קוטג' וסידן

[mr redimmer]

קוטג' וסידן

שלום לכם, זו הפעם השנייה שאני כותב פה, אז זו ההודעה: תיראו, אני בן 14 וכרגיל...יש לי בית ספר, אז תמיד לארוחת בוקר אני חוטף משהו קל כמו אישהי פרוסת עוגה או קרקר. הגבינה הלבנה היחידה שאני אוהב היא קוטג'. למעשה, צריכת הסידן שלי מתבטאת רק על ידי בורקס, קוטג' וטוסטים. אני יודע שזה גרוע אבל אני לא מוכן לגעת בשום גבינה אחרת! לאחרונה אני מרבה להפסיק לאכול בורקסים וטוסטים ויותר קוטג' של 5 אחוז. אז ככה: כמו שאמרתי, אני חוטף משהו קל בבוקר וניסיתי פעם לאכול פרוסת לחם עם קוטג' אבל זה לא מתאים בשבילי לבוקר....כך שאני אוכל קוטג' רק בחופשות כמו עכשיו. אני מרגיש שאני מתמכר לגבינה הזו. היום סיימתי כמעט גביע שלם של שטראוס. מהם המרכיבים המזינים בקוטג' פרט לסידן? כמה סידן גביע מכיל? זה בסדר שזו הגבינה היחידה שאני אוכל(ואני מזכיר, אני ניסיתי גבינות אחרות ואני לא מוכן לגעת בהן!)? איזה קוטג' יותר בריא? תנובה או שטראוס, או שזה לא משנה. האם זה בסדר שאני אוכל קוטג' על 3 פרוסות לחם דגנים קל, וקרקרים? ומהי הגבינה שמכניסים לבורקס?

 

[The Ancient Mariner]

ישנם מקורותנוספים לסידן ממוצרי חלב!

בעשר תאנים מיובשות למשל יש 270 מ"ג סידן! יחד עם זאת ברוקולי, כרוב, ירקות עלים ירוקים, טופו סויה וקטניות אחרות הן מקורות יעילים לסידן. משרד הבריאות הישראלי ממליץ על 1,000 מ"ג סידן ליום, אך מחקרים עדכניים מראים כי זו כמות מוגזמת שעלולה אפילו לגרום ליותר צרות מאשר תועלת. ארגון הבריאות העולמי לאחרונה הודיע כי ההמלצות שלו לצריכת סידן הן 400-500 מ"ג סידן ביום. אני סבור כי כמות טובה איפשהו באמצע 700-800 מ"ג סידן ביום היא יעילה.

 

[אלי ו.]

תיקון קטן, ונסיון להרחבה של הנושא

ההמלצה ל 1000 מ"ג היא של המכון הלאומי למדע האמריקאי שמפרסם את ה RDA (משרד הבריאות הישראלי לא עושה מחקרים, אלא מעתיק המלצות

) כמו כל דבר, אני מתאר לעצמי שמדובר בנושא לא פשוט שקשור גם לשאר התזונה ולפעילות הגופנית. ארצות בהן רוב התפריט אינו מן החי צריכת הקפאין והקקאו נמוכה, אינן דומות לארצות אחרות. אולי ה RDA צריך עדכון, אבל לפחות הוא מכוון לתזונה אמריקאית שדומה (לצערי) לתזונה הממוצעת בישראל. אולי ארוין או דורון ירצו להוסיף בנושא.

 

[דורון ק]

נושא מעניין

שאין לו ממש תשובה ברורה. אבל בכל זאת מספר דברים ברורים: -המלצה לצריכת סידן של 1000-1500 מ"ג למניעת אוסטאופרוזיס איננה נתמכת מדעית(ועל השיקולים הכלכלים בעניין כבר נכתב רבות). -אנשים רבים אשר צורכים כמות דלה עד מתונה של סידן(400-600) נהנים משכיחות נמוכה של שברים. דבר שמראה שכמה שחשוב יהיה תפקיד הסידן- עוד פקטורים רבים נוספים, לא פחות חשובים, משחקים פה תפקיד. אני חושב שמה שרושם ד"ר ווילט מהארוורד בעניין בספרו(בפרק “Calcium: No Emergency) יחסית מבוסס: If no one really knows the best daily calcium target, then why not play it safe and boost your calcium by drinking three glasses of milk a day? Here are five good reasons: lactose intolerance, saturated fat, extra calories, a possible increased risk of prostate cancer, and a possible increased risk of ovarian cancer. It is abundantly clear that active, healthy people who get only low to moderate amounts of calcium can have low fracture rates. Whether getting more calcium will further lower this risk is an open question. As researchers try to find an answer, a reasonable strategy for women in middle age and beyond is to get an extra 500 mg of calcium a day. Calcium supplements are the best way to do this, For men, the balance of benefits and risks doesn’t yet tip toward recommendations for a lot of extra calcium. ובנוגע לשאלה המקורית- גבינת קוטג מהווה מקור גרוע מאוד לסידן(גם ביחס למוצרי חלב אחרים) ולבטח אינה בעלת השפעה חיובית על בריאות העצם. בין היתר מאחר שהיא עתירת חלבון, נתרן, יחסית דלת סידן ולעיתים מועשרת ברטינול(ויטמין A). ד"א- אני גם חושב שהכמות הנכונה של סידן, לרוב האנשים, תהיה משהו בין ההמלצות של "תומכי הסידן" ל"מתנגדי הסידן". לאו דווקא באמצע.

 

[דורון ק]

ד"א

היו לי כמה בעיות במחשב- אז לא יצא לי לרשום עדיין: ברוך הבא ארווין.