית, כך גם עוד אנשים בפורום. מאיפה אתה חושב שאתה יודע את מי אני מעריך בפורום הזה

אני אולי עובד להיות סבלני ולכבד את כולם, אבל לתת לאנשים להתבטא לא אומר שאני אטרח יותר מידי לקרוא אותו... ודבר אחרון, "אל תקשיב לאף אחד, רק לעצמך" ?! עצה נהדרת, אני חושב שאני אקשיב לך...

 

[no more lies]

תתבגר!

כמה שיטות בשם בה גווה יש? כשם שישנה שיטת טאי צ´י אחת יש גם שיטת בה גווה אחת, ומליון וחצי בתי ספר שמלמדים כל אחד קצת שונה, אבל שיטה יש רק אחת. ועוד משהו, מרוב להיות סבלנים אתם חוטאים לאמת. במקום להסביר לילדים מהקפוארה שאין להם שום סיכוי בלחימה מול מי שמתאמן בלחימה כולל הרבה מגע, אתם מנסים להיות אליהם נחמדים ולחנך אותם לא לדבר בצורה שאתם חושבים שהיא מלוכלכת. למה שלא תזמינו אותם ופשוט תראו להם? אתם עושים להם עוול כשאתם לא חושפים בפניהם את האמת. אתם מקשקשים על חנוך לנער על פי דרכו ולא מזהים "דרך" כשהיא עומדה מולכם ועושה לכם סימנים עם הידים! ולהלן הקבוצות המופיעות בפורום:1) קבוצת ה"אני חכם יותר מאחרים" 2)קבוצת ה"תעזרו לי בבקשה" 3) קבוצת "יומני היקר" הפורום הזה כל כך אחיד שפשוט לא ברור לי איך אתם לא רואים זאת! אבל כנראה אתם מעדיפים להשאר שוכנים לבטח בצל המספרים הגדולים הקדושים.

 

[דלית - delete]

שיטות טאי צ´י

אין שיטת טאי צ´י יחידה, למרות טענתך. בכפר צ´ן אמנם פותח הטאי צ´י כפי שמקובל לקרוא לסגנון היום, אבל הפיתוח בוודאן היה עצמאי ונפרד מהפיתוח בכפר צ´ן (שוב, הייתה "זליגה" תרבותית בין האמנויות השונות, אבל זה נכון לכל האמנויות, לא רק בין סגנונות הטאי צ´י השונים). לגבי הילדים מהקפואירה - אין לי מושג, לא ראיתי אותם נלחמים. ממה ששמעתי בריונים בברזיל כן משתמשים בקפואירה, כך שכאמנות רחוב זו יכולה להיות יעילה למדי. אם אתה תוקף את דרך האימון בארץ ולא את השיטה עצמה - כפי שנאמר כבר קודם זה תופס להרבה שיטות (כולל אייקידו/טאי צ´י/טאקוונדו/השרדות...) אם התגובות בפורום לא נראות לך, אולי זה רמז עבורך להגיב יותר? ובפירוט רב יותר? נשמע כאילו יש לך מה לומר, אך אתה כותב כאן לעיתים רחוקות מדי.

 

[Zeev Foux]

הי דלית,

לפי מיטב ידיעתך, מיהו מורה בולט שבא מזרם הוודאנג, או איזה סגנון טאי צ´י פותח שם?

 

[דלית - delete]

מיטב ידיעתי זה האינטרנט.

