קולות מהעבר....

[פרפרים בבטן]

קולות מהעבר....../images/Emo4.gif

צלצול טלפון לפני כמה ימים אני עוה בהיסח הדעת, תוך כדי עבודה ומין העבר השני של הקו קול מוכר, מהעבר, זורק אותי באחת אחורה לימים סוערים של אהבה גדולה שאיימה להטביע אותי.... הלב מחסיר פעימה האם זה באמת הוא?? שנתיים עברו מאז דיברנו לאחרונה. ומשהו בקולו שבור, מבקש נחמה מבקש תמיכה ואוזן קשבת ממי שהייתה פעם האדם הקרוב לו ביותר אהבתו הגדולה...המוחמצת.... הוא כרגע בתקופת שפל גדולה יודע שזה זמני ואינו מבקש להכנס שוב לחיי רק היה צריך מישהו שיקשיב לו... ואני נקרעת רוצה להיות שם בשבילו לתמוך באיש שכל כך אהבתי אבל גם יודעת שיש בזה סיכון רב די בסדק אחד בחומת ההגנה שלי ושנינו נסחפים שוב לאותה מערבולת שאיימה להטביע אותנו... והפעם גם יודעת בתוכי שאסור לי לתת לזה לקרות כי אני לא אצליח לקום משם שוב... האם לסרב לקשר המתחדש למרות שברור שהוא באמת צריך אותי כחברה או להסתכן באיבוד עצמי לדעת... פרפרים (בימים של סערת נפש)

 

[s h o o s h a]

האם את זה את באמת רוצה?

"...והפעם גם יודעת בתוכי שאסור לי לתת לזה לקרות כי אני לא אצליח לקום משם שוב..." התחושות שכל כך מוכרות לך כי היית שם כי את יודעת מה זה עשה לך אז יודעת מה זה יעשה לך היום 'שווה' לך? תחשבי היטב אל תתני לעצמך להיכנס למערבולת, כי מערבולות מטבען סוחפות וגוררות וככל שמנסים להתנגד להן כך הן יותר מושכות. תחשבי ותחשבי הרבה

 

[blonda3]

אז מה עשית בסוף?

מכירה את התחושה הזאת של הפחד מהטביעה.... הייתי שם פעם וטבעתי עמוק...... ואח"כ הייתי בסיפור אחר לגמרי שנפרדתי ממנו בגלל קשיים ועכשיו יש נתק ואין שום קשר ואני מתלבטת כי זה אבא של בתי הקטנה שהוא לא רואה אותה ואני באמצע פוחדת ליצור שוב קשר כדי לא להפגע שוב.

 

[פרפרים בבטן]

בנתיים...

הרטבתי קצת את הרגליים אבל לא "קפצתי ראש" כלומר - דיברנו קצת וניסיתי לתמוך קצת בטלפון אבל סרבתי להפגש מאז הוא התקשר עוד כמה פעמים כשהתאים לי אז עניתי וכשלא אז לא פשוט עוד לא החלטתי אם אני מוכנה להכנס לזה שוב ובנתיים חשוב לי שלא יפתח ציפיות כלשהן... גיליתי שחשוב לי מאוד לשמור על השקט שחזר לחיי אחרי שנפרדתי ממנו ובאותה נשימה ממש יודעת שאין אחד שיצליח לגעת לי בנשמה כמוהו... פרפרים (עדיין מתלבטת בין סערה לשקט)

 

[blonda3]

לגעת לך בנשמה...../images/Emo8.gif

תראי נראה שאת פועלת נכון ובאמת כדאי לך להזהר ולשמור על נפשך ועל נשמתך... כי אם הוא נגע לך בנשמה הוא גם עלול לפגוע בך.... כי את רגישה אליו. לכתוב דבר כלכך פסקני ונחרץ שאת יודעת שאין אחד שיצליח לגעת לך בנשמה כמוהו.... לא הייתי ממהרת להסיק מסקנות העולם גדול ומלא בהפתעות.....

 

[פרפרים בבטן]

לא רק בנשמה...../images/Emo8.gif../images/Emo9.gif

והיו הרבה אחרים שנגעו לא כל כך הרבה

אבל לא כך... הלוואי ואתבדה... פרפרים (אוהבת שנוגעים בה)

 

[ירון שובבון]

כל שתעשי לו יהי../images/Emo20.gif

אך לפי הנראה את לא רק הרטבת רגליים,אלה ברצונך להרבה יותר וזה כנראה יגיע אם אשת עקרונות את לא תפלי כאן אך את קרובה מאוד וכנראה אוהבת ללכת עלפ"י התהום איספי את כל כוחותיך כי להרטיב כבר ......

 

[antigone]

היי , דעתי אם את מחליטה ....

להכנס לסערה שוב ... את צריכה להיות בעמדה של "חזקה", ולא משום שהיום את מרגישה אותו חלש וזקוק לנחמה ולחיבוק שלך ! אלא מפני שאת צריכה להיות מוכנה לזה שאולי הוא חזר לחייך כי אולי הוא שומר לך חסד נעורים , כי את הזיכרון של דבר טוב בחיו, כי הוא יודע בפנוכו שתמיד תהיי שם בשבילו .. ואולי בגלל עוד אלף סיבות ששמורות איתו ואולי איתך....... את אומרת : אינו מבקש להכנס שוב לחיי ... ומאידך את אומרת : האם לסרב לקשר המתחדש... ילדה , אל תרוצי ... תפגשי איתו , תקשיבי לו , תשאלי מה רצונו ממך ומה שתשמעי ממנו רק יעזור לך לסגור מעגל... אבל "פליז" תהיי חזקה ומפוכחת! אני בעצמי היום, במצב דומה לשלך, אבל עם הראש מחוץ למים , הלב מוביל אותנו לעיתים למקומות נפלאים .. ולעיתים למקומות אפלים.....

בהצלחה אישה!

 

[ophra]

לפני קצת יותר מ-4 שנים

אני לקחתי את הסיכון שאת מתמודדת איתו בדיוק עכשיו (טוב, נו.. לא בדיוק...

) יכולה לספר לך שבמקרה שלי הסחרור והכאב בפעם השניה היו קלים יותר כבר לא נסיעה ברכבת הרים רגשית אלא יותר דומה לסחרחרה חביבה ונעימה גם ההתנתקות היתה קלה יותר - כבר לא קריעה בבשרי ובנפשי אלא מתיחה ארוכה ומתמשכת של החבל הקושר בינינו (שעדיין קיים, כחברים יקרים זה לזו) עד למקום שאפשר ומתאים לשנינו.... זה לא שלא היו רגעי שפל...

וכאב ואפילו דמעות

אבל קלים יותר. פחות צורבים ומאיימים זוכרת שנכנסתי לזה במודע לחלוטין

ידעתי שאני הולכת גם לכאוב אבל ידעתי שתמורת המחיר הזה של כאב אזכה גם לרגעי שמחה ואושר אמיתיים לא מצטערת אפילו לשניה אחת שקפצתי בפעם השניה למים מה יהיה איתך ובאיזו דרך תבחרי רק את תוכלי לדעת ולהחליט.... רק אושר עפ

 

[פרפרים בבטן]

בדיוק כמו שכתבת...

איתו זה היה תמיד שמחה ואושר אמיתיים שבאים יחד עם כאב ודמעות... וכל האחרים שהיו לי לפניו או אחריו לא מתקרבים לשיאים או לתהומות שאליהם הגעתי איתו... מה עדיף??? לא יודעת... אבל יודעת שהחיים לידו התישו אותי כל כך מבחינה רגשית שלקראת הסוף כל מה שרציתי היה קצת שקט... ומאז יש לי רקשקט...

פרפרים (כבר לא כל כך שקטה...)

 

[רו נה]

"רק על עצמי לספר ידעתי"

"שימרי נפשך.." הסיפור שלך גרם להבזק מהעבר הקרוב שלי. אהבה גדולה, בלתי אפשרית (האיש פנוי), גישושי חזרה שלו, תחושת סיכון גדול שלי, פחד מנפילה לתהום, איש שרק קולו גרם לי לצמרמורת ולעור ברווז, הפיתוי היה ענק, מערבולת התשוקה, אבל......רציתי לשמור עלי, הבנתי שמגיע לי להיות נאהבת ללא פחד, מתוך אימון מלא, מגיעה לי אהבה "שלמה"...לא רציתי לטבוע.. ההחלטה שלך, הבחירה שלך. את יודעת.

 

[נ נ ו צ ק ה]

תהיי חזקה

פרפרים בבטן אני אמנם חדשה בפורום אבל אני מבינה אותך עד עמקי נשמתי. לפעמים אני רק חולמת על הצלצול הזה של הטלפון ובינתיים לי זה לא קורה. כנראה שזה טוב שזה לא קורה כי אני לא יודעת איך הייתי מתמודדת עם זה. לך, מרחוק אני יכולה להציע לשמור על עצמך, לזכור כל פעם איפה היית ולמה את יכולה ליפול שוב. רק ממקום בטוח שאת יודעת שאת לא תיפלי ותגרמי לעצמך נזק את יכולה להיות לו לאוזן קשבת. שנתיים בלי קשר זה הרבה זמן, זה זמן החלמה, אל תתני לעצמך לייפול אם את יודעת שלא תקומי. אני מחזקת אותך ומקווה שתעשי את הבחירה הנכונה ביותר לגבייך.

 

[ניצת שושן]

כשאני קוראת אותך

שני קולות נשמעים בתוכי קול אחד שאומר - על אהבה שכזאת לא מוותרים לאהבה כזאת נותנים סיכוי והשני שאומר עצור! הייתי במקום הזה הבחירה שלי היתה להיות שם בשבלו התרסקתי וההתרסקות היתה הרבה יותר כואבת מהפעם הראשונה ובכל זאת פרפרים לא יכולתי לנהוג אחרת לא יכולתי לעצור ולחיות עם תחושת ההחמצה... עכשיו את מבינה פרפרים למה קשה לי לתת לך עצה???? בכל אופן ובכל מקרה , אנחנו כאן ,את יודעת בכל שלב

 

[פרפרים בבטן]

תודה...

על השיתוף והתמיכה.. למרות שאני כאן באופן די רצוף, אני כותבת לעיתים רחוקות ושמתי לב שזה קורה כשאני נתונה בסערת נפש כלשהי ולזכותו של הבית הזה ויושביו ייאמר שהם תמיד כאן, לתת כתף, לשמוע, לשתף, לחלוק מנסיונם עם אחרים... וזה מקל... ונותן הרבה חומר למחשבה פרפרים (שותפה לעיתים רחוקות ובכל זאת מרגישה כאן ב

)

 

[judyr]

חומות... הגנה... התרסקויות....

הייתי במקום מאוד דומה.... הורדתי את כל המגגננות.... החומה שהקיפה אותי כל חיי הייתה כלא הייתה... נתתי לו לחדור... אהבנו.... אהבתי כמו שלא אהבתי בחיי.... הייתי מוכנה לעשות הרבה (באמת שהרבה) לקבל, לתת, לחלוק, לשמוע, לצחוק, לאהוב, לכעוס, להתפייס, ... לחיות... וזה נגמר לא מבחירתי והכאב קשה מנשוא יש ימים שבא למות אבל אי אפשר כי החיים ממשיכים וחייבים להתנהג כרגיל אז שמים מסכות בונים חומה יותר גבוהה ויותר עבה מאי פעם ציניות זו אחלה דרך להתמודדות... לא אתן שוב לאף אחד לחדור האהבה והרגשות המדהימים, וכן זה היה הכי מדהים שבעולם... (לפחות התמזל מזלי לחוות אותם פעם בחיי ישנם אנשי שגם זה לא עולה בגורלם...) לא משתווים לכאב המפלח את הלב. החנק ההרגשה הרייקנית שעימה קמים... סוחבים אותה כל היום כמועקה... ואיתה הולכים לישון. במיטה בה הלכו לישון שני אנשים ישן נים ולא נים לב מרוסק ... אז אם חווית דבר דומה אם יודעת את כמה קשה וכואב היה לך ואת מוכנה להכנס לשם שוב... אם כן... אז... ואם את לא תוכלי לשאת זאת (ואני יודעת את הכאב) אז... אבל תחשבי טוב... מאחלת לך בחירה שתהיה לך טובה.