קולות מן העבר../images/Emo121.gif
הטכנולוגיה כדרך מילוט מהתמודדות "פנים מול פנים" קולית או חזותית מפתיעה אותי בכל פעם מחדש. לפני מספר ימים השאיר לי SMS בחור שהכרתי וירטואלית בלבד לפני כשנה. מהיותי מתעבת מדיה ותכתובות אינסופיות, נרקמו רחמיי על תחנוניו לעבור למסנג'ר מהמסנג'ר לטלפון ושם זה נפסק מכל מיני סיבות, לדעתי מחוסר רצון משותף של שני אנשים מלהגיע לדרך המלך וכי מהות המטרה לא הייתה חשובה דייה דה אז. מן הראוי לציין שיום בהיר אחד פתחתי את המסנג'ר ואז הוא נזכר בקיומי תוך טוענה"אני מבין שאת לא בקטע" ואני עניתי " אני מבינה שאין קטע מזמן" ואז הוא בחר לסיים את הקשר שלא ממש היה, בצורה קרה ולא ווקאלית דרך האיש הירוק שיש בו צלצולים, נענועים ועוד אביזרי פירוטכניקה משופרים שהפכו אותנו למעבירי מסרים מכאניים וקרים נטולי רגשות. השבוע הוא משום מה הוא נזכר בי, החל לשלוח SMS שהוא מעוניין לחזור לקשר. ושוב העברת המסר הופכת למעייפת, בגלל שהוא כותב, וכותב וכותב בכל דרך אפשרית חוץ מלמצוא את הדרך הפשוטה להרים טלפון. מייאש. מלבד שזה תמוה בעיניי מדוע נזכר בי כעת אחרי יותר משנה, אין לי מושג האם יש לי רצון להתחיל במסכת העינויים של SMS, מדיה, וירטואליה ומה לא. מה כ"כ מפחיד בלשוחח בטלפון ולסיים קשר כלשהו, מן הנימוס לא? זה הרי הכי פשוט, הקול נשמע מאחורי הכל, החום, החיוך, הרטט במיתרי הקול. תמוה. חוץ מזה, נעים לראות שכולם פה חיים כbig happy family
הטכנולוגיה כדרך מילוט מהתמודדות "פנים מול פנים" קולית או חזותית מפתיעה אותי בכל פעם מחדש. לפני מספר ימים השאיר לי SMS בחור שהכרתי וירטואלית בלבד לפני כשנה. מהיותי מתעבת מדיה ותכתובות אינסופיות, נרקמו רחמיי על תחנוניו לעבור למסנג'ר מהמסנג'ר לטלפון ושם זה נפסק מכל מיני סיבות, לדעתי מחוסר רצון משותף של שני אנשים מלהגיע לדרך המלך וכי מהות המטרה לא הייתה חשובה דייה דה אז. מן הראוי לציין שיום בהיר אחד פתחתי את המסנג'ר ואז הוא נזכר בקיומי תוך טוענה"אני מבין שאת לא בקטע" ואני עניתי " אני מבינה שאין קטע מזמן" ואז הוא בחר לסיים את הקשר שלא ממש היה, בצורה קרה ולא ווקאלית דרך האיש הירוק שיש בו צלצולים, נענועים ועוד אביזרי פירוטכניקה משופרים שהפכו אותנו למעבירי מסרים מכאניים וקרים נטולי רגשות. השבוע הוא משום מה הוא נזכר בי, החל לשלוח SMS שהוא מעוניין לחזור לקשר. ושוב העברת המסר הופכת למעייפת, בגלל שהוא כותב, וכותב וכותב בכל דרך אפשרית חוץ מלמצוא את הדרך הפשוטה להרים טלפון. מייאש. מלבד שזה תמוה בעיניי מדוע נזכר בי כעת אחרי יותר משנה, אין לי מושג האם יש לי רצון להתחיל במסכת העינויים של SMS, מדיה, וירטואליה ומה לא. מה כ"כ מפחיד בלשוחח בטלפון ולסיים קשר כלשהו, מן הנימוס לא? זה הרי הכי פשוט, הקול נשמע מאחורי הכל, החום, החיוך, הרטט במיתרי הקול. תמוה. חוץ מזה, נעים לראות שכולם פה חיים כbig happy family
...החיים דינמיים.