לגבי מורים בולטים - לא מכיר אישית אף מורה בולט לטאי צ´י (לא מזרם יאנג/צ´ן ולא מזרמים אחרים), אבל הנה מה שנמצא באתר של פיטר לים (טוב, אני מעריך את האיש):

The Chang San Feng Theory This is the theory of origins adopted by most of the major styles of Taijiquan and was first put forth by the Yang style. The Yang style traces its origins back to Chen Chang Xin who was taught by Jiang Fa who was in turn taught by Wang Tsung Yueh. Wang Tsung Yueh was supposed to be a student of Chang Sung Chi a noted practitioner of the Internal Boxing of the Wudang Temple. The Wudang Temple certainly exists and their Internal Boxing certainly existed and does share certain characteristics like controling the opponent with calmness. The creator of this Internal Boxing was Chang San Feng, a Taoist on Wudang Mountain. The Wudang martial arts bear little resemblance to the Taijiquan we have today even though they share some of the same characteristics. The Wudang Temple is still exists and there are still Taoist sages managing the temple and they still teach Wudang martial arts there. It is interesting to note that there is a form called Wudang Taijiquan practiced there. Its postures bear little resemblance to the main styles practiced today even though it has many common characteristics, in terms of technique and principles, of the major styles. The last head of the Wudang Temple, Taoist Xu Ben Shan (1860-1932) was skilled in it and taught it to his disciples together with other Wudang arts. Xu spent most of his life in the Wudang Temple having entered the temple when young. It is unlikely that his art came from the outside since his life is quite well documented. But whether Wudang Taijiquan is the seminal form of all the others cannot be concluded since there is no firm link between the practitioners of the Wudang arts and Wang Tsung Yueh who is the earliest common personage of the the early styles of modern Taijiquan. But it should be noted that there are common theorems between the Wudang Internal Boxing and Taijiquan. and it is possible that Wudang Internal Boxing influenced Taijiquan though it should be considered a separate art.​

יש לשים לב שנעשית הפרדה בין אגרוף פנימי וטאי צ´י. כמו כן לפי האתר סגנון זאו באו (Zhao Bao) משייך עצמו לשושלת של סאןפנג. באתר של וודאנג מופיע סיפור מעט שונה, והאתר עצמו נותן רושם פרסומי יותר ופחות אקדמי (אובייקטיבי) אך עדיין טוען לפיתוח עצמאי של טאי צ´י. את השושלת הם מתחילים (לטענתם) עם Zhang Sanfeng (אני מניח שהכוונה לאותו אדם עליו כותב פיטר לים) ותלמיד שלו בשם Wang Zongyue.

 

[Zhou Nam]

ג´ק, מה מקורות שלך../images/Emo35.gif נראה לי שאתה

נרחץ: מה שאתה כותב לגבי טאי צ´י נוגד את כל מה שקראתי לכן

מה התימוכין וסימוכין שלך????? לגבי הבא-גואה, אתה מוזמן לקרוא את התשובה הארוכה של חנן הנימצא בסין. בפורום של וושו.

 

[WhiteBear]

וונג פו לאי אמר ש

זה שלשיטות שונות יש שמות שונים, לא אומר שהם אותו דבר... ושאל למי עוד מהמאזינים קוראים ניר... בנוגע לקפואירה, אם אתה רוצה ללמד פה מישהו משהו, תגיד להם שאתה מציע להראות להם "שאין להם שום סיכוי בלחימה מול מי שמתאמן בלחימה כולל הרבה מגע"... תספר לי איך הלך. אה כן, ו-יומני היקר: היום אני הציע לחבר פורום שיעזור לי בכתיבת עבודה פסיכולוגית לאוניברסיטה...

 

[no more lies]

או שהוא תמים, או שהוא משחק אותה

וואנג פו לאי יכול היה להגיד את מה שאמר בתקופה שבני מחוז אחד בדרום איטליה לא ידו=עו דבר מהמתרחש ברומא, אלא רק שנים יותר מאוחר. כיום יש אינטרנט, תקשורת עולמית, חיופי ידע וכדומה סממני כפר גלובלי.אין שתי אומנויות לחימה שנקראות טאיצ´י. כשם שאין שני כלי נגינה שנקראים גיטרה, ושאין שני כלי עבודה שנקראים מעדר. נראה לי שוואנג פו לאי מזלזל בכם, או פשוט לא חושב על מה שהוא אומר, אם הוא אומר אמירות סתומות כאלו ללא שום בסיס. אגב, על איזה שיטות שונות עם שמות דומים הוא דיבר?

