קוטל עשבים

[R S Z]

קוטל עשבים

בשולי גג מרוצף לאורך המעקות יוצאים עשבים מבין המרווחים של האריחים. מחפשים חומר קוטל שאיננו מסוכן למשתמש. האם יש חומר שמונח ואיננו מותז, מה החומר המומלץ

 

[רן פאוקר]

2% טיפון ( אותחליפיו) + 0.25% גליגן ( או תחליפיו. וריסוס

להרטבת הנוף אם תעבוד עם כפפות ולא תשתה ולא תתרחץ בחומר הכל בטוח.
פעל ע"פ התוית של החומר

 

[מיכי 10]

החשש שלו, הוא בטח מאפשרות של התזת החומר ע"י הרוח לעיניים.

 

[מ ש ה 53]

משתדלים לרסס כשאין רוח ואין גם צפי לגשם ב-12 השעות הקרובות
לריסוס. בכל מקרה, אין "אבקה" שאפשר לפזר: רק ריסוס שבא במגע עם העלים יעיל.
והחומרים שרן הציע הם טובים.

 

[R S Z]

הדברה

קראתי באחד האתרים הירוקים שהתזת מי מלח בריכוז גבוה או מים חומציים בריכוז גבוה מתאמים לצורך הדברת עשבים בין מרצפות, בעיקר במקומות שאין בעיה עם צמחייה בסביבה הקרובה. האם יש ממש בהדברה כזו או שאין סיכוי שהעשבים יתרגשו ממנה יותר מידי.

 

[R S Z]

הדברה ירוקה

דוגמא לאתר ירוק- המלצות להדברה ירוקה
https://naturetech.co.il/gardening/9-דרכים-פשוטות-להפטר-מהעשבים-השוטים-בגי/

 

[רן פאוקר]

כל החומרים בבכתבה גם הם כימיכלים שעלולים להזיק למיקרו פאונה

ולחי בקרקע לאפחות מהחומרים שאמי המלצתי

 

[מ ש ה 53]

במרפסת או שעל גג מרוצף? זה פחות דרסטי.

 

[מ ש ה 53]

אפשר ליצור יובש פיזיולוגי בעזרת מי מלח. נסה.

 

[מיכי 10]

מה הכוונה ב'יובש פיזיולוגי'? לייבש את העשבים?

 

[מ ש ה 53]

בכל תא יש נוזלים. לכל תא יש קרום חצי חדיר, שמעביר מזון אל
תוך התא ופסולת החוצה.
לתא יש יכולת לדחוק חומרים החוצה או לינוק חומרים פנימה, אבל כל אלה מתאפשרים
בסביבת מליחות מוקפדת ובסביבת Hp מוגדרת.
מלח מרוכז יגרום לנוזלים מתוך התא לעבור החוצה, והתא יצטמק, יתייבש ויקמול.
ולגבי ריבות או דבש? איך זה שאלה לא מעלים עובש ולא מתקלקלים?
ריכוז הסוכר לא מאפשר לתאים חיים לשרוד, ועל כן, הם מהווים סביבה של יובש
פיזיולוגי עבור פטריות וחיידקים.
כמובן שגם שימורים על בסיס של מלח או חומץ, נשמרים בזכות ריכוז נכון של המלחים.

 

[מיכי 10]

נזכרתי בממברנה = קרום חצי חדיר, מלימודי הכימיה המרוכזים.

תודה על ההסבר לגבי הייבוש הפיזיולוגי להדברת העשבים.
ובמיוחד תודה על ההסבר לגבי השימורים. למדתי בגיל צעיר מאד שסוכר מהווה חומר משמר, וכמובן גם חומץ ומלח. אבל לא ידעתי למה.

אגב, התכוונת בוודאי ל-pH (ולא ל-Hp).

דבש זה כבר עניין אחר. אליו אין כל צורך להוסיף חומרים משמרים, והוא נשמר היטב אפילו במשך אלפי שנים.

 

[מ ש ה 53]

אכן pH. ודבש זה ממש לא "עניין אחר".
הצוף שהדבורים אוגרות הוא נוזלי ומידת הנוזליות שלו בהחלט מאפשרת קיום של חיידקים
ופטריות שעלולים להרוס אותו.
לאחר שהדבורים אוגרות את הצוף בתאי הדונג, הן מנפנפות כנפיים ועושות רוח.
פעולה זו יוצרת גם חום (בכוורת חיונית ניתן למדוד טמפרטורה דומה לזו של גופנו גם בחורף).
זרימת האוויר המתמדת והחום, גורמים לאידוי המים מהצוף, וכך הדבש הופך לסמיך ו"מרוכז".
לאחר שהדבש מגיע לרמת הצמיגות הנכונה, הדבורים אוטמות את תאי האגירה, וכך
הן משמרות את הדבש בחלה עצמה.
דבורן מנוסה יאמר לך, שאין לגעת בחלות הדבש עד אשר 60% מהתאים חתומים, כי
אחרת, הדבש אינו "בשל" לרדיה, והוא פשוט יתקלקל לאחר תקופת מה של אכסון.
ברור שמכונת הרדיה אינה "מצליחה" לגרום לדבש לצאת מהתאים החתומים, ולכן,
הדבוראי מחזיק מעין מזלג צפוף, שנועד להסרת צברי החתימות, לפני שהוא מכניס את
יערת הדבש למכונה.
אז.. יש מזלג ידני https://www.gardensheds.co.il/files/catalog/source/MAZ1.jpg
ויש כמובן גם חשמלי, שפשוט ממיס את הדונג בתהליך ההסרה.
https://www.google.com/url?sa=i&url...ved=0CAIQjRxqFwoTCLD93vSr1ecCFQAAAAAdAAAAABAI
לנו היה "ידני" והוא עשה עבודה מצוינת.

 

[מיכי 10]

כוונתי היתה שהאדם אינו מוסיף חומרים משמרים לדבש, כי

אין צורך בהוספתם. (בניגוד לתהליכים המשמרים ריבות ושימורי ירקות, פירות ועוד).

את כל נושא המזלג, הידני והחשמלי, לא ידעתי כלל, ותודה

 

[מ ש ה 53]

טוף. מי שמתעסק בדבורים, לומד אט אט את סודות המקצוע ומתחיל
להכיר גם את הציוד הדרוש לשם כך.
יש הרבה "טריקים" ובמהלך השנים הומצאו פטנטים רבים שמסייעים לדבוראי
לחסוך בזמן, תוך כדי שמירה על שלוות הדבורים ועל הגדלת תפוקתן.
גם במהלך העבודה שלנו עם הדבורים, ניסינו לבצע תהליך כלשהו, שאולי לא צלח ב-100%,
אבל הניסוי הזה סיפק לי חומר לעבודת סיכום שהכנתי כחובה של כל תלמיד במגמה הביולוגית...
בשורה התחתונה, המורה סירב להשיב לי את העבודה וסיבותיו "הטובות" היו עמו.
אז הנה, יש לך עוד סיבה לבוא ולבקר, ואולי אספיק גם ללמד אותך על מה שניסינו אז.

והנה כתבה שקיבלתי לפני כשנתיים, על הבעיות שיוצרים מגדלי הדבורים, שאינם פועלים
בדרכי הטבע... איני יודע עד כמה זה נכון או שלא.. .אבל עובדה. כתבו על זה.

 

[מ ש ה 53]

2 כתבות ותגובה שלי כשקיבלתי את הכתבות הללו. כאן ר.ב. התגובה.
במקרה שהמלכה הושמדה יכולנו עדיין להסדיר לדבורים מלכה חדשה אבל אם זה קורה,
אתה מאבד כמעט חודש של הטלה בתקופה קריטית של איסוף דבש וזה מחליש את הכוורת.
אפשר לעשות קיצורי דרך אם יש לך מלכון לפני בקיעה אבל השאלה אם הכנת בזמן...

ולגבי הדונג.. כן. היה ניתן להשיג 3 סוגי שעוויות שזה "דפים" עם תחילית של הטבעת משושים והדבורים בונות על זה את החלה השלמה. הסוג היקר היה 100% דונג טבעי.
הכי יקר והכי טוב. הסוג השני היה חצי דונג וחצי שעווה. די יקר ואולי ניסינו פעם.
הדבורים חוררו ולא בנו יפה. הסוג הזול היה 100% שעווה ובזה לא נגענו.

בעיקרון לא חשנו שהייתה בעיה לגדל דבורים ואבי גידל שנים עוד לפני שעבר לטבעון
ולפני שנולדתי. אבי היה מנוי על עיתון שוויצרי לגידול דבורים. היו שם מאמרים מעניינים,
שאת חלקם תרגם לי בצעירותי. בהמשך היה ירחון שנקרא ילקוט המכוורת. פה ושם
היו רעיונות מעניינים. לקראת סוף חייו של אבי החלו להגיע כנימות דבורים ושאר
מרעין בישין שהיה די קשה להיאבק בהם. היות שהייתה לנו שריפה ורוב הכוורות
התכלו באש, אבי עזב את הגידול ופטר את עצמו מכל הצרות שצצו לקראת סוף שנות ה-70.

 

[מיכי 10]

מעניין. קראתי הכל, חוץ מהחומר שבתמונות, שאותן אני לא יכולה

לקרוא.

אם אתה רוצה, תוכל לשלוח את הצילומים של שני העמודים - כל אחד בתגובה נפרדת. ואז הם יגיעו בגודל נוח יותר, ויתכן שאפשר יהיה לקרוא אותם.

 

[מ ש ה 53]

אנסה, למרות שאצלי זה נפתח יפה.

 

[מ ש ה 53]

והנה השני..

 

[רן פאוקר]

מיכי פיתחי כאן את התמונות ושימרי אותם " העתק תמונה" על שולחן

העבודה של המחשב ושם תוכלי להגדיל ולקרוא