 

[גוטמן האפור]

רומא

היה לי מורה לבישול בשם ג´יג´י. איש גבוה מאוד, מדבר אנגלית מצוינת (לאיטלקי), גם צרפתית. גר בתאילנד כמה חודשים. את הכשרת הבישול שלי קיבלתי בפירנצה, וג´יג´י היה אחד הפיורנטינים היחידים שיצא לי להתקל בהם (פירנצה מלאה בסיציליאנים, אנשים מקולבריה (קלברזים) ואמריקאים). בשלב מסוים, על בירה, גילינו שג´יגי, בן שלושים ומשהו, חי בתאילנד ובלונדון וכו´, מעולם, בכל חייו לא היה ברומא. "why would I go to Rome? I am from Florence!" אם נמשיך באנלוגיה, למרות שהידע שלי בטאי צ´י שואף לאפס, תשווה בבקשה בין בישול צפון איטלקי לבישול דרום איטלקי - לומברדיה מול אפוליה, לדוגמא... האפור (שנהיה רעב)

 

[WhiteBear]

יאנג סטייל =X וונג צ´ו צ´ין סטייל.

 

[no more lies]

סגנון =X שיטה

כל מורה יכול להגיד שהוא מלמד בסגנון כזה או אחר, אבל אין שתי שיטות עם אותו שם. תנסה לחשוב שנית

 

[דלית - delete]

אייקידו

סתם נסיון לפרובוקציה ירודה שאולי תעצבן את אמיר.

 

[WhiteBear]

קראטה...קונג פו... טאי צ´י...

לכול השיטות שמזוהות בשמות הללו יש המון מקורות שונים. קונג פו = עיסוק שנעשה במחוייבות עמוקה טאי צ´י = תנועת היין והיאנג... קראטה- נו באמת, אני צריך לספור כמה שיטות קראטה יש

 

[סלבו לוי]

תגדיר "התבגרות".

האם להתבגר, פירושו לתקוף אנשים בגלל דעותיהם? או לדבר בצורה חצופה ביותר לאנשים שהם בעלי יותר נסיון וידע ממך? האם ללגלג על חברים בפורום שמביאים את דעותיהם ואת רשמיהם ("יומני היקר") פירושו התבגרות? האם לפסול אומנות אחרת, ולהזמין את תלמידיה למעיין דו קרב ("למה שלא תזמינו אותם ופשוט תראו להם?") נקרא להתנהג בבגרות? ידידי, מן הראוי שתעשה בדק בית רציני! בברכה

 

[no more lies]

התבגרות

מר לוי, התבגרות היא להסתכל למציאות בעינים. אין לזה שום קשר לחוצפה או לטון תקיף או רך. האם הציבור החרדי בארץ, שעושה דברים שאני מגדיר כחוצפה בנושא הצבא, לא בוגר? אין כל רע להזמין בלהזמין תלמידי קפוארה לקרבות ידידותיים, שמטרתם החלפת ידע. אני בטוח שגם לך זה לא יזיק אם תלך לבתי ספר אחרים ותחפש לך התנסויות דומות, כשם שזה יוסיף גם לבתי הספר, אם ליבותיהם אמת, ולא יעסקו בעניני אגו. תסתכל לעצמך בעינים ותגיד לעצמך שאתה מאמין שמאומנות הריקוד הפנאנית שנקראת קפוארה יכולים לצמוח לוחמים גדולים. ספר לכולנו בפורום איך ניתן ללמוד לחימה ללא מגע. הזמן את עצמך לשיעור קרב או שניים ואז תשפוט. זה, אגב, דבר שאני עשיתי. אני לא אומר להזמין לדו קרב, אין דבר כזה בארצנו וזה בזבוז אידיוטי של נסעיון להרוג לוחם בגלל שהפסיד (ראה סוגיית הטמטום היפני), אלא לנסות להכנס איתם לעימות ידיותי, שבסופו בטוח ומישהו ילמד משהו, ואולי אפילו שני הצדדים. אה, ועוד דבר, נסיון וידע (שאתה בטוח, וכנראה גם צודק, שיש לך יותר ממני) אינו מקנה חסינות בפני שטויות, טעויות או סתם פליטות. לא מגיע לאף אחד בעולם שלא יחלקו עליו, ומנת חוצפה לא פגעה מעולם במי שלא חיפש משהו להפגע ממנו.

 

[WhiteBear]

אני חולק עליך בהצבתך את המציאות

וכאן אנחנו לא מדברים על הבדל בהגדרות (של המילה "בגרות"), אלא בהבדל שבו אנו מבחינים בסממנים שלה. בגרות = להסתכל למציאות בעיניים. זה כולל להסתכל על אחרים, ולא רק על השיטה שלהם. תגיד לי איך אתה מציע ברצינות שאני אלך ואשפוט שיטה שאני לא מבין לעומק

יכול להיות שאני, אישית, מאמין מאד בדרך שלי, אבל במשך 8 שנים היו לי שתי דרכים אחרות, שהיום אני לא מקבל אותם כמוצלחות. אז איפה זה מעמיד את הדרך שלי היום ?! התשובה שלי: בענווה, וניסיון לחיה ותן לחיות. גם אם זה לא הולך לי - אני אהיה, לתפיסתי, ילדותי אם אני לא אשים את תשומת הלב שלי בנקודה הזאת. בגדול (לתפיסתי)- אנשים מקשיבים כשהם רוצים, אי אפשר ולא צריך להגיד להם למה להקשיב. בנוסף, אין דבר כזה "עימות ידידותי", כפי שמשתמע ממה שאמרת. עימות, גם רנדורי, ברמה גבוה של קרביות - ממקד את המשתתפים בניצחון ולא בלימוד. אין זה אומר שהם לא לומדים מכך משהו, אבל הדבר יהיה שקול לומר שאנשי ספורט של אומנויות לחימה לא לומדים משהו בדרך... בנוסף, יש יותר פציעות. ודבר אחרון - אחרי כמה חודשים של לימוד טאי צ´י, במסדרון, שאלתי את ראש בית הספר "תגיד, אתה חושב שהטאי צ´י, מבחינה בריאותית, באמת עובד ??" והוא ענה לי (אל תיתפסו אותי במילה פה) "ניראה לי שכן..."

אפרופו "מציאות בעיניים", מי אתה, ומה אתה לומד ??

 

[no more lies]

עוד פעם? אתה מתיש!

ראשית, עניתי למר לוי, אנא אל תתערב! אני לא מבקש ממך לשפוט דבר, אבל לעיתים, בחוסר שפיטתך, ברצון שלך להיות נחמד לכולם, אתה מטעה! אני מדבר על קפוארה, שאתה טוען גם כן שהתנסת בה. האם היא דרך תרגול טובה ללחימה? האם זוהי אומנות לחימה, במובן שיש בה ידע לחימתי אמיתי? חובתך כאדם להגיד גם לילדים הקטנים וגם לאנשים הבוגרים את מיטב ידיעתך, ללא מורא, ללא משוא פנים, ולא להתחבא מאחורי נימוס ודרך ארץ. את האמת אפשר להגיד גם בבוטות ובחוצפה, וגם בדרך ארץ. אבל זה שקר אידיותי לא להגיד את האמת מתוך נימוס כביכול. בנוסף, יש כזה דבר עימות ידידותי. ולא רק בחיים עם החבר שלך או החברה, אלא גם באומנויות לחימה. ובנוגע להגיג החכמה של ראש בית ספרך, ממש עמוק, כל כך עמוק שלא הבנתי למה אתה מספר זאת לי ולמה הדבר קשור. אולי לכך שהוא מסתייג מקביעה? אז למה בברושור שלכם כתוב בבירור שהטאי צ´י עוזר, ולא "כנראה עוזר